הממשלה בוחנת ביטול ההסכם עם קק"ל; הקרן: "הקרקעות שייכות ליהודים - לא למדינה"

קק"ל מקבלת כיום מהמדינה כמיליארד שקל מדי שנה על קרקעותיה, בפטור ממס ■ במשרדי הממשלה בוחנים: קק"ל תחויב לחלוק עם המדינה את רווחי הענק ■ בקק"ל מאיימים: "לא נאשר העברת 2.5 מיליארד ש' לפרויקטים לאומיים"

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, עורר סערה ביום חמישי האחרון, כאשר אמר כי הממשלה תצטרך לטפל בחלוקה מחדש של קרקעות הקרן הקיימת לישראל. לוי אמר בפאנל בוועידת הסביבה של המחר שערך TheMarker, כי "ועדת ששינסקי הבאה תצטרך לעסוק בקק"ל" - וגרר תגובות נזעמות של אנשי הקרן.

בפאנל הסביר לוי כי רוב קרקעות קק"ל מצויות באזורי הביקוש, שבהם משווקת רשות מקרקעי ישראל קרקע במחירים גבוהים - ומעבירה תמורתן מיליארד שקל מדי שנה לקרן. לדבריו, "קק"ל לא משלמת מסים והציבור לא מקבל דבר חזרה מהקרקעות ששייכות לו. איש אינו יודע מה קורה עם מיליארד השקלים הללו, וזה סכום עצום".

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

לדברי לוי, המדינה השקיעה לאורך השנים סכומי עתק בפרויקטי תשתיות, שהשביחו את קרקעות קק"ל, בלי שהציבור קיבל דבר בתמורה. כדוגמה נתן לוי את כביש 38, שהמדינה מתכננת לסלול משער הגיא לבית שמש בעלות מוערכת של 1.3 מיליארד שקל, כדי לאפשר בנייה נרחבת העיר, כשכמעט כל הקרקע באזור היא של קק"ל.

לדבריו, "מי שייהנה מהשבחת הקרקע זו קק"ל. המדינה לא תראה מכך דבר. צריך לטפל בזה. התפקיד שלנו הוא שנכסים של הציבור בכל מקום יחולקו לציבור במסגרת סדרי עדיפויות".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

דבריו של לוי עוררו זעם בקק"ל, וגורמים בקרן האשימו אותו בבורות מוחלטת בכל הנוגע למעמדה המשפטי של הקרן ויחסיה עם מדינת ישראל, על פי ההסכמים שחתמה עם המדינה בשנות ה–60 ("האמנה"), ואשר מתוקפם מנוהלות קרקעותיה.

לדברי מקור בקק"ל, "ראש אגף התקציבים עדיין חדש בתפקיד, וזה ההסבר ההגיוני היחיד לחוסר השליטה שהוא מפגין בחומר. קרקעות קק"ל רחוקות מלהיות משאבי מדינה, כי אם קרקעות בבעלות העם היהודי. אם הממשלה מעוניינת לפתוח משא ומתן על תנאי האמנה, שתגיד ולא תשלח פקידים".

לדברי המקור, על פי תנאי האמנה, כל צד רשאי להודיע על שינויים שבהם הוא מעוניין ולבקש את הסכמת הצד השני, אך הפרה חד־צדדית של האמנה היא עילה לביטולה. "חשוב להדגיש שעד היום, מי שהפר שוב ושוב את תנאי האמנה היתה הממשלה ולא אנחנו. המינהל חייב לקק"ל מיליארדי שקלים ואינו מתכחש לכך", אמר המקור.

אך נראה כי דבריו של לוי רחוקים מלהיות אמירה אגבית של פקיד אוצר מתוסכל, אלא מרמזים על עבודה מעמיקה שנעשית בשבועות האחרונים בכמה מוקדים, ושבמסגרתה נבחנת ברצינות האפשרות לשנות את יחסי המדינה וקק"ל בתחום ניהול הקרקעות.

היחסים הללו מוגדרים כיום על ידי "כתב האמנה בין ממשלת ישראל לקק"ל", שעליו חתמו ב–1961 שר האוצר באותה עת, לוי אשכול, ויו"ר דירקטוריון קק"ל, יעקב צור. בין היתר, הסמיכה האמנה את קק"ל כגוף המייער במדינה, אך חשוב מכך - היא העבירה את כלל הקרקעות של קק"ל לניהול מינהל מקרקעי ישראל, שחויב להעביר לקרן כל רווח שיפיק ממכירה או מחכירה של הקרקעות הללו. בנוסף, פטרה המדינה את קק"ל מכל מיסוי בגין רווחיה.

בסך הכל, מעבירה כיום המדינה מדי שנה לידי קק"ל כמיליארד שקל. בשלב זה לא ברור מה טיב השינויים שיוצעו בהסדרים מול הקרן. ייתכן שמתוכננת הטלת מיסוי על רווחי הקרן, או ניסיון להלאמה של חלק מקרקעות קק"ל.

