כך הפילו הרשויות המקומיות את ההצעה להרחבת תוכנית המתאר הארצית - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הפילו הרשויות המקומיות את ההצעה להרחבת תוכנית המתאר הארצית

כשלון ההצעה הממשלתית להעביר הצעה לבנייה על עשרות אלפי דונמים של שטחים פתוחים חושף קצרים קשים בתקשורת בין משרד הפנים לשלטון המקומי, שנציגיו הסירו את ההצעה ■ מנכ"ל פורום ה–15, איתן אטיה: "ההצעה היא מכת מוות לפריפריה"

8תגובות

גם מתנגדיהם המובהקים ביותר של הארגונים הירוקים לא יוכלו להתכחש לכך שהארגונים עשו עבודת הסברה מקיפה לקראת ישיבת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שנערכה השבוע, נגד הצעותיהם של מינהל התכנון של משרד הפנים ושל משרד השיכון לאפשר בנייה נרחבת בשטחים שמחוץ לגבולות המרקמים העירוניים - כלומר, בשטחים הפתוחים - במסגרת עדכון תוכנית המתאר הארצית. החל בהפגנות, דרך הודעות לעיתונות ועד לעתירה לבג"ץ נגד ראש מינהל התכנון, בינת שוורץ - עשו "הירוקים" כל שלאל ידם כדי למנוע החלטה שנתפשה על ידם כקטסטרופלית.

ואולם בפועל, מי שאחראי לכך שנציגי הממשלה, משרדי הפנים, השיכון והאוצר, שדחפו את ההחלטה, סיימו את הדיון המרתוני אבלים וחפויי ראש לאחר שהצעתם נדחתה, הם בראש וראשונה נציגי השלטון המקומי. אין מדובר בגוף הומוגני, נהפוך הוא: בניגוד לשלטון המרכזי, השלטון המקומי מורכב ממאות יישויות נפרדות, פעמים רבות בעלות אינטרסים סותרים בתכלית. הטבה ליישובים הכפריים תבוא כמעט תמיד על חשבון היישובים העירוניים באותו אזור - ולהפך. חיזוק אזור המרכז מחליש את הפריפריה, וכן הלאה. למרות זאת, ביום שלישי האחרון הפגינו כמעט כל נציגי השלטון המקומי, על כל גווניו (למעט ראש רשות דרוזית אחד) - רשויות מהמרכז והפריפריה, ערים גדולות, מועצות קטנות, קיבוצים ומושבים - תמימות דעים נדירה, והרימו את ידם נגד הצעת ההחלטה.

עופר וקנין

"הפעם הצעת מינהל התכנון הצליחה לפגוע בכל צורות היישוב, בכל אחת בצורה שונה", מנתח פרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית, המייעץ למרכז השלטון המקומי בנושאים תכנוניים, את הקונצנזוס הנדיר. "מאחר שלכולם היה ברור שמתן האפשרות לפרוץ את הגבולות נועד להתממש באזור המרכז בלבד, את יישובי הפריפריה ההצעה חונקת. ערי המרכז הבינו שנפתחת כעת האפשרות שהממשלה תדביק להן שכונות פרבריות ומרוחקות נגד רצונן, שהאחריות על אספקת השירותים עבורן תוטל על כתפיהן - וגם הן התנגדו בחריפות. והיישובים החקלאיים חששו שהפריצה של הערים לשטחים הפתוחים תביא לסדרה של שינויי גבולות, שתבוא בסופו של דבר על חשבונם".

בהתחשב בכך שמשקל הרשויות המקומיות הוא קרוב לשליש מכלל חברי המועצה - עשרה מתוך 32, ליתר דיוק - הרי שלהתנגדות זו היה משקל קריטי. שמונה מושבים נוספים ניתנו לנציגי החברה האזרחית - ארגונים ואיגודים מקצועיים רלוונטיים; ואילו המשקל הגבוה ביותר ניתן לנציגי הממשלה - 14 חברים. אלא שלדחיית ההצעה הביאה גם העובדה שבקרב נציגי הממשלה עצמה לא היתה תמיכה גורפת בהצעה. מול נציגי המשרדים מוטי־הפיתוח, בהם משרדי הפנים, השיכון, האוצר ומשרד ראש הממשלה, שדחפו את ההצעה בלהיטות, עמדו משרדי הבריאות, התחבורה והגנת הסביבה שהתנגדו. גם משרדי המשפטים, החקלאות והביטחון נמנעו, ואילו נציג משרד התשתיות נטש את הישיבה רגע לפני ההצבעה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"מה שלמדנו זה שכשהשלטון המקומי בא מאוחד, עם עמדה מסודרת, הוא יכול להשפיע - ושהממשלה איננה כל־יכולה כמו שהיא חושבת שהיא", אמר בסיפוק עם תום הדיון מנכ"ל פורום ה–15 (פורום הערים העצמאיות כלכלית; נ"ב), איתן אטיה, והוסיף: "כל הדברים האלה היו יכולים להיחסך, אם היו יושבים ומדברים".

