הצלחתם לגייס כסף לקנות דירה? עוד כמה עשרות אלפי שקלים יחסכו לכם לא מעט בעתיד - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצלחתם לגייס כסף לקנות דירה? עוד כמה עשרות אלפי שקלים יחסכו לכם לא מעט בעתיד

הקבלנים מבטיחים חיסכון בהוצאות החשמל והמים, אבל הצרכנים הישראלים לא ממהרים לרכוש דירות בבניינים ירוקים - אולי כי 
הם רוצים לחסוך כאן ועכשיו, ולא לחכות שהחיסכון יחזיר את ההשקעה

5תגובות

לגור בבניין ירוק יכול להישמע כמו חלום: חשבון החשמל יורד, הבידוד מחום והקור מעולה, ועם הבידוד מהרעש בחוץ אפשר לישון בשקט. אז למה הביקוש לבניינים ירוקים עדיין מועט כל כך? מתנגדי הבנייה הירוקה טוענים כי העלויות הגבוהות שלה לא באמת קוסמות לצרכנים שרוצים לחסוך כאן ועכשיו, וגם אם מבטיחים להם חשבונות חשמל נמוכים, זה לא ממש מצליח לשכנע אותם. כך, בקרב רוכשי הדירות אין העדפה למבנים שמוקמים בשיטת הבנייה הירוקה.

אלא שזו רק התדמית הבעייתית. במועצה לבנייה ירוקה דוחים את הטענות שלפיהן דירה בבניין ירוק יקרה בהרבה, ומנפנפים בדו"ח שמראה כי עלויות הבנייה הירוקה בישראל גבוהות רק ב–2%–4% מבנייה רגילה. ועדיין, כשמחיר דירה ממוצעת בישראל מאמיר ליותר מ–1.3 מיליון שקל, גם התוספת המינימלית מגיעה לכמעט 30 אלף שקל, שאותם יש לצרף למשכנתא הגבוהה ממילא. ההחזר על התוספת הזאת בחיסכון בחשמל יגיע, לעומת זאת, בטפטוף לאורך חודשים רבים.

מנכ"לית המועצה לבנייה ירוקה, הילה ביניש, דוחה בתוקף את הטענות. לדבריה, "מחקר מצא כי בבניינים ירוקים שנבנו על פי התקן היתה תוספת של 2%–4% לעלויות הבנייה, ואלה היו הבניינים הראשונים שהוקמו על פי התקן". לטענתה, לאחר שכבר נבנו בישראל 120 בניינים ירוקים, "יש יותר ניסיון, יודעים לעבוד נכון, מכירים טכנולוגיות — אז העלויות יורדות". ביניש מוסיפה כי באוסטרליה הצליחו להגיע למצב שבו אין כל הבדל בעלויות בין בנייה ירוקה לרגילה.

כדי להבין לעומק את עניין העלויות, יש להכיר את מבנה העלויות של הבנייה הירוקה ומה היא כוללת. התקן הישראלי נקבע תחילה ב–2005, וב–2011 הוכנסו בו שינויים משמעותיים. כיום כולל התקן רשימת דרישות כמו חיסכון אנרגטי של הבניין, ניהול הקרקע, פסולת, מים, תחבורה, בריאות ורווחה, החומרים שבהם בונים, חדשנות וניהול אתר הבנייה. בעבר קיבל כל בניין שהוקם ועמד בתקן בנייה ירוקה ציון "עובר" או "מצטיין". כיום הדירוג ניתן בכוכבים, ובניין שלא עובר ציון של 55 נקודות בבדיקה של מכון התקנים — לא מקבל את הציון הבסיסי של כוכב ירוק אחד ולא יוכר כבניין ירוק. בשורה התחתונה, בניין ירוק מיועד לחסוך באנרגיה ומים, ולהשתמש בחומרים סביבתיים יותר.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

סיור בפרויקט בנייה ירוקה בכרכור, שהוקם לפני כארבע שנים והיה מהראשונים בישראל, מבהיר כי הנושא דורש בחינה מעמיקה של אלמנטים רבים, הקשורים בתכנון הסביבתי ובהקמת הבניינים. "הבנייה הירוקה באה לידי ביטוי בעיקר בחומרי הבנייה", אומרת דליה רוזנצווייג, מלוות בנייה ירוקה בחברת ESD, שהיתה שותפה בליווי הפרויקט בכרכור שהוקם על ידי שיכון ובינוי. "השתמשו בחומרים בעלי תו תקן ירוק, בבניינים שולבו מערכות לחיסכון באנרגיה, מערכות להפחתת הצטברות אבנית ומערכות סולאריות לכל הקומות, אף שהחוק דורש רק לקומות העליונות".