מגדירה את עצמה כגוף פרטי

על אף יחסיה המיוחדים של קק"ל עם המדינה והעובדה שהיא מנוהלת בידי דירקטוריון של נבחרי ציבור, שכולל בין היתר נציגים של מפלגות שונות ביחס ישר לייצוגן בכנסת, הקרן מגדירה את עצמה כגוף פרטי - ולפיכך מאזניה הכספיים אינם חשופים לציבור ולתקשורת. על פי פרסומים מהעת האחרונה, נראה כי הונה הנזיל של קק"ל מסתכם כיום בכ–4 מיליארד שקל.

העובדה כי הון כה רב, שמקורו במקרקעי ישראל, מרוכז בגוף שאינו שקוף ושאין כל שליטה ציבורית בנעשה בכספיו, הובילה לכמה יוזמות בחודשים האחרונים, בעיקר במשרד המשפטים, להידוק הפיקוח הממשלתי על קק"ל.

לפני שלושה חודשים כתב המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד אבי ליכט, לרשם העמותות כי יש לשנות את מעמדה המשפטי של קק"ל מחברה ציבורית לחברה לתועלת הציבור - מה שיאפשר פיקוח מסוים על פעולותיה.

ליכט כתב כי "זוהי חברה שתקציבה הוא תקציב עתק המבוסס על כספי ציבור - בין אם מתרומות ישירות ובין אם מכספים שהגיעו ומגיעים מהעברת זכויות בקרקעות שבבעלות קק"ל. מקורם של הכספים שבהן נרכשו הקרקעות על ידי קק"ל גם הוא כספי ציבור ותרומות. לכך יש להוסיף כי קק"ל מבצעת תפקידים ציבוריים ומהווה גוף דו־מהותי שחלק מהדין המינהלי חל לגביו, ושמבנה השליטה בה מבוסס, בין היתר, על שיקולים פוליטיים".

בשבוע שעבר נדרש ליכט פעם נוספת לבחינת מעמדה ותפקודה של קק"ל, הפעם בעקבות הסיכום שאליו הגיעה הקרן לפני כחודש עם שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, להעברת 2.5 מיליארד שקל לפרויקטים לאומיים. ליכט בירך על העברת הכספים, אך בחוות הדעת שכתב בעניין הצביע על האנומליה במצב הקיים בין המדינה לקק"ל, ואף ציין כי העברת הכספים בחזרה למדינה היא חובתה של קק"ל.

"קק"ל נהנית מעליית מחירי הקרקע, שמגדילה את הכנסותיה. היא אף נהנית מהשבחת הקרקע בעקבות השקעות של המדינה. על אף זאת, היא פטורה מתשלום מסים על עליית הערך, ואינה שותפה שווה של המדינה בעלויות הכרוכות בהקמת התשתיות שגורמות לעליית ערך הקרקע", ציין ליכט. "לכן, קק"ל אינה עושה מעשה נאצל בחלוקת רווחי הקרקע חזרה לציבור. חובתה לעשות כן לשם הגשמת תכליותיה".

לפי ליכט, "הצטברות של מיליארדי שקלים בידיה בלי שהם משמשים לקידום מטרותיה הציבוריות מעוררת קושי. עתה מבקשת קק"ל לייעד חלק מכספיה לציבור שאותו נועדה לשרת, וזאת בשיתוף עם הממשלה. על מהלך זה יש לברך".

"נמשיך להשקיע בפיתוח המדינה"

אנשי קק"ל מאוד לא מרוצים מרוח הדברים שנשמעים בימים האחרונים מכיוון הממשלה. הם מצדם מאשימים את הממשלה בהפרות חוזרות ונשנות של האמנה, ומתייחסים לאמירות ולפעולות האחרונות כניסיונות מצד הממשלה בכלל ומשרד האוצר בפרט להניח את ידיהם על כספים לא להם.

מקורות בקק"ל רומזים כעת כי הסיכויים לאישור העברת 2.5 מיליארד השקלים שהובטחו לטובת פרויקטים לאומיים, כפי שאישרה ועדת הכספים של הקרן, קטן לאור אירועי הימים האחרונים, וכי כלל לא ברור מתי יעלה העניין לאישור הדירקטוריון. בקרן אף מדגישים כי בישיבה שנערכה לפני כמה ימים, הנושא לא עלה על סדר היום - ולא במקרה.

מנכ"ל קק"ל, מאיר שפיגלר, אמר בתגובה לדברי הממונה על התקציבים באוצר כי "קק"ל אינה כפופה למשרד האוצר, ועדות לכך מצויה בחוות דעתו של עו"ד ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אין בכוחה של הצהרת פקיד באוצר, בכיר ככל שיהיה, כדי להלאים את קק"ל ולהפוך אותה לרכוש המדינה".

לדברי שפיגלר, "במשך יותר מ–113 שנה השקיעה קק"ל ממקורותיה העצמיים מיליארדי שקלים בפארקים וביערות הפתוחים לציבור ללא תשלום, במיזמים לאומיים, בבניית יישובים חדשים, בפיתוח סביבתי, במאגרי מים, בהכשרת קרקע חקלאית ובחינוך לאורכה ולרוחבה של המדינה - ולאחרונה בעיקר בנגב ובגליל. נתינה זו תמשיך להוות את הסמל של קק"ל גם בשנים הבאות, שבהן נמשיך להשקיע מיליארדי שקלים נוספים בפיתוח המדינה".

עוד אמר שפיגלר כי "הכנסות קק"ל ממקרקעיה, המהוות את המקור העיקרי להכנסותיה, מושקעות חזרה לטובת תושבי המדינה, בעוד שהכנסות המדינה ממכירת מקרקעיה מועברות רק בחלקן לרווחת הציבור. ראוי שראש אגף התקציבים יעשה שיעורי בית לפני שישמיע דברים שעובדתית אינם נכונים. קק"ל לא מתוקצבת על ידי המדינה ולא מקבלת כל תמיכה כספית ממנה - וראוי שעובדה זו תובלט, ולא תטושטש ותוסתר מעיני ואוזני הציבור הרחב".

עיקרי כתב האמנה בין ממשלת ישראל לקק"ל

  • ניהול הקרקעות, ובהן אדמות מדינה, אדמות רשות הפיתוח (נכסי נפקדים) ואדמות קק"ל, ירוכז בידי המדינה באמצעות המינהל, אך ללא שינוי הגדרת הבעלות
  • אדמת הקרן לא תימכר כי אם תימסר בחכירה בלבד, ותנוהל בהתאם לחוקת קק"ל
  • המדינה תישא לבדה בהוצאות המינהל
  • המינהל יגיש לקק"ל מדי רבעון דו"ח על פעולותיו בקרקעותיה, וכל רווח הנובע מהמקרקעין יירשם לזכותה של הקרן
  • חבר המנהלים של המינהל (מועצת מקרקעי ישראל) יורכב מנציגי המדינה וקק"ל*
  • הכשרת מקרקעי ישראל וייעורם ירוכזו בידי קק"ל, שתקים לשם כך מינהל פיתוח קרקע. הוצאות הכשרת או ייעור הקרקע יחולו על הבעלים הרשומים (המדינה או קק"ל)
  • קק"ל תוסיף לפעול כמוסד של ההסתדרות הציונית העולמית בקרב הציבור היהודי בישראל ובגולה, באיסוף כסף לגאולת אדמה, בהסברה ובחינוך ציוני־ישראלי

*במסגרת הרפורמה במקרקעי ישראל ב–2009, צומצם מספר נציגי קק"ל מ–6 ל–2 בלבד

חינוך, הסברה ציונית - ונטיעה של 
רבע מיליארד עצים

הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) הוקמה על ידי ההסתדרות הציונית העולמית ב–1901, כאמצעי לאיסוף כספים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. בפועל, החלה קק"ל לבצע רכישת קרקעות ב–1905, והקרקעות הראשונות שרכשה היו בסמוך לטבריה ובאזור לוד. בשנות המדינה שבדרך, שימשו קרקעות קק"ל בעיקר להתיישבות חקלאית.

עם הקמתה, מדינת ישראל מצאה את עצמה עם כמה מערכות מקבילות לניהול קרקעות, והחליטה לאגדן תחת מינהל מקרקעי ישראל - שאליו הועבר גם ניהול קרקעות של קק"ל, מתוקף הסכם האמנה בין המדינה לקרן. כיום מחזיקה קק"ל בקרקעות בהיקף של כ–2.5 מיליון דונם, המהווים כ–13% מסך קרקעות המדינה. על פי ההסכם ההיסטורי, הקרקעות נמצאות בנאמנות בידי המינהל, והוא מחוייב להעביר לקרן את כלל הרווחים המופקים מהמקרקעין שבבעלותה.

האמנה העניקה לקק"ל גם את סמכויות ייעור המדינה, בתיאום עם משרד החקלאות. על פי נתוני קק"ל, היא נטעה עד כה במהלך השנים 245 מיליון עצים. מטרות נוספות שעולות מחוקת קק"ל הן פעילות למען חינוך והסברה ציונית, וכן פיתוח פרויקטים בפריפריה - בעיקר בנגב ובגליל.

ב–2006 מונה אפי שטנצלר, אז ראש עיריית גבעתיים, לכהן כיו"ר קק"ל, 
וב–2010 מונה השר וחבר הכנסת לשעבר אלי אפללו לכהן כיו"ר עמית. חבר המנהלים של קק"ל מונה 36 איש, הכוללים ייצוג למפלגות השונות, לפי מפתח הייצוג בכנסת באותה עת, וכן נציגי קהילות יהודיות מחו"ל.

לפני שנה עמדה קק"ל במרכזה של סערה ציבורית, לאחר שיוסי שריד חשף ב"הארץ" כי הקרן מימנה את נאומו של נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, ביום הולדתו ה–90 של נשיא המדינה היוצא, שמעון פרס, בעלות של חצי מיליון דולר. הנהלת הקרן אמנם חזרה בה מהצעד, אולם מאז נהפכה קק"ל ליעד לתחקירים עיתונאיים, המעלים סימני שאלה באשר לשימושים הנעשים בכספיה והמטרות שלהן הם מיועדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