מחיר בהלת הבנייה: 
"התחלנו כעיר שינה, 
סיימנו כעיר רפאים" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המלכוד המקסיקני

מחיר בהלת הבנייה: 
"התחלנו כעיר שינה, 
סיימנו כעיר רפאים"

פרויקטים גדולים לדיור שנבנו בפרברים של הערים הגדולות במקסיקו ננטשו על ידי תושביהם, בשל המרחק הגדול מדי ממקומות עבודתם והמחסור בתשתיות שלא הדביקו את קצב הגידול של האוכלוסייה. ראש עיריית סומפנגו אמנם אופטימי, אך לתושבים יש טענות רבות

3תגובות

בפרויקט דיור ענקי בשולי העיירה המהוהה סומפנגו, הבית הזעיר של לורנה סראנו, שרוחבו 4 מ"ר, שוכן בין בתים נטושים. בשכונה יש שני בתי ספר, כמה מכולות ומרכז קהילתי קטן שבו נערכים חוגי זומבה. אין הרבה חוץ מזה. "אין עבודה, אין קולנוע, אין קנטינה", אמרה סראנו על הפרויקט שבו 8,000 בתים ששמו "לה טרינידד". בעלה נוסע כל יום לבירה, מקסיקו סיטי, 50 ק"מ דרומית לשם, כדי לעבוד. זמן הנסיעה הוא שעתיים לכל כיוון והמחיר גוזל רבע ממשכורתו, היא אמרה. "אנחנו באמצע שומקום".

סראנו, 39, היא בין יותר מ–5 מיליון מקסיקאים שבעשור האחרון קנו בתים דרך תוכנית ממשלתית שמספקת משכנתאות למעוטי יכולת. התוכנית, שנחשבה בזמנה לתשובה של מקסיקו למחסור הכרוני בדיור, תידלקה בהלת בנייה ונתנה השראה לפרויקטים דומים ברחבי אמריקה הלטינית, כולל תוכנית "ביתי, חיי" של ברזיל, שכוללת בניית 3 מיליון בתים השנה.

ואולם התפשטות הבטון סביב מקסיקו סיטי וערים גדולות אחרות היתה גדולה יותר מהביקוש. מרחקי הנסיעה לעבודה היו בלתי נסבלים והדיירים נטשו את בתיהם. "התחלנו כעיר שינה וסיימנו כעיר רפאים", אמרה גבריאלה אלרקון, מנהלת הפיתוח העירוני במכון המחקר המקסיקאי לתחרותיות במקסיקו סיטי.

ניו יורק טיימס

הסאגה של מקסיקו משקפת את החיסרון שבבניית פרויקטים ללא מתן תשומת לב למיקום או קיימות, היא אמרה, על רקע המאבק לספק דיור בר־השגה בערים בעולם. "פותרים בעיה אחת ויוצרים סדרה של בעיות אחרות", אמרה אלרקון. הנשיא אנריקה פניה ניאטו, שכמושל מדינת מקסיקו בין 2005 ל–2011 ניהל את מאמץ הבנייה הגדול שכלל את הפרויקט הזה, דחה את מודל ההתפשטות העירונית שאומץ על ידי שתי ממשלות קודמות לאחר שעלה לשלטון בדצמבר 2012. הוא אמר שההתרחבות הבלתי נשלטת של פרברים צמודי קרקע אינה בת קיימא, ואמר שהמימון הממשלתי יעבור לפרויקטים של בניינים גבוהים שצורכים פחות קרקע.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

סומפנגו, שבלבה נמצאת כנסיית פוריסימה קונספסיון מהמאה ה–16, נאבקת בקשיים שיוצרת אוכלוסייה משתנה. אף שאלפי בתים ננטשו, האוכלוסייה הוכפלה ויותר מכך ב-15 השנים האחרונות, אמר אבל דומינגס אסוס, ראש העירייה. במפקד האוכלוסין שנערך ב–2010 נמצא שהאוכלוסייה מונה 159 אלף איש; עכשיו היא כפולה מכך, מעריך ראש העיר.

חברות בנייה בנו 36 פרויקטים בקצב מהיר יותר ממה שיכלו העיריות להתקין אספקת מים, ביוב, חשמל ותאורת רחוב, הוא אמר. רבים מהבתים אינם גמורים, וכעת כשהקבלנים פשטו רגל והעבודה משותקת, אמר דומינגס. "הם הביאו את האנשים ואז בנו את התשתיות", הוסיף. "זה היה צריך להיות הפוך".

הפרויקטים סביב סומפנגו יושבים בלב ערבה שוממת, ומוקפים בחומות גבוהות שבתוכן יושבים בתים זהים בריבועים סדורים וקודרים. לא כולם מוזנחים כמו לה טרינידד, שיועדה לקונים העניים יותר, אבל בכולם שוררת אווירה עגומה, בלי מסחר, תנועה או הולכי רגל. אלפי בעלי בתים חזרו לבירה והשאירו את בתיהם כטרף לפולשים ופושעים. 14% מ–35 מיליון הבתים במקסיקו אינם מאוכלסים — בסומפנגו השיעור קרוב יותר ל–40%, לפי מחקר שפורסם בשנה שעברה על ידי הבנק הספרדי BBVA.