"בינת שוורץ אומרת בגלוי שהיא לא אוהבת את תמ"א 35"

תמ"א 35 היא תוכנית שאושרה לראשונה ב–2005, והרציונל המרכזי שהנחה אותה הוא יצירת ארבע ערי מטרופולין בישראל - תל אביב, ירושלים, חיפה, ובאר שבע - שיהוו מוקד כלכלי ותרבותי לסביבתן הקרובה, וימשכו אוכלוסייה גדולה באמצעות בנייה רוויה וצפופה, כדי לקיים רמת חיים עירונית גבוהה.

מאז שאושרה וקיבלה מעמד של חוק, גילו מדדי ביצוע לאורך השנים כי התוכנית רחוקה מלעמוד ביעדיה. מטרופולין תל אביב המשיך לגדול ולהתרחב, ורמת המחירים בסביבתו מאמירה והולכת בשל הביקושים הכבדים, בעוד שאר ערי המטרופולין המתוכננות קופאות על שמריהן. על רקע זה התחילה שוורץ, יו"ר מינהל התכנון שמונתה לתפקידה ב–2011, לקדם עדכון לתמ"א, שבמידה רבה נועד לאפשר את התאמתה להתפתחויות בשטח, וכולל הרחבה משמעותית של השטחים המיועדים לבנייה חדשה באזור המרכז, אך במקביל, מוותר במידה רבה על יעד פיזור האוכלוסין ופיתוח הפריפריה, שעמד בבסיס התמ"א המקורית.

"מבחינתנו, יש לתמ"א 35 ערך חוקתי־תכנוני, ששם את המגזר העירוני במרכז, מתוך תפישה שהעיר היא הקטר החברתי והכלכלי שדוחף את המדינה קדימה. ככה זה בכל מדינות העולם, ולכן פעילות הממשלה בכללותה צריכה לקדם את העירוניות", אומר אטיה.

"בשנים האחרונות התחילו לשחק עם התמ"א, מתוך חוסר אמונה בערכי היסוד האלה. ראש מינהל התכנון לא מסתירה את זה. היא אמרה כבר כמה פעמים בגלוי שהיא לא אוהבת את התמ"א, וזה לגיטימי. מותר להגיד 'אני כופר בעקרונות היסוד של תמ"א 35, אני רוצה לבטל אותה ולקבוע תמ"א חדשה, ולפיה בישראל יש רק מטרופולין אחד, וכל השאר זה רק שכונות שינה, פרברים וערי ספר'. אבל אם אתה רוצה לעשות שינוי, צריך לשים את זה בצורה גלויה על השולחן.

"במקום לקיים דיון ציבורי אמיתי על תמ"א חדשה, ניסו להכניס סוס טרויאני לתוך התמ"א הקיימת, על ידי הכנסת שינויים שמקעקעים את עקרונות היסוד שלה. בעצם, יצרו תמ"א אסטרטגית חדשה, שלא נדונה בכלל באופן ציבורי", אומר אטיה. לדברי פייטלסון, מי שנפגע ישירות מתפישת "המטרופולין האחד" הן באר שבע וחיפה, ודווקא בתקופה שבה החלו לגלות סימני התפתחות: "דווקא כשהגל הגיע אליהן, כשהתחילה להתפתח גם אצלם בנייה חדשה ונוצרו ביקושים, משכו להם את השטיח מתחת לרגליים".

"מדובר במכת מוות למחוזות דרום, חיפה והצפון", מוסיף אטיה. "יש מנהיגות חדשה ברבות מערי הפריפריה. בבאר שבע, בירוחם, בשדרות ובדימונה אנחנו רואים ראשי ערים חדשים ויצירתיים, שעושים שמיניות באוויר כדי ליצור איכות חיים, להביא אוכלוסייה חדשה ולהשאיר את הצעירים. אך במקום לסייע, באה המדינה ומנחיתה עליהם מכה. למה?"

מיזמי דיור בר־השגה 
נבלמו בעבר על ידי הממשלה

על אף פערי העמדות הגדולים לכאורה בין הצדדים, הן בשלטון המקומי והן במשרדי ממשלה מספרים על ישיבות אינטנסיביות שנערכו במשך חודשים ארוכים, במטרה להגיע להסכמות לקראת ההצבעה על התמ"א. בתום הדיון, האשימו הצדדים זה את זה בחוסר אמינות ובאי עמידה בסיכומים. בעוד בגופי השלטון המקומי האשימו כי ההצעה שהובאה לשולחן לא תאמה את ההצעה שסוכמה אתם, שלפיה נושא פריצת המרקמים העירוניים יבוטל, במשרדי הממשלה טוענים כי מדובר היה בהצעה מינורית, שביטאה פשרה של ממש מצד משרדי האוצר והשיכון, אשר דרשו פריצה של עד 10% מגבולות המרקמים העירוניים.

עמדה זו ביטא גם יו"ר המועצה הארצית - מנכ"ל משרד הפנים, שוקי אמרני - שבמהלך הדיון אמר כי ההצעה שמובאת לשולחן מהווה פשרה בין כלל העמדות שהציגו הצדדים, וכי ניתן לכן לצפות כי תאושר. אלא שכאמור, לא זה מה שקרה. עם זאת, חשוב לציין, טרם נסתם הגולל על האופן שבו תעודכן תמ"א 35. כעת עוברת ההחלטה, שאושרה בסופו של דבר ללא אישור החריגה, לעיון הוועדות המחוזיות, לקבלת הערותיהן. בתוך 90 יום צפוי להתקיים דיון נוסף.

אלא שחוסר התקשורת שנחשף בעת הליך אישור תוכנית המתאר, לא יכול שלא לעורר תהיות, האם לא נמנה חוסר התקשורת שבין השלטון המרכזי והמקומי עם גורמי היסוד למצוקת הדיור החריפה. זה המקום להזכיר כי מיזמים שונים של דיור בר־השגה שניסו רשויות מקומיות לקדם בעצמן בשנים עברו, ובפרט עיריית תל אביב, נבלמו על ידי הממשלה.

לדברי אטיה, "ישנו קו שמוביל משרד המשפטים, ובמידה מסוימת שולט גם באוצר וביתר המשרדים, ובגללו הממשלה לא מוכנה שבישראל, כנהוג בעולם, השלטון המקומי יהיה אחראי על הדיור בר־ההשגה. הם בטוחים שכולם מושחתים עד היסוד. משרדי הממשלה חיים בתחושה שהם מעוז האמת, הצדק, הטוהר והמינהל התקין, והשלטון המקומי מורכב מחבורת מושחתים שאסור לתת להם סמכויות - וזו עוד סיבה לכך שהממשלה, במקום לדבר אתנו, מחליטה לבד".

למה התנגדנו לתוכנית: נציגי הדור הצעיר, הטכניון והירוקים מציגים את עמדתם

מוטי מילרוד

לצד נציגי ממשלה ושלטון מקומי, כוללת המועצה הארצית גם שורה של נציגי ציבור מארגונים ומאיגודים מקצועיים. גם אלה נטו להצביע נגד הצעת הממשלה ביום שלישי. את הדור הצעיר מייצגת במועצה התאחדות הסטודנטים, שטענה: "יש לממש תוכניות קיימות לפיתוח שטחי מגורים בתוך הערים. הרחבת ערים קיימות מייצרת מגורי יוקרה שלא נגישים לתחבורה ציבורית ולא מהווים פתרון לדיור בר־השגה. המהלך יעשיר את הרשויות על חשבון האזרחים ויפגע בשטחים הפתוחים".

פרופ' ארזה צ'רצ'מן מייצגת את הפקולטה לתכנון ובינוי ערים בטכניון, והתנגדה אף היא להצעה: "התנגדותי נבעה מתוך התייחסות עניינית לעקרון של פריצת גבולות המרקמים העירוניים, שאינו נכון מבחינה תכנונית, חברתית וסביבתית", הסבירה. את ארגוני הסביבה מייצגת החברה להגנת הטבע, שטענה: "התוכנית לא היתה פותרת את מצוקת הדיור, לא היתה מוסיפה ולו יחידת דיור אחת, ורק היתה פוגעת באיכות החיים של האזרחים, בשטחים הפתוחים ובערכי הטבע והנוף שבהם התברכנו".

ממשרד הבריאות, ממשרדי הממשלה הבודדים שהתנגדו לתוכנית, נמסר: "הצעת מינהל התכנון לבנייה מאסיבית במרכז תגרום ל'שלמת בטון ומלט' מהים ועד לגבול המזרחי באזור המרכז, ולכך השלכות שליליות על בריאות הציבור והסביבה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#