אריאל: משרד המשפטים טירפד את הצעת חוק יסוד "הזכות לדיור" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אריאל: משרד המשפטים טירפד את הצעת חוק יסוד "הזכות לדיור"

שר הבינוי והשיכון: "עדיפה ההתחדשות העירונית על פני הבנייה בשטחים הפתוחים"

4תגובות

שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, חשף היום (ב') כי משרדו הגיש טיוטת הצעת חוק יסוד "הזכות לדיור" לעיון משרד המשפטים, וכי זה טירפד אותה. "לצערי הרב, ההצעה הזו נתקעה במשרד המשפטים מתוך ראייה שעושים חוק לכלל היוזמות החברתיות, או שלא עושים כלום. אף פעם לא אהבתי את השיטה של הכל או כלום. בא משרד ורוצה לקדם דברים מיוזמתו, בלי שמחייבים אותו, ובולמים אותו. זה מעצור שלא צפינו, ואנחנו לא נוותר בעניין הזה". הדברים נאמרו במהלך השקת שדולת העירוניות שנערכה בכנסת, ביוזמת חברי הכנסת תמר זנדברג (מרצ), יעקב אשר (אגודת ישראל), וד"ר חנא סווייד (חד"ש).

מדובר בהצעת חוק, המבוססת על הצעה של ח"כ דב חנין וארגונים חברתיים, באמצעותה מבקש משרד הבינוי והשיכון להסדיר את הזכות לדיור. לאחר דבריו של אריאל בכנסת שלחה שרת המשפטים ציפי לבני מכתב לכלל שרי הממשלה, אליו צירפה את הצעת אריאל, ובו ביקשה לקבל חוות דעתם לקראת קידום הצעת החוק. "ההצעה נבחנה על ידי גורמי מקצוע במשרדי. אני שוקלת לקדם הצעת חוק כאמור", כתבה לבני לשרים, "בטרם אגבש עמדתי אודה לקבלת התייחסותכם". ממשרד המשפטים, אליו פנינו על מנת לקבל את עמדת אנשי המקצוע, לא נמסרה תגובה.

לגבי תחום העירוניות אמר אריאל כי "שיתוף הפעולה הזה הוא יותר מחיוני. הוא הכרחי. הנושאים הללו נוגעים לכולנו, ללא עניין של ימין או שמאל. סוף מעשה במחשבה תחילה, ומה שלא נתכנן היום טוב יישאר במשך שנים כפצע מוגלתי, שמזיק לחברה. בימים האלה מתקיים ויכוח גדול במועצה הארצית לתכנון ולבנייה במשרד הפנים על תמ"א 35. הויכוח הזה קיים בגלל המחסור בדיור. ודאי שזה מניע לפעולה. אנחנו מנסים לראות איך יחסית בזמן קצר אפשר להגיע לתוצאה המיטבית במתח שבין בנייה חדשה בשטחים פתוחים, ובין ההתחדשות".

לדברי אריאל, "עדיפה ההתחדשות העירונית על פני הבנייה בשטחים הפתוחים. דא עקא, שיותר קל לבנות חדש, ובדרך כלל גם יותר זול. ואז אתה עומד בין הצורך בהורדת מחירי הדיור, ובין הצורך בהתחדשות עירונית. ניקח את מתחם תע"ש. מתוכננת שם עיר של 25 אלף של 25 אלף משפחות, 90-80 אלף איש. היו מתנגדים - אמרו שיש להקדיש את הכל לפארק. בא חוקר, שמע את ההתנגדויות וקבע ש-25 אלף שזה מעט מדי, וצריך להגדיל הבנייה ל-40 אלף דירות. במקווה ישראל, מתוך שטח פתוח של אלפי דונמים. האם זה לא סביר אי אפשר להוריד 700 דונם, בשביל 5,000 דירות? 5,000 דירות זה אירוע במרכז הארץ".

אמיל סלמן
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

את הישיבה פתחה ח"כ זנדברג, שאמרה כי "ישראל נמצאת כבר כמה שנים במשבר דיור חריף, והממשלה האחרונה נבחרה על רקע המשבר הזה. גורמים אזרחיים ואקדמיים דנים בדרכים והפתרונות בעיקר נמצאים בתחום ההיצע בתחום הביקושים או בתחום הסרת החסמים. אולם מטרתנו בשדולה הזו זה להאיר נושא חבוי שמשפיע על כל הנושאים האלה – על הביקוש על ההיצע והסרת החסמים ולא פחות על הכלכלה והחברה ואיכות החיים.

