בארגונים החברתיים זועמים על וינשטיין: "חותמת כשרות למהלך מסריח"

תשובת היועץ המשפטי לממשלה למבקר המדינה, כי המדינה אינה חייבת לייעד כספים שהתקבלו ממכירת דירות של הדיור הציבורי לחידוש המלאי, התקבלה בהפתעה בקרב ארגונים חברתיים. ח"כ גילאון ליועץ: "החלטתך עלולה לגזור חידלון של ממש על הדיור הציבורי בישראל"

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

קביעתו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, כי המדינה אינה מחויבת להשתמש בהכנסותיה ממכירת דירות הדיור הציבורי לרכישת דירות חדשות עבורו, גוררת ביקורת חריפה מצד ארגונים חברתיים בעוסקים בנושא, כמו גם מחברי כנסת שהתחום קרוב ללבם.

בערב ראש השנה חשף "הארץ" מכתב ששלח באחרונה וינשטיין למבקר המדינה, יוסף שפירא. המבקר בודק את הליך פירוקה של חברת השיכון פרזות, שהוחזקה בבעלות משותפת של המדינה ועיריית ירושלים, וניהלה במשך עשרות שנים את מאגר דירות הדיור הציבורי בירושלים. שפירא הורה לעכב את הליך הפירוק, שבמהלכו אמורים היו כ-130 מיליון שקל שהצטברו בקופת החברה כתוצאה ממכירת דירות לשמש למטרות שונות בעיר ירושלים — ולא לחידוש מלאי דירות הדיור הציבורי, כפי שמחייב חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), שנחקק ב-1998 בהובלת ח"כ רן כהן ממרצ. בעת הבדיקה אף הזמין שפירא חוות דעת משפטית בנושא מוינשטיין.

במכתב התשובה קובע וינשטיין כי מאחר שכמעט מיד לאחר חקיקתו הוקפא החוק במסגרת חוק ההסדרים, מצב שנמשך עד 2013, הרי שמכירת הדירות שקודמה באותה העת נעשתה שלא מתוקף החוק, אלא מתוקף מבצעי מכר שעליהם החליטה הממשלה, ולכן השימוש בהכנסות מהם נתון לשיקול דעתה.

אף ששפירא פנה לוינשטיין בנושא כספי פרזות, לחוות דעתו של היועץ השלכות רחבות יותר, שכן על פי ממצאי גופים שונים שבדקו את הנושא, בסך הכל היו הכנסות המדינה ממכירת הדירות מאז נחקק חוק הדיור הציבורי 2.7-2.2 מיליארד שקל – ואלה מעולם לא הושקעו בחזרה בדיור הציבורי, אלא "נספגו" בקופת המדינה. בעבר דרשו חברי כנסת, ובהם דב חנין (חד"ש) ואורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו), כי תוקם ועדת חקירה לבדיקת הנושא. חוות הדעת של וינשטיין קובעת עתה כי המדינה לא שגתה כשהפנתה את הכסף לשימושים אחרים, שכן בעת מכירת הדירות היה החוק מוקפא.

מפגינים למען הדיור הציבוריצילום: טלי מאייר

בעקבות הפרסום ב"הארץ" שיגר ח"כ אילן גילאון (מרצ) מכתב לוינשטיין, שבו ביקש ממנו לשקול מחדש את חוות דעתו, שהיא לדבריו בעלת "השלכות מרחיקות לכת ואף עלולה לגזור חידלון של ממש על הדיור הציבורי בישראל. הנני סבור כי הפניית כספי המכירה למטרות אחרות הינה בגדר הוספת חטא על פשע על הקפאת החוק והענשה בפועל של עשרות אלפי הממתינים לדיור ציבורי".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

עוד כתב גילאון כי "המשפט אינו נוגע רק להלכות עשה ואל תעשה יבשות, אלא הינו כלי נורמטיבי המאשרר ומכונן את ערכי החברה. לבל תכשיר חוות הדעת החלטות נואלות שאינן עומדות בקנה אחד עם סעיף 10 לחוק הדיור הציבורי, וחמור מכך — אף עשויות להיות לא חוקתיות ולעמוד בסתירה גמורה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

"למרבה הצער, זו אינה ההחלטה התמוהה הראשונה של היועץ המשפטי לממשלה", אמר גילאון. "רק בשבוע שעבר הציל בג"ץ את הממשלה מעצמה כשפסל את התיקון המביש והלא חוקתי שהכשיר עו"ד וינשטיין (התיקון לחוק למניעת הסתננות; נ"ב). אני מקווה מאוד שהיועץ המשפטי לממשלה יבחן מחדש את חוות הדעת, אחרת בהחלט נשקול פנייה לערכאה משפטית".

ח"כ חנין, יו"ר משותף של שדולת הדיור בכנסת, אמר כי חוות הדעת שהוציא ויינשטיין "נותנת חותמת כשרות משפטית לאחד המהלכים המסריחים ביותר שהיו כאן. לאורך שנים נבזזו כספי הדיור הציבורי בשיטתיות, גם בשנים שמכירת הדירות הציבוריות לא הוקפאה — לטובת מטרות שונות וזרות, מבנייה בהתנחלויות ועד העברת כספים לסוכנות היהודית. עכשיו, אחרי שכשל הניסיון להכשיר את המהלך בחקיקה, הודות להתנגדות הרחבה שעורר — מנסים להכשיר אותו בדיעבד, בדרך של פרשנות".

בעמותת ידיד, העוסקת בין השאר בהגנה על זכויות דיירי הדיור הציבורי, התקבלה חוות דעתו של וינשטיין בהפתעה ובכעס. "בחוות הדעת שלו מוכיח וינשטיין שאחד החוליים הגדולים במשילות הישראלית הוא מוסד היועצים המשפטיים אשר חוסמים וחומסים כל אפשרות ליוזמה ויצירה לטובת החברה הישראלית, ובמיוחד האוכלוסיות החלשות שבה", האשים רן מלמד, סמנכ"ל בעמותה.

לדבריו, "היועץ הנוכחי לממשלה פשוט לא הכין שיעורי בית ולא למד את הנושא עליו כתב את חוות דעתו. נכון שחוק הדיור הציבורי היה מוקפא עד ינואר 2013, אבל בסוף שנות ה-90 התקבלה החלטת ממשלה הקובעת כי כספי מכירת הדירות יושקעו ברכישה של דירות חדשות או בשיפוץ של דירות קיימות והתאמתן למגורים לזכאי הדיור הציבורי. החלטה זו לא בוצעה, ובמקום שהיועץ יצביע על הכשל הממשלתי והחובה לתקנו, הרי שהוא, בפרשנותו הלא מקצועית, אף מחזק את הכשל ומודיע קבל עם ועדה כי במדינת ישראל אין כל משמעות להחלטות הממשלה".

בארגון "פורום דיור ציבורי" היתה התגובה חריפה אף יותר: "האמירה של וינשטיין מסוכנת, כי היא מכשירה את המשך גזל הדיור הציבורי, המיועד לאוכלוסייה המוחלשת ביותר".

בארגון "פורום דיור ציבורי" היתה התגובה חריפה אף יותר: "האמירה של וינשטיין היא מסוכנת כי היא מכשירה את המשך גזל הדיור הציבורי, המיועד לאוכלוסיה המוחלשת ביותר. חוק הדיור הציבורי שנחקק בסוף שנות ה-90 קבע במפורש כי כספי מכירת הדירות חייבים לעבור לרכישת דירות ציבוריות חדשות, והעובדה שממשלות ישראל הקפיאו את החוק, לא יכולה להוות עילה לגזל של הכספים. אנחנו קוראים למדינה להחזיר את 2.75 מילארד שקל שכבר נגנבו מהדיור הציבורי לשם רכישת דירות וכך גם את כספי מכירת פרזות וחלמיש (חברה משכנת בבעלות משותפת עם עיריית ת"א, נ"ב)".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker