בעלי הדירות הביאו את זה על עצמם - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעלי הדירות הביאו את זה על עצמם

דיירים איכותיים, משלמים ושקטים יש בשפע. בעלי דירות איכותיים והוגנים יש פחות

38תגובות

את החוק לשכירות הוגנת הביאו בעלי הדירות על עצמם. זה התחיל במקומות שבהם הביקושים לשכירות גבוהים והתרחב למעגלים הרחוקים יותר. בעלי הדירות שקמים בבוקר וחושבים איך להגדיל את הפנסיה בעוד 200 שקל, או את "ההכנסה הפאסיבית" בעוד 500 שקל בחודש, ואיך לחסוך בהוצאות ולגלגל את התיקונים של הבית על הדיירים.

השיחות על חשיבות הדייר האיכותי וכמה יעדיפו לשמור עליו מאשר לגבות עוד כמה שקלים בחודש – הן שיחות בלבד. דיירים איכותיים, משלמים ושקטים יש בשפע. בעלי דירות איכותיים והוגנים יש פחות.

חוק שכירות הוגנת הוא טראומה לבעלי הדירות, שינוי קיצוני בנהוג ובדרך הקיימת. הרגלים של שנים וחשיבה שמילות המפתח שלה הם שוק חופשי, מקסום רווחים וקניין פרטי עומדים בפני שינוי.

ניר כפרי

זה נכון, השוק צריך להיות חופשי, הקניין הוא פרטי והרווחים צריכים להיות טובים. אבל ברגע שהשוק החופשי הפך להיות דורסני, מקפח, משפיל ומנצל – המחוקק צריך לשקול להתערב. אם היה מדובר בבעל דירה אחד או שניים, ההתערבות לא היתה נדרשת. שרת המשפטים ציפי לבני ציינה זאת במסיבת העיתונאים ביום חמישי בבית הצעירים של עיריית תל אביב: "במקום שאין ערכים ואין חינוך – החוק צריך להתערב", אמרה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

אם היה מדובר במיעוט או בקומץ של בעלי דירות, לא שרים ולא ראשי הערים היו תומכים בחוק מהסוג הזה. למרות מה שניתן לחשוב החוק אינו פופוליסטי, האלקטורט של שוכרי הדירות נמוך בהרבה משיעור בעלי הדירות בישראל. אבל מדובר בתופעה, מדובר במאות שוכרים שמדווחים על ניצול, על בעלי דירות או עורכי הדין שלהם שמפנים דיירים בשביל להרוויח עוד 300 שקל בחודש.

והדייר - הוא צריך לשאת בהוצאות של אלפי שקלים כדי לעבור דירה מדיי שנה-שנתיים. ממשאל שערכו בבית הצעירים בתל אביב מצאו כי 92% מהשוכרים מדווחים כי החוזה שלהם הוא לשנה אחת בלבד - וזה לא בגלל שהם מעדיפים או בוחרים לעבור דירה בכל שנה. זה בגלל שבעל הדירה יודע שברגע שהוא הכניס אותם לדירה, בכל חידוש חוזה יהיה להם עדיף כלכלית לשלם עוד 200 או 500 שקל בחודש, על פני מעבר דירה.

בלית ברירה הדיירים מסכימים לשלם יותר ולקבל את תנאי החוזה החדשים. לזה קוראים שוק חופשי – שני צדדים שהגיעו לסיכום, ברצון חופשי ונפש חפצה? השוק אינו חופשי. הוא חופשי לבעלי הדירות אבל זה שוק כבלים לשוכרי הדירות. הם חופשיים להעלות את שכר הדירה ולשנות את תנאי החוזה בכל שנה.

שוכרי הדירות לא חופשיים באותה מידה, החופש שלהם נע בין הבחירה לשלם יותר עבור שכר הדירה לבין לשלם למוביל ושוב לעבור דירה. 51% מהשוכרים דיווחו באותו משאל שעברו לפחות שלוש דירות בחמש שנים. האם זה נשמע כמו בחירה חופשית?

32% דיווחו שבעלי הדירות גלגלו אליהם הוצאות של תיקון תשתיות – זה לא מתוך רצונו הטוב של השוכר, זה מתוך רצונו החופשי של בעל הדירה שרק בגלל תנאי השוק הוא יכול להעמיס על השוכר את ההוצאה הזו. הכוחות בשוק השכירות נמצאים בחוסר איזון וצריך חוק מאוזן שיחזיר את השפיות למערכת. חוק השכירות ההוגנת, פוגע, אך במידה.

בעלי הדירות רשאים לגבות כל סכום שירצו עבור דמי השכירות, אבל ברגע שקבעו אותו, הם לא יכולים להשתולל עם המחירים למעלה מדי שנה. יהיה גבול ותהיה ודאות. יהיו תקופות ארוכות ויציבות יותר של שכירות, ובעיקר יותר שקט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#