נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

לפני כעשרה ימים הגיע הרגע לו ציפו אלפי אזרחים שסבלו די והותר מהבירוקרטיה הכרוכה בפעולות בינוי, ולו הפשוטות ביותר. שנה וחצי לאחר שעיקרי רפורמת הפרגולה של שר הפנים, גדעון סער, נחשפו לראשונה, הוא חתם על התקנות המגדירות את רשימת האובייקטים שניתן יהיה לבנות במסגרתה ללא צורך בהוצאת היתר בנייה.

הפרגולות, שהעניקו לרפורמה את שמה, לא נמצאות שם לבד. עוד נכללים ברשימת האובייקטים שהקמתם אינה מצריכה עוד הוצאת היתר הם גדרות ושערים, גגונים, אנטנות וצלחות לוויין, קולטני שמש פוטו־וולטאיים (מתקן ייצור חשמל סולארי), מתקנים לאצירת אשפה, דודי שמש, מערכות מיזוג אוויר, "סגירת חורף" לבתי קפה ומסעדות, בוטקה לשומר, מצלמות אבטחה בכניסה לבניינים, גופי תאורה, מתקני חנייה לאופניים ואפילו כפי שנחשף השבוע ב-TheMarker אנטנות שידור סלולריות.

כל אחד מהאובייקטים מגיע עם רשימת תנאים והגבלות להקמתו, וכמעט בכל המקרים מחויב התושב המתקין ליידע את הרשות בעבודה שביצע בתוך 45 יום מרגע הבנייה, לרוב בצירוף אישור מהנדס רלוונטי. ועדיין, אין ספק שמדובר בהרחבה משמעותית של יכולות האזרח לבצע פעולות שונות של בנייה, פיתוח ושכלול ברכושו הפרטי. אלא שכל זה מעלה את השאלה אם אמנם מ-1 באוגוסט, היום שבו צפויות התקנות להיכנס לתוקף, יוכלו התושבים להתנהל באופן חופשי בפעולות הבנייה השונות, ולהסתפק בדיווחים לרשות על פעולותיהם ותו לא?

יו"ר איגוד מהנדסי הערים ומהנדסת העיר אור יהודה, האדריכלית מרים ארז, כלל אינה בטוחה שכך יהיה. "זה שהשר חתם על התקנות זה נהדר, ובטווח הרחוק זה יקל על החיים, שכן חלק גדול מהאלמנטים גזלו זמן רב של התעסקות ממחלקות הרישוי של הרשויות", אומרת ארז. "אבל הציבור צריך להבין שמשמעות המהלך אינה שמחר בבוקר הוא יכול ללכת להקים פרגולה בלי היתר. יש עבודות הכנה שהוועדות המקומיות יצטרכו עכשיו לעשות במהירות, וזה לקבוע את ההנחיות המרחביות שלפיהן הפטורים יינתנו. אם ביישוב מסוים הפטור אינו תואם את ההנחיות המרחביות האלה, לא ניתן יהיה לתת את הפטור".

מרפסת בתל אביב."פטור מהיתר עלול להוביל לאנרכיה"צילום: ברוך בן יצחק

איך צריך להתנהל אזרח שמעוניין לממש את זכותו לבנות בלי היתר?

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"מדובר בעצם בהליך של רישוי עצמי. התושב יצטרך להיכנס לאתרי המידע הרלוונטיים- הן של משרד הפנים והן של הרשות המקומית, ולהשיג את המידע לגבי האופן שבו מותר לו להקים את המחסן, הפרגולה, או כל דבר אחר. אבל העבודה שצריכה להיעשות כאן מחייבת גם את הרשות המקומית. אם לרשות מסוימת חשוב, נניח, שכל הפרגולות ייראו אותו הדבר כדי לשמור על האסתטיקה, אז יש הרבה מאד עבודה מקדימה של קביעת הנחיות מרחביות שעל הרשות לעשות כדי לקדם את פני כניסת התקנות לתוקף.

"אני מניחה שבהרבה רשויות האזרחים כבר יתחילו בהליכי הרישוי העצמי ויקימו גגונים, פרגולות וגדרות באופן שבו ימצאו לנכון, וברשויות המסודרות פחות זה עלול ליצור בלגאן", מעריכה ארז. "ברשויות המסודרות והחזקות יהיה פחות בלגן. בכל מקרה לא צריך להיבהל, שכן בטווח הארוך הצעד הוא לטובה ולחיוב. זה יפנה זמן לרשויות לעסוק בדברים חשובים יותר".

פרגולה. צילום: תומר נויברג / ג'יני

תל אביב היא מהערים שנערכו עם שורת התקנות המרחביות, ובה צפויים הפטורים מהיתר להיכנס לתוקפם במועד. ואולם שם מזהירים ממצב שבו קיצור ההליכים יתפרש בקרב הציבור כחופש לבנות כראות עיניו, מבלי לקחת בחשבון את המדיניות העירונית, או את צורכי השכנים. איריס לוין, מנהלת אגף רישוי ופיקוח על הבנייה בעירייה אומרת כי "אני מברכת על יוזמת משרד הפנים לחסוך בביורוקרטיה. אני מקווה שהציבור מבין שמשמעות ההקלה בהליכים, אינה אנרכיה".

לדברי לוין, שורת התקנות המרחביות שמכוחן יוכלו תושבי העיר לבצע את הבנייה הפטורה מהיתר זמינה לציבור באתר העירייה. "יש לנו הנחיות, אך עלולים להיות מקרים שבהם גם לאזרח שרוצה לשמור חוק יהיה לא פשוט להתמודד עמן, שכן עבור חלק מהאובייקטים נדרשת רמה כלשהי של הבנה הנדסית. אני מקווה מאוד שקיצור ההליך הביורוקרטי לא יבוא על חשבון בטיחות ו-ויזואליה, ושלא יווצרו כתוצאה מכך סכסוכי שכנים".

שמאי המקרקעין ארז כהן מעריך כי בתקנות יהיה כדי להקל משמעותית על העומס שעמו מתמודדות מחלקות הרישוי של רשויות מקומיות. לדבריו, "ברשות קטנה, פקידי הרישוי מטפלים בבקשה להקמת גדר כמו שהם מטפלים בהיתר להקמת בניין בן 20 דירות. באופן טבעי העיסוק בתפל האט מאוד את הטיפות בתוכניות בנייה משמעותיות. התקווה היא שכעת יוכלו רשויות הרישוי להתפנות לנושאים החשובים".

המשמעות של רפורמת הפרגולות

האדריכל עדן בר דווקא מעריך כי השלכות כניסת התקנות לתוקף יהיו מינוריות, וכי השפעתן לא תורגש. לדבריו, "מדובר בעבודות שבחלקן הגדול הציבור כלל לא ידע שמצריכות היתר, כמו הצבת מצלמת אבטחה והצבת מחסן קטן בחצר. מה שרצו לעשות זה להסדיר עבודות שאינן קשורות לציבור הרחב ולא פוגעות בו. ברוב המקרים אלה דברים שהקימו בלי היתר, ומי שכן הוציא היתר- הסתבך. המטרה היתה לתת למי שכן רוצה לפעול לפי חוק את הלגיטימציה שלא לפנות לרשות".

עוד אומר בר על התקנות שהן מעבירות מידה של אחריות לאזרח. לטענתו, "הוא זה שצריך לדווח. יש בזה אמירה לציבור: 'אנו כשלטון מפסיקים לצאת מנקודת הנחה שכולכם עבריינים, ואתם כציבור קחו אחריות, תתנהגו כמו בני אדם ואל תתפרעו בעבירות בנייה'".

נקודה זו צפויה להיות מבחנו הגדול של הציבור. האם יידע לפעול כחוק, וחשוב לא פחות- האם האזרחים יצליחו לחיות בשלום עם שכניהם. "התקנות פותחות פתח למטרדים, למשל אם תושב בונה מזגן עם מנוע בחלון של שכן", מעריך כהן. "פעם היית צריך לאשר זאת ברשות, וכיום היא אפילו לא מודעת לזה".

השבוע חשפנו כי ברשימת התקנות מסתתרת גם תקנה הצפויה להיטיב בעיקר עם חברות הסלולר, ולפיה בין האובייקטים הפטורים מהיתר נכללים גם אנטנות סלולריות, ובלבד שאלה ייתוספו למתקני שידור קיימים. עקב כך פנה עו"ד מיכאל בך, המייצג את הפורום לסלולריות שפויה, לסער. במכתב טוען עו"ד בך שהכללת המתקנים בתקנות חותרת תחת החקיקה הקיימת, ולפיה הקמת אנטנות מצריכה היתר, כאחת הדרכים שבהם התכוון המחוקק ליידע את הציבור על הקמת האנטנה.

שר הפנים, גדעון סער.צילום: מוטי מילרוד

"חוק הקרינה הבלתי מייננת קובע שקודם להקמת אנטנה סלולרית צריכה חברת הסלולר לקבל היתר מהוועדה המקומית. מאחורי הצורך בקבלת היתר עומד הרצון ליידע את הציבור אודות הקמת אנטנה בסמוך לביתו או עסקו, ולאפשר לו להגיש התנגדויות", כתב.

לסיום דרש בך שסער יבטל את התקנה המאפשרת הקמת אנטנות, או ישעה את כניסתה לתוקף עד לבירור העניין. "היה ולא תושעה כניסתה לתוקף, לא יהיה למרשי ברירה אלא לעתור בעניין לבג"ץ".

ממשרד הפנים נמסר כי "הפטור מהיתר הינו שינוי טכני על גבי אנטנות קיימות. לפי התקנות, ניתן להוסיף אנטנה למתקן שידור קיים בהיתר כדין, ובלבד שהתקיימו תנאים מסויימים: ההתקנה תיעשה ע"י בעל רישיון לפי החוק וניתן אישור הממונה על הקרינה שאין שינוי בטווחי הבטיחות לבריאות הציבור שנקבעו למתקן הקיים. מעיון בתקנות ניתן לראות כי התקנות באות להקל הן על האזרח והן על גופי תשתית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker