ממה נובע יוקר המחיה? יותר מהמילקי, זו הארנונה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

ממה נובע יוקר המחיה? יותר מהמילקי, זו הארנונה

בזמן ששר האוצר מבטיח שלא להעלות מסים, דווקא הוא זה שחתום על ייקור הארנונה, שעולה באופן חסר פרופורציה למדד המחירים ולשכר במשק

66תגובות

בימים האחרונים חוזרים ונשמעים קולות המחאה על יוקר המחיה בישראל. על רקע זה, ביקשנו לבדוק דווקא מס אחר שמוטל עלינו - הארנונה - והשפעתו על יוקר המחיה שלנו ביחס לגורמים אחרים.

הארנונה היא מס המשולם על ידי כולנו לרשות המקומית על כלל הנכסים שאנו מחזיקים. משנה לשנה שיעור הארנונה עולה על פי נוסחה קבועה מראש, באופן גורף לכלל הרשויות. בנוסף לשיעור ההעלאה הכללי, מוסמכים שר האוצר ושר הפנים לאשר לרשויות שיחפצו בכך העלאות חריגות, על פי קריטריונים שנקבעו על ידי השרים.

אוליבייה פיטוסי

בחינה של שיעור העלאת הארנונה בשנים 2012–2014 העלתה כי שיעור ההעלאה הכללי היה 9.02% לרשויות לא עצמאיות ו–9.33% לרשויות עצמאיות. מדובר בשיעור העלאה ניכר ולא פרופורציונלי למדד המחירים במשק ואף לכושר ההשתכרות שלנו, כשהדבר נעשה בחסות המדינה. השוני בין המספרים נובע מהעובדה שרשויות עצמאיות - 57 רשויות שבתחומן מתגוררים כמחצית מתושבי ישראל - הלוו למדינה ב–2014 סכום של 450 מיליון שקל (ראו מסגרת). בתמורה לכך, אושר להן להעלות את הארנונה בשנה זו ב–0.3% יותר מהרשויות הלא עצמאיות. למעשה, מדובר בהלוואה שניתנה למדינה על ידי רשויות אלה על חשבון הציבור.

בתקופה של שלוש שנים התייקרה הארנונה לכולנו בכמעט 10%. חשוב להסביר כי מדובר בהצגת נתונים שמקלה עם הרשויות המקומיות. הסיבה הראשונה היא שרוב משקי הבית והעסקים משלמים את חיוב הארנונה השנתי בכמה תשלומים, ובמקרה כזה לכל תשלום מתווספת גם הצמדה למדד המחירים לצרכן, כך שבפועל למשלמים בתשלומים מדובר בשיעור התייקרות גבוה אף יותר. הסיבה השנייה היא אישורים של שרי הפנים והאוצר לרשויות רבות לגבי העלאות חריגות בנוסף לשיעור ההעלאה הכללי. כך למשל, בימים האחרונים אישרו שר האוצר, יאיר לפיד, ושר הפנים היוצא, גדעון סער, בקשות של כ–60 רשויות מקומיות להעלאות חריגות של הארנונה ל–2014, מעבר לשיעור ההעלאה הכללי.

כדי להבין את ההשפעה של הארנונה על יוקר המחיה, השווינו את שיעור העלאת הארנונה הכללי בשנים 2012–2014 למדד המחירים לצרכן. בתקופה זו עלה מדד המחירים לצרכן בכ–3.48% - כלומר, הארנונה התייקרה בשלוש השנים האחרונות יותר מפי 2.5 מסל המוצרים הכללי שלנו. גם השוואת שיעור העלאת הארנונה בתקופה זו לשכר הממוצע במשק מעלה תמונה עגומה: על פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע במשק עלה בשנים האלה ב-6.02%, בעוד הארנונה התייקרה בשיעור גבוה יותר, כאמור.

וכאילו לא די בכך, מדובר בסוגיה כואבת מאוד, שרק מתעצמת לאור העובדה שבמסגרת חוק ההסדרים לשנים 2013–2014 הממשלה אף שינתה את הנוסחה הקובעת את שיעור העלאת הארנונה הכללי, וקבעה כי שיעור ההעלאה יגדל מדי שנה בכ-25% לעומת הנוסחה לפני התיקון.

האירוניה המרה היא שבזמן שהשר לפיד מבטיח לא להעלות מסים, הוא זה שדווקא חתום על העלאת מסי הארנונה. שיטת "הדלת המסתובבת" של מיסוי האזרחים מרוקנת מתוכן כל הצהרה פופוליסטית של שר האוצר או קברניטי המשק האחרים.

האמת חייבת להיאמר: תמונת יוקר המחיה בישראל, החל מהמילקי, עבור ברמת מחירי הדיור, וכלה במסים עקיפים, ובראשם הארנונה שנהפכה למס מפלצתי ממש, מעוררת מחשבות קשות על אופן ניהול המדיניות הכלכלית של ישראל, שעלולה להפוך לאסון חברתי וקיומי.

הכותבים הם עורכי דין מומחים במיסוי מוניציפלי ממשרד כץ גבע איצקוביץ (KGI)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#