"איכותו של המרחב העירוני זה משאב לאומי, הבעיה שזה משאב בסכנת הכחדה. מרכזי הערים שבהם ניתן למצוא רחוב שבו ניתן ללכת ברגל הולכות ומתמעטות. וזה מהות העירוניות, ללכת ברגל לבית הספר, ולנסוע באוטובוס לעבודה, לגור במרחב עירוני הטרוגני שיש בו מקום לכל בני האדם. בימים אלה ממש מקודמות בישראל כמה תוכניות להגדלת היצע הדיור. כולם מציעות עוד ואותו דבר. תוכניות בזבזניות לדיור פרברי שמייצרת ערי שינה על חשבון הערים הקיימות. מדובר בבעיה משותפת למרכז ופריפריה, שכן בפריפריה קיימות ערים עם פוטנציאל פיתוח גדול, ודווקא המרכז מתמלא בערי שינה פרבריות. הפרבר הוא האויב גם של הכפר וגם של העיר. המטרה של השדולה היא לקיים מדיניות ברת קיימא, חייבת להתבטא במדיניות כוללת של הממשלה. האתוס כבר עשרות שנים כיום מקדש רק את ההתיישבות והחלום נשאר בית עם גינה ושתי חניות".

ח"כ אשר (יהדות התורה) אמר כי "יוזמות הממשלה מפספסות דבר חשוב: גם אם תהיה בסוף שכונה כזו או אחרת שאינה מחוברת לסביבה – היא תיכשל. אנחנו לא מתכוונים להוריד את הפריפריה מסדר היום. אם נדע ליצור בפריפריה ערים גדולות וחזקות, ולא לשטח אותה בצורה לא מתוכננת. למקומות כמו באר שבע או דימונה צריך לתת עוצמה של עיר. כלכלה חינוך ומסחר מפרים אחד את השני ומעניקים את יתרון הגודל. ברגע שהערים הופכות לערי שינה הן לא מצליחות. אפשר להשאיר כמה יישובים כפריים לאנשים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה. אני לא נגד. לא ציך לפתור רק את מצוקת הדיור, אלא גם לדאוג לאיכות החיים של אלךו שאנו דואגים להם. תכנון נכון הוא לא דבר הנדסי או אדריכלי. הוא בסופו של דבר רווחה, חינוך. אם דאגת לפרנסה לחינוך של האנשים, אז תכננת טוב".

ד"ר חנא סוויד, מתכנן ערים בהכשרתו, התייחס למגזר הערבי ואמר: "ההתייחסות בתקשורת אל היישובים הערביים היא כאל כפרים. למרות שחלק גדול מהיישובים בסדר גודל של אוכלוסייה של עיר. אבל זה נכון. עיר נמדדת במקומות התעסוקה, בתחבורה ציבורית, במקומות הבילוי,ובכל המובנים הללו אכן מדובר בכפרים. אחת המטרות שלנו היא הכנסת העירוניות לתוך היישובים הערביים. הבעייה היא שהכפריפם התפתחו בצורה לא מסודרת לאורך זמן רב. הפתרון הוא בהתחדשות עירונית. כמו שלא משקיעים בתשתיות למגזר הערבי, כך לא משקיעים אפילו מחשבה בקידום תוכניות התחדשות ליישובים הללו. אולי מהשדולה הזו ייצאו הנחיות לפיתוח העירוניות, שהוא העתיד של האנושות.

יו"ר השלטון המקומי, ראש עיריית מודיעין חיים ביבס, אמר כי "אי אפשר לפתור את כל הבעיות בישראל רק על ידי בנייה חדשה. נמצאות בארץ שכונות שלמות שניתן לעשות בהן רה-תכנון, כדי להוסיף את מספר יחידות הדור הנדרש וכדי לחזש את השכונות. לא צריך לרוץ ולהפוך שטחים ירוקים לאתרי בניה, אלא להביט גם פנימה לתוך הערים. בתל אביב בהרצליה וברעננה ניתן יהיה לעשות את זה גם בלי לקבל סיוע מהמדינה. הכוונה שלנו היא לבנות תוכנית יחד, כדי להניע תהליך.

ח"כ ניצן הורוביץ אמר: "ישראל היא אחת המדינות העירוניות ביותר, 92% מהאוכלוסיה. למרות זאת העיר כקונספט לא מקבלת את היחס הראוי. תוכנית עשרת היישובים בנגב תהרוג את ערד ודימונה. יש תשתית יש מוסדות ואוכלוסייה, שצריכים חיזוק, ובכל זאת מקימים יישובים חדשים. ברגע שיש ציפוף עירוני הקרבה לשירותים ומוסדות הופכת ייתרון. יש לנו בארץ הרבה מאד ערים שאינן באמת ערים. אני קורא לזה פרוורים על עמודים. בלי נגישות לא למוסדות ולשירותים, ואפילו לא לקווי תחבורה ציבורית נאותים. לכן אני מברך על הקמת השדולה וחושב שעירוניות נכונה יכולה להיות בשורה למדינת ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#