"אנשים מגיעים כדי לגנוב 
- לא לגור"

בלה טרינידד יש הרבה בתים נטושים ללא חלונות או דלתות. בבוקר רואים דיירים, בעיקר נשים, נושאים מצרכים או מובילים פעוטות לאורך המדרכות הזרועות עשבים שוטים. בן עשרה רץ בכיכר מוזנחת עם בולדוג קשור ברצועה. "יש יותר אנשים שמגיעים לכאן כדי לראות מה הם יכולים לגנוב מאשר לגור כאן", אמר חואן רודריגס ראמוס, קבלן בן 43 שבא לבדוק את ביתו בלה טרינידד לאחר פריצה ביוני. הבית, שנקנה כהשקעה, נשדד ארבע פעמים, הוא אמר.

"בפעם הראשונה הם לקחו הכל: כבלי חשמל, דוד, שירותים, דלתות", משחזר רודריגס. הוא קיווה לתת את הבית לבנו, אבל ויתר והתחיל להשתמש בו לאחסון כלים — שרובם נגנבו. "הייתי מוכר אותו", הוא אמר. "אבל מי יקנה את זה?" במכולת סמוכה מספרת קבוצה של נשים שההבטחות שניתנו לתושבים להשקיע בעיר — במפעל, בסופרמרקט — לא התממשו.

לואיס סמורנו, מומחה לפרויקטים של פיתוח עירוני באמברק, קבוצה ממקסיקו סיטי שמקדמת ערים בנות קיימא, אמר שהקישור בין דיירים בפרברים אלה לערים שבהן הם עובדים ידרוש השקעה גדולה בתחבורה ציבורית. לדבריו, הפרויקטים משכו משפחות צעירות רבות שרצו בית משלהן, אבל הן גרות כעת הרחק מקרובי משפחה, ומגדלות ילדים באזור שאין בו הרבה עבודה או מוסדות חינוך גבוה. "זו פצצת זמן", הוא אמר.

רויטרס

סראנו אמרה שהיא ובעלה עברו ללה טרינידד כדי שיוכלו לחיות בבית משלהם. כיום הוא מבלה את לילות השבוע עם אמו, ומשאיר את אשתו עם בנם בן ה–13. כמו מיליוני מקסיקאים, הם קנו את ביתם בהלוואה מהמכון הפדרלי לדיור עובדים. המכון משמש קרן דיור עבור עובדים במגזר הפרטי ומספק שני שלישים מכלל ההלוואות במקסיקו. לדבריה, הפשיעה בפרויקטים גדלה: מישהו נרצח בחניקה לפני שנה בסמוך לביתה; צעיר נדקר בשוק בשבת; ביתה של חברתה נפרץ כשהיתה בבית חולים; והשכנה הוכתה על ידי שודדים כשהלכה הביתה לילה אחד.

הממשלה מפסיקה לעודד בנייה חדשה

במשרדו בכיכר המרכזית העמוסה של סומפנגו, דומינגס, 33, שנכנס לתפקידו ב–2013, אמר שהעירייה מספקת אוכל למשפחות עניות במרכזי מזון ובתי ספר, מקימה רשת של חוות עירוניות ומשקיעה 15 מיליון דולר מכספי המדינה בהרחבת בתי חולים ומרפאות. לדבריו, העירייה מתכננת להקים פארק תעשייה. הוא הצביע על קירבתה של סומפנגו לשדה התעופה של מקסיקו סיטי ונתיבי תחבורה מרכזיים. טרנסמסיבו, קבוצה מקסיקאית שמייצרת אוטובוסים, הכריזה בשנה שעברה כי תשקיע 120 מיליון דולר בבניית מפעל ייצור בפארק והציעה 5,000 עבודות.

במאמץ לבלום את ההתפשטות, ממשלתו של פניה ניאטו השעתה את הסובסידיות לבנייה הרחק ממרכזי ערים — ובכך הקטינה את שווי הקרקע שנקנתה על ידי חברות תובלה ושימשה עירבון. שניים מהקבלנים הגדולים של מקסיקו, קורפורסיון גיאו ודסרולדורה הומקס, הגישו בקשה לפשיטת רגל. הסובסידיות והמשכנתאות יתמקדו כעת בשיפור ובהרחבה של בתים קיימים. מתוך כ–600 אלף משכנתאות שהמכון לדיור מציע השנה, שליש יושקעו בשיפוץ.

ללא קרדיט

מומחים אומרים שהתמיכה בערים קומפקטיות היא חיובית, אבל דיור בר־השגה במקומות כמו מקסיקו סיטי יישאר פנטזיה ללא סובסידיות ממשלתיות גדולות שיוזילו את הקרקע.

"אחרת הערים הקומפקטיות יהיו לעשירים בלבד", אמר אנריקה אורטיס פלורס, מתאם פרויקטים להביטט אינטרנשונל קואלישן באמריקה הלטינית, קבוצת חברות שפועלת בתחום זכויות הדיור. הוא ציין כי קולומביה מיסתה ואפילו החרימה חלקות עירוניות לא בנויות.

סראנו, בסלון ביתה שצבוע בצבע לילך, אמרה שהיא מקווה שההבטחות להביא תעסוקה לסומפנגו יתממשו. היא מפקפקת בכך שביתה שווה את 20 אלף הדולרים שהיא שילמה עבורו, כך שלעת עתה היא תקועה בו. "חייבים להכיר במציאות", היא אמרה. כשלביתך יש קירות בעובי נייר, יש יתרון בכך שאין שכנים, הוסיפה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#