ערי הענק של סין עשירות אבל הן פשוט קטנות מדי - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ערי הענק של סין עשירות אבל הן פשוט קטנות מדי

כלכלנים ומומחי תכנון מעריכים כי סין צריכה להתמקד בצמיחה של המגה־ערים שלה, ולא בערים הקטנות והבינוניות, כדי להשיג את מיטב היתרונות הכלכליים, החברתיים והאקלימיים. בינתיים, הצמיחה של סין השנה צפויה להיות הנמוכה ביותר מאז 1990

8תגובות

סין זקוקה למרשם חדש לצמיחה: דחיסה של עוד יותר אנשים למגה־ערים המזוהמות בייג'ין, שנחאי, גואנגז'ו ושנזן. אף שזה נשמע כמו מתכון לאסון, הכישלון בהרחבה ובשיפור של אזורים אורבניים אלה עשוי להיות גרוע יותר.

הסיבה לכך היא שהערים הגדולות ביותר מובילות חדשנות והתמחות, עם צרכנים שקל להגיע אליהם ומערכות תחבורה יעילות יותר, לדברי יוקון הואנג, לשעבר בכיר בבנק העולמי בסין. להערכתו, תוכנית האורבניזציה בת שבעת החודשים של הממשל, שמטרתה להזרים את המהגרים מהאזורים הכפריים לערים קטנות יותר, עלולה להפחית כ–1% מהתמ"ג מדי שנה עד סוף 2020. "הערים הגדולות של סין, למעשה, קטנות מדי", אמר הואנג, כיום עמית מחקר בכיר בתוכנית אסיה של קרן קרנגי לשלום בינלאומי. "אם סין רוצה לצמוח בקצב של 7% בשנה בהמשך העשור הנוכחי, עליה למצוא 1%–1.5% נוספים של פריון איפשהו".

אסטרטגיה התומכת בהרחבת הערים הגדולות ביותר בסין תוסיף לתמ"ג הסיני בתוך עשר שנים 2 טריליון דולר- סכום הגדול מכלל התמ"ג של הודו ב–2013, להערכת אנדי שי, לשעבר כלכלן בכיר במורגן סטנלי.

בלומברג

עם אוכלוסייה גדולה פי ארבעה מזו של ארה"ב, על שטח דומה בגודלו, סין זקוקה לאזורים אורבניים גדולים וצפופים. כדי להפוך זאת למציאות, על המגה־ערים לצמוח כלפי מעלה ולא כלפי חוץ, אמר, בציינו את טוקיו, עם אוכלוסייה של כ–37 מיליון איש, כדוגמה אפשרית.

"אם לא מתמקדים בערים הגדולות והאוכלוסיות המרוכזות שלהן, סין תהפוך לאסון אקולוגי", אומר שי. "אם בוחרים במודל העיור השגוי, זה לא רק מעכב אתכם לשנים, זה גם יכול להגביל את רמת ההכנסות שלכם לנצח".

כבר כיום, בבייג'ין ובשנחאי חיים כ–20 מיליון בני אדם בכל אחת. לערים גואנגז'ו ושנזן אוכלוסייה של יותר מ–10 מיליון איש כל אחת. למרות זאת, בהתחשב בכך שלסין אוכלוסייה כוללת של 1.4 מיליארד איש, ריכוזי האוכלוסייה בהן קטנים במונחים בינלאומיים. בארה"ב, עשרת האזורים העירוניים הגדולים ביותר אחראים לכ–38% מהתמ"ג - כמעט כפליים משיעור זה בסין.

בלומברג

תוכנית האורבניזציה הנוכחית של סין, המזכירה את התכנון המרכזי של תקופת מאו, קובעת כי בערים שבהן יותר מ–5 מיליון תושבים יהיה פיקוח אוכלוסייה הדוק. בערים הבינוניות תותר צמיחה, ובערים קטנות תעודד צמיחה. התוכנית אמורה להתמודד עם הפיתוח הלא מאוזן, שהותיר את המגה־ערים עם עומס יתר של תושבים ואיכות סביבה ירודה, כפי שאמר במארס סגן השר לביטחון ציבורי, הואנג מינג.

ההוראה מראה כי החשיבה המיושנת נמשכת, גם לאחר שניסיונות העבר להעביר אנשים ומשאבים לערים קטנות יותר ויעילות פחות התבררו כבזבזניים להחריד, לדברי אנדרו בטסון, אנליסט בחברת המחקר גווקל דרגונומיקס בבייג'ין. "המתכננים עדיין משוכנעים כנראה שהערים הגדולות הן מקומות צפופים ונוראיים שצריך להגביל את צמיחתם", כתב בטסון, המסקר את סין מאז 1998. "למען האמת, הערים הגדולות הן המקומות העשירים והפורחים ביותר בסין, והגבלת צמיחתן מזיקה לכלכלה".

הממשלה לא צפויה לשנות משמעותית את מדיניות העיור

בלומברג

ראש ממשלת סין, לי קצ'יאנג, נמצא תחת לחץ גובר לעודד את הצמיחה הכלכלית, שצפויה השנה להיות הנמוכה ביותר מאז 1990. ברבעון השלישי ירד קצב הצמיחה בתמ"ג של סין ל–7.3%, לעומת צמיחה של 7.8% ברבעון המקביל ב–2013.

ואולם בעוד ללי וליתר מנהיגי המפלגה הקומוניסטית יש הזדמנות לשנות את סדר העדיפויות שלהם באסיפה הקרובה שלהם, לא סביר כי ישנו את מדיניות העיור באופן משמעותי. האסיפה צפויה להתמקד במאמצים לשיפור שלטון החוק, לפי דיווחים בתקשורת הממשלתית של סין בחודש שעבר.

קצב ההגירה מהאזורים הכפריים לערים - מגמה שלי הכתיר כחיונית להתפתחותה של סין - צפוי להאט בשליש ב–2013–2020 לעומת שבע השנים הקודמות, להערכת הממשל. האטה זו מפעילה לחץ על לי למצוא דרכים לשפר את הפריון. הצמיחה המהירה של ערי סין לא לוותה בשיפור ביעילות, בשל מכשולים כמו התפרשות הערים על שטח רחב יותר ותשתיות בלתי הולמות, לדברי קוי לי, כלכלנית גולדמן סאקס בהונג קונג. השגת היעילות של הערים האמריקאיות - יעילות צנועה יחסית לזו של הערים המהודקות יותר באירופה - יכולה להוסיף 1% לצמיחה השנתית עד לסוף העשור, להערכתה.

לפי דו"ח של הבנק העולמי ושל מכון מחקר הפיתוח של המועצה הלאומית בסין, ניתן היה להוסיף 4.2 מיליון תושבים לגואנגז'ו ו–5.3 מיליון תושבים לשנזן, אם היה עליהן להגיע לצפיפות אוכלוסין זהה לזו של סיאול, למשל.

שינויים לשימוש בקרקעות, שיעודדו צפיפות גדולה יותר בערים, יכולים לחסוך לסין 1.4 טריליון דולר, מתוך תקציב דרוש בסך 5.3 טריליון דולר לתשתיות ב–15 השנים הקרובות, להערכת סמנכ"לית התפעול של הבנק העולמי, סרי מוליאני אינדראוואטי.

ישנם סימני שיפור. מערכת אוטובוסים מהירים (BRT) שהושקה בגואנגז'ו ב–2010, חסכה לנוסעים 32 מיליון שעות נסיעה בשנה, וצפויה לצמצם את פליטות הפחמן בעיר ב–84 אלף טונה בעשור הראשון לפעולה, להערכת האו"ם. בקונמינג, בירת מחוז יונאן הדרומי, מוקם רובע חדש שבו משולבת רכבת תחתית, תחנות אוטובוס, ושטחים ירוקים בכל 300 מטר.

הקמת ערים צפופות סביב מערכות תחבורה המונית, המאזנות בין האזורים המסחריים לאזורי המגורים, תצמצם את התלות במכוניות, להערכת אנרג'י פאונדיישן, ארגון ללא כוונת רווח בסן פרנסיסקו המקדם אנרגיה ירוקה. מהלך שכזה ימנע פליטות פחמן דו־חמצני בסך 800 מיליון טונה עד 2030 - כמות גדולה יותר מזו שנפלטה על ידי גרמניה ב–2011, להערכת הארגון.

המשך בשיטות הישנות עלול להחמיר את פקקי התנועה וזיהום האוויר בערים הגדולות ביותר, אם ההגירה אליהן תמשיך לעלות על תוכניות קובעי המדיניות. בשניים־שלושה עשורים האחרונים, תכנון הערים של סין לא הביא מהגרים בחשבון בתוכניות התחבורה, הדיור והשירותים הציבוריים", אמר קאם וינג צ'אן, מרצה באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל ומחבר הספר “Cities With Invisible Walls: Reinterpreting Urbanization in Post-1949”. לדבריו, בעיות אורבניות, בהן פקקי תנועה, "הן בעיקר תוצאה של חוסר התחשבות בצמיחת האוכלוסייה".

בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם