הקרב על הוועד - גירסת מלון מנדרין - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקרב על הוועד - גירסת מלון מנדרין

סכסוך בין אחד הדיירים למי שהיה יו"ר הוועד הגיע לבית המשפט עקב תביעת לשון הרע, שהסתיימה בניצחון התובע ■ היו"ר, עו"ד איתן קונדה, יזכה לפיצויים בסך 75 אלף שקל, לאחר שהנתבע טען כי היו לקונדה מניעים נסתרים בנוגע לשטחי המסחר שבמלון

6תגובות

מסלול התלאות שעוברים בעלי הדירות במבנה שמוכר כמלון מנדרין בתל אביב אינו נפסק: 25 שנה אחרי שהליכי כינוס שהוצאו למלון הסתיימו עם רכישתו על ידי אזורים, שנקלעה לסכסוך ולתביעות משפטיות אל מול בעלי הדירות במקום, מנהלים חלק מהאחרונים תביעות הדדיות. במסגרת האחרונה שבהן, פסק בית משפט השלום בתל אביב כי על בעל דירה במקום, משה לוי, לפצות את עו"ד איתן קונדה, מי שהיה ראש ועד הדיירים במקום, לאחר שלוי שלח מכתב לחברת הניהול של הבניין ולדיירים שבו האשים וגידף את קונדה. בית משפט השלום בתל אביב פסק כי בדברים שכתב לוי יש הוצאת לשון הרע ופסק לקונדה פיצויים בסך 75 אלף שקל, ותשלום נוסף של הוצאות שכר טרחה בסכום 20 אלף שקל.

מלון מנדרין נמצא בצפון תל אביב מערבית למחלף גלילות ברחוב יוניצמן 21 וכולל 226 דירות. הסכסוכים בין חלק מהדיירים הגיעו לבית המשפט במסגרת שתי תביעות. הראשונה, כאמור, היתה תביעת לשון הרע שהגיש קונדה נגד לוי, אבל השנייה מהותית יותר לגבי הדברים שבוצעו במבנה, ובמסגרתה טענו 144 דיירים כי קונדה ייצג אותם מול חברת אזורים תוך שהוא, לטענתם, ניהל עם אזורים משא ומתן לרכוש את השטחים המסחריים בפרויקט עם שותפו, הפלסטיקאי ד"ר דב קליין.

כאמור, המזל הביש לא נוטש את המבנה. ב–2001 תבעו הדיירים במלון את אזורים ב–6 מיליון שקל בטענה שהפרה התחייבות שניתנה להם כשרכשו את יחידות הדיור לשפץ ולחדש את הבניין. כשנכנסה התביעה למסלול של גישור ב–2005, נבחר קונדה לייצג את הדיירים מול החברה. לטענת התביעה קונדה דחף את הדיירים ב–2006 להגיע להסכם פשרה במסגרתו תשלם אזורים 1.93 מיליון שקל לדיירים, כדי לעשות עסקה טובה יותר עם אזורים ברכישת שטחי המסחר בבניין.

ניר קידר

על פי תביעה נפרדת שהגישו הדיירים כנגד קונדה, שלושה שבועות אחרי הסכם הפשרה, הוא הקים את חברת קניוני הים עם שותפו הפלסטיקאי דב קליין, וב–2007 הם רכשו מאזורים את שטחי המסר במלון. בתביעה הם טוענים כי קונדה אמור היה לייצג אותם במסגרת ההסכם, אך למעשה פעל להקמת מרכז מסחרי במתחם הפוגע בזכויותיהם. תביעה זו עדיין נדונה בבית המשפט.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

לוי שלח מכתב 
לחברת הניהול ולדיירים

קודם להגשת התביעה של הדיירים, שמע לוי שקונדה רכש שטחים מסחריים בבניין. הוא שלח מכתב לחברת הניהול של הבניין וביקש ממנה להפיץ אותו לשאר הדיירים. במכתב הוא דיווח לשאר הדיירים על העסקה בין קונדה לאזורים, והצביע עליה כניגוד אינטרסים של קונדה שפעל בניגוד לשליחותו כיו"ר הוועד, והשתמש בכוח שניתן לו באופן ציני לטובתו הפרטית במקום לשמור על האינטרסים של כלל דיירי הבניין.

עוד טען לוי במכתבו כי קונדה ניצל את תפקידו כדי להקשות על אזורים ולמנוע ממנה אפשרות להשכיר שטחים מסחריים, ובכך לדחוף את החברה למכירתם. הוא מוסיף כי אף קיים חשד לביצוע עבירות פליליות בידי קונדה. לטענתו, "היה עליו למלא את תפקידו בשקיפות מלאה, ללא הסתרת עובדות ולא להתנהל כגנב בלילה. המסקנה המתבקשת ממהלך זה היא חד משמעית: כבר בשלב זה מנהל איתן קונדה את הבניין כרצונו, תוך רמיסה ברגל גסה של זכויות שאר דיירי הבניין". קונדה פנה ללוי והודיע לו שטענותיו אינן נכונות ומהוות לשון הרע, וגורמות לו נזק. הוא נתן לו הזדמנות לחזור בו, וכשלא נענה הגיש תביעת לשון הרע באמצעות עו"ד עמירם גיצלטר בסכום של חצי מיליון שקל.

בתביעה טען קונדה כי טענות לוי הן הוצאת לשון הרע, וכי הן פורסמו ברבים ופוגעות בשמו הטוב ובמוניטין שלו. מדובר בטענות שפעל בניגוד לשליחותו ובניגוד אינטרסים, וחשד לכאורה לביצוע עבירות פליליות. הוא טען כי לא רצה ולא היה מסוגל להקשות על אזורים, וההתנגדות היחידה שלו היתה בנוגע להשכרת השטחים המסחריים לאולם אירועים, שיפריע לדיירים. לטענתו, הוא לא לקח חלק בהסכם הפשרה מול אזורים, וההסכם אושר על ידי האסיפה הכללית של הדיירים יותר משמונה חודשים לפני שרכש ממנה את השטחים המסחריים של הבניין.

ניר קידר

לא היו חילוקי דעות 
שהפרסום מהווה לשון הרע

לוי טען כי דיבר אמת וכי המכתב נכתב בתום לב, במטרה להגן על עניין אישי של שאר הדיירים. הוא הוסיף כי בשעת כתיבת המכתב היה לו יסוד סביר לטעון את שטען על סמך העובדות בשטח, מסמכים שהיו בידיו, בירורים שערך והתנהלות התובע.

לא היו חילוקי דעות כי הפרסום מהווה לשון הרע, אבל הדיון נסוב סביב השאלה אם לזכות לוי עומדת הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב. שופטת בית משפט השלום בתל אביב, רונית פינצ'וק אלט, כתבה בהחלטתה כי יש חשיבות ציבורית להביא את המידע לשאר הדיירים, אלא שטענות לוי לא נסמכו על הוכחות וראיות עובדתיות, ומדובר בטענות בעלמא, ולכן פרסום לשון הרע במקרה הזה אינו חוסה תחת ההגנה של אמת הפרסום.

לגבי הגנת תום הלב, קבעה השופטת כי גם היא לא מתקיימת, שכן לוי לא ערך בדיקה כלשהי לפני שהעלה את הטענות הקשות והזדרז לכתוב מכתב חריף ובוטה. בנוסף, הוא לא נענה לבקשת קונדה להוציא תיקון או התנצלות לגבי אף אחת מהטענות שטען. "לוי לא בדק את נכונות הטענות לפני פרסומן, ובנוסף נקט לשון בלתי זהירה ואף משתלחת. כמו כן, דומה כי טענות אלה הועלו במסגרת מאבקו של לוי למנוע מקונדה להיות חבר ועד הבית ולהתמנות בעצמו לוועד. גם לאחר הפרסום ולאחר פנייתו של קונדה, לא הסכים הנתבע לפרסם הסתייגות לגבי הדברים שכתב או לחלקם, שבינתיים התברר כלא נכון בוודאות", כך לפי הפסיקה.

לפיכך, פסקה לטובת קונדה וקבעה פיצויים בגין נזקי הוצאת לשון הרע בגובה 75 אלף שקל, והוצאות שכר טרחה של עורך דין בגובה 20 אלף שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#