מנכ"ל ESD, שמוליק ליפשין, אומר שהתהליך מתחיל בכך "שחברה יזמית אומרת שהיא רוצה לתכנן בנייה ירוקה, ולצורך כך מופעלים כל המתכננים, ששואלים מה צריך כדי שבניין יהיה ירוק. אנחנו טיפלנו בצד האדריכלי, כמו נושא ההצללות, ואפשר לראות שיש הצללות בתוך המבנים וכך אנחנו גורמים להצללה של הבניין על עצמו".

כשעומדים ברחבה המשותפת בין הבניינים בפרויקט בכרכור, קשה שלא להרגיש את משב הרוח שחודר מהרווחים בין הבניינים — כזה שלא מרגישים מחוץ לרחבה. "ניתחנו את כיוון הרוח העיקרי, ומיקמנו בהתאם את הפתחים ואת הגודל שלהם", מספר ליפשין, ומדגים כיצד החלונות בדירות הותאמו כדי לתרום למיזוג האוויר בתוך הדירות. "החלונות מתוכננים כך שהשמש לא חודרת פנימה בקיץ, ואז האקלים בבניין נוח יותר ויש בו אוורור טוב יותר ותאורה נכונה יותר. גם גודל הפתחים של החלונות שונה מזה 
שבבנייה רגילה".

"לפני שירדנו לתכנון של כל בניין, היינו מעורבים בתכנון התב"ע (תוכנית בניין עיר, י"פ)", אומרת רוזנצווייג. "הבניינים לא מסודרים בקו ישר אלא בקו נסוג, כדי ליצור משב רוח בגינה. לכל דירה יש שלוש חזיתות, להבדיל מבניינים שבהם יש ארבע דירות בקומה ולכל קומה יש שתי חזיתות. חזיתות רבות יותר מאפשרות אוורור וחימום פסיבי טובים יותר".

לדברי ליפשין, "יש בבנייה הירוקה את כל אלמנט הבידוד של הבניין, שתפקידו לייצר התנהלות פסיבית בתוך הדירה ושלא יהיו הפרשים גדולים של קור וחום. תקן הבנייה הירוקה לקח את תקן הבידוד המקורי ושידרג אותו". ליפשין ורוזנצווייג מתגאים בכך שחתך הקיר בפרויקט הזה עבה בהרבה מאשר בבנייה סטנדרטית — 35.5 ס"מ, שהם 9 ס"מ יותר מבנייה סטנדרטית. "זאת אומרת שהיזם לקח על עצמו עלויות נוספות כדי לייצר את המנגנון. כיום לא תשמע על מישהו שבונה בתקן בנייה ירוקה ולא בונה בתקן מחמיר", טוען ליפשין.

אייל טואג

אם זה דורש מהיזם יותר, איך העלות אפסית?

ביניש: " זה לא דורש בהכרח יותר, אלא דווקא תכנון נכון. אם אתה מעמיד בניין במקום מסוים, נוצר אפקט הצללה. זה מורכב מתכנון פסיבי נכון, וזה מבטיח שהעמדה נכונה והצללות יבטיחו בסיס מסוים של בניין שמתפקד טוב יותר עם הסביבה. הדבר השני הוא מערכות טכנולוגיות ובידוד שיכולים לייקר בנייה, ואלה אלמנטים שאתה מייצר ויכולים לגרור תוספת מסוימת לעלויות".

אבל עדיין, היזם בונה קיר עבה יותר עם יותר חומרים. זה מעלה את המחיר.

"כן ולא. אתה יכול להשקיע בחיפוי יקר לבניין, אבל הבידוד לא יהיה טוב יותר. בנייה ירוקה שווה לבנייה איכותית יותר. אתה משקיע בבידוד ובחומרים טובים יותר. יש מקומות שבהם זה יעלה יותר, ויש מקומות שלא בהכרח".

כמה מהעלויות מתגלגלות בסופו של דבר לצרכן?

ליפשין: "ממה שאנחנו יודעים, הדירות האלה לא יקרות יותר. מי שספג את העלויות הם היזמים".

לפי מחקר שבוצע עבור המועצה לבנייה ירוקה על ידי ד"ר דוד כ"ץ וחגי קוט מאוניברסיטת חיפה, ובחן את הבנייה הירוקה בפרויקטים בנס ציונה ובנתניה, תוספת העלות בהם הסתכמה ב–2.1%–4.1%. עיקר התוספת היה עבור רכיבים שמשפרים צריכה אנרגטית ומערכות שונות.

אייל טואג

"זה שאנחנו מתכננים זה לא מספיק", אומר ליפשין. "יש מנגנון פיקוח של מכון התקנים, שבוחן את התוכניות בשלושה שלבים. בשלב הראשון הוא עובר על התוכניות וקובע אם הבניין מתאים לתקן ברמת התכנון. בשלב השני נכנס קבלן, ואז מכון התקנים מוזמן לסיור כדי לבדוק את כל היסודות ומה שקשור לשלב השלד. בשלב השלישי של האכלוס הם בודקים שבוצעו כל האלמנטים".

"אתה מסתכל ואומר לעצמך, 'רגע, זה נראה כמו כל פרויקט אחר בישראל'", אומרת ביניש. "אבל מי שגר מרגיש בהבדל, כי אם יש יותר אור טבעי ואוויר, צריך להדליק פחות את המזגן. כשאתה מסתכל במאסות על כל אותן יחידות דיור בבניינים בשנים הקרובות, בסופו של דבר ההשפעה שלהן על הסביבה משמעותית". "פעם בנייה ירוקה נתפשה כבית על עץ או משהו שקשה מאוד להשיג, אבל הפרויקטים הקיימים מוכיחים שבית ירוק נראה בדיוק אותו דבר", מוסיף ליפשין.

מנתונים שפירסמה המועצה לבנייה ירוקה ומבוססים על נתוני מכון התקנים, יש כיום כ–200 פרויקטים של בנייה ירוקה בטיפולם. עד כה אושרו רק 35 פרויקטים על פי התקן הישן (5281) מ–2005, 88 פרויקטים נמצאים בשלבי בנייה ו–67 — בתהליכי תכנון. מבין כלל הפרויקטים, 53% מיועדים למגורים, 23% למשרדים, 20% הם מבנים פרטיים (וילות, למשל), ו–4% הם מבני ציבור. משך הזמן לקבלת התקן הוא כמשך בניית המבנה, והתהליך כולל פיקוח של נציגי מכון התקנים בשטח.

הדיון בבנייה ירוקה מעלה שאלות גם לגבי התכנון המרחבי, כי התפשטות הבנייה בשולי הערים, בעיקר של בתים צמודי קרקע, נחשבת גם היא לפוגעת בסביבה. אם כך, איך אפשר להגדיר וילה כבית ירוק? במקביל, למרות הדיבורים על חיסכון עתידי בחשבון החשמל, הצרכן הישראלי לא ממהר להשקיע בדירה בבניין ירוק. "לצערי הרב, מבחינת הצרכנים, אנחנו לא רואים שינוי משמעותי בביקוש", מודה ביניש. לטענתה, סקרים בנושא מראים שהציבור מחזיק בדעות חיוביות לגבי בנייה ירוקה ומבין את חשיבותה, אבל מפה ועד לרכישת דירה המרחק גדול. "כשאתה שואל בן אדם מה העמדה שלו, ברור שהוא יגיד כן, אבל בפועל, כשהוא צריך לקבל החלטה אם לשלם יותר על בנייה ירוקה, אנחנו עוד לא רואים שהוא בוחר בבנייה ירוקה".

עם זאת, היא מוסיפה, "יש יותר מודעות. אם היית שואל לפני חמש שנים מהי בנייה ירוקה, היית רואה שפחות אנשים מכירים. יש לזה כמה סיבות: 'פורום ה–15' של 15 הערים הגדולות בישראל אימץ את התקן לבנייה ירוקה בצורה הדרגתית. בבנייני מגורים, למשל, זה תקף רק בבניינים עם 30 קומות ויותר, ובהמשך עם 15 קומות. אבל ההחלטה היא צעד שמשנה מציאות לטווח של השנים הקרובות. אנחנו רואים יותר פרויקטים לכיוון של בנייה ירוקה ויותר שכונות שקמות ככה — ביבנה, ביוקנעם או באופקים, שמתעניינים בכך, או בדימונה שבה רוצים בנייה כזאת".

אבל הובלת המגמה מגיעה מלמעלה.

"אני חושבת שהמציאות בשוק הנדל"ן לא מאפשרת להגיע לשיח הזה בצורה אמיתית ורחבה, כי כולם מדברים על עלות הדירה ועל איך מורידים אותה, אז הנושא של בנייה ירוקה קצת מוזז הצדה".

למרות זאת, במועצה אופטימיים ומציגים את הבנייה הירוקה כהזדמנות להציג פיתוחים חדשניים בנדל"ן. "יש כיום חברות שחושבות איך לייצר בלוקים, שיודעים לבודד בצורה טובה יותר ולשלב את זה עם אנרגיה סולארית. קיימת גם האפשרות לשים תאים פוטו־וולטאיים (לוחות סולאריים) על חלונות, ולא רק על גגות. כיום אתה יכול להגדיר לדוד שמש את מספר האנשים בבית ואת משך המקלחת הממוצע, ולדאוג שהוא יחמם את המים בדיוק לפי הצריכה — וכך אתה חוסך הרבה חשמל", אומרת ביניש.

לדברי ליפשין, אם הרשויות יקדמו פרויקטים ירוקים באזורים מעוטי יכולת, ובהם גם ישפצו בניינים לפי תקן ירוק, החיסכון בחשמל יגיע למי שבאמת זקוק לו. אבל הבעיה הגדולה בפרויקטים כאלה של התחדשות עירונית היא שאין לדיירים אמצעים לשלם על חידוש הבניין, או להתמודד עם עלויות אחזקה של מערכות מתוחכמות המותקנות בהם.

מבחינת הדיירים בבניינים הירוקים, המצב נראה טוב על פניו: הבנייה איכותית יותר והחשבונות אמורים לרדת. "אמרו שזו בנייה ירוקה, אבל לא הבנתי מה זה", מספרת אורטל חכימי, דיירת בפרויקט בכרכור. "יש לי חברה שגרה באזור נוה פרדסים בפרדס חנה, והיא אומרת לי, 'תמיד כשאני באה לבית שלך, נעים מאוד ורגוע'. זה נכון, יש משהו רגוע מאוד בבנייה הזאת. לא שומעים את השכנים, זה מעולה".

בעלה, שביט חכימי, מספר: "אנחנו כבר שנה שלישית כאן, וזה בא לידי ביטוי בחשבון החשמל — פחות מדליקים אורות, המיזוג שלנו כמעט ולא עובד, כי ממש נעים פה בקיץ ובחורף. יש פה בידוד ברמה שלא הכרתי קודם. ברוב הבתים פה עשו מזגן מיני מרכזי, אבל אנחנו אמרנו שנשים מזגן אחד בסלון ונראה מה יהיה — ואנחנו כמעט לא מדליקים אותו".

ואולם כשמבקשים מחכימי לפרט, הוא מספר על חיסכון של 200 שקל בחשבון החשמל החודשי לעומת הדירה הקודמת שבה הוא התגורר, אבל כלל לא בטוח שאת כל החיסכון הזה ניתן לייחס לבנייה הירוקה. גם אם כן, יידרשו לו כ–15 שנה של תשלום חשבונות חשמל כדי להחזיר את ההשקעה בעלות הבנייה. במצב כזה, ניתן להבין את הצרכן הישראלי שמעוניין לחסוך כאן ועכשיו, בוודאי כשברוב המקרים מדובר בהשקעה 
הגדולה בחייו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#