העלאת מחיר הגג בתוכנית הפטור ממע"מ ייקרה אותה ב-200 מיליון שקל

מחירי הגג של הדירות שמשתתפות במכרז, עבור מי שלא שירת בצה"ל, עלו מ-600 ל-950 אלף שקל ■ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, אינו פוסל את החוק, אך סבור שעדיף לתת הטבות ישירות למשרתים בצבא, על פני הטבות בחוקים מפלים

חוק מע"מ אפס, למכירת דירות בהוזלה לציבור חסרי הדיור, ממשיך להתקדם לקראת חקיקה, אבל תוך שמתגלות עוד ועוד בעיות שקשורות בו.

ביום חמישי פורסמה טיוטת החוק, שבה אמורה לדון היום הממשלה, ביחד עם הביקורת שהעביר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, ועם האומדן של אובדן ההכנסות ממיסוי שצפוי עקב יישום החוק. שתי העובדות שבולטות בטיוטה זו הן עלייה של 9% בעלות של יישום החוק, עקב מחיר הגג של דירות שיוכלו להשתתף במבצע עבור האוכלוסיות שלא שירתו בצה"ל, והמורכבות המשפטית של החוק, שעלולה לגרום לסרבולים לא מעטים בהמשך.

בעקרון, החוק אומר שתושב ישראל ששירת שירות צבאי, לאומי או אזרחי, יזכה להטבת מע"מ בשיעור 0% ברכישת דירה ראשונה, לדירה ששוויה עד 1.6 מיליון שקל כולל מע"מ, ובכפוף לערך למ"ר כפי שייקבע על ידי השמאי הממשלתי. תושב ישראל שלא שירת שירות שכזה - יוכל לזכות בהטבת מע"מ אפס ברכישת דירה ראשונה, אם ירכוש דירה ששוויה עד 950 אלף שקל בלבד כולל מע"מ.

יאיר לפיד צילום: אוליבייה פיטוסי

בגרסה הראשונה של החוק, ההטבה שניתנה לזכאים שלא שירתו בצה"ל הגיעה ל–600 אלף שקל בלבד. הדבר גרר ביקורת קשה, שכן בפועל, אין כמעט דירות חדשות בישראל שמחירן מגיע לעד 600 אלף שקל. מעבר לכך, הועלו תהיות קשות על עצם החוקיות שבאפליה של המוטבים, על רקע השירות הצבאי.

לאור זאת, מחיר הגג בטיוטה הנוכחית עלה ל–950 אלף שקל - מה שגרר מיד את הקפצת אובדן ההכנסות ממסים הצפוי עקב יישום החוק, מ–2.2 ל–2.4 מיליארד שקל בשנה - כלומר, זינוק של 9%. בהתחשב בכך שעד כה הממשלה לא קבעה מהיכן בדיוק תקצץ את האובדן הצפוי הזה, מדובר באבן נגף של ממש בדרך למימוש החוק.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ואולם, מעמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עולה כי העלאת הרף למחירי הדירות עבור מי שלא שירתו בצבא עדיין לא פוטרת לגמרי את עניין האפליה. "האבחנה בין מי ששירתו את המדינה למי שלא שירתו איננה אבחנה פסולה, אם היא רלוונטית לתכליותיו של ההסדר הספציפי שבו מדובר, ובלבד שתהיה סבירה ומידתית. קו הגבול לעניין זה אינו חד", נכתב בחוות דעתו של לכיט; ואולם הוא מוסיף כי "אף שהצעת החוק מעוררת שאלות חוקתיות, השינויים שנעשו בחוק גרמו לכך שכיום אין מניעה משפטית לקידום הצעת החוק".

סביר להניח שמיד עם אישור החוק, יוגשו נגדו עתירות לבג"ץ על רקע אפליה. אם תבוטל האפליה לחלוטין, סביר שהפסד ההכנסות ממסים יזנק לרמות של 2.7–2.8 מיליארד שקל בשנה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכטצילום: אמיל סלמן

עניין אחר שמציק למשנה ליועץ המשפטי לממשלה הוא שהחוק אינו מסדיר את דרך חלוקת ההטבה בין הזכאים. החוק אמנם מגדיר מצב שבו מתקיימים בין רוכש הדירה לבין המוכר "יחסים מיוחדים", כמו יחסי עובד־מעביד או קרבה משפחתית וכדומה, אבל הדבר אינו מספק את ליכט, שמציין כי היצע הדירות הנמוך באופן משמעותי מהזכאים, יגרום לעודפי ביקוש ולצבירת כוח רב בידי הקבלנים - מה שמעלה חשש לאי סדרים ביחס לאופן מימוש ההטבה, ואולי אף לניצולה לרעה. הפתרון של המשנה ליועץ הוא חקיקה נוספת.

לפיכך, נראה כי החוק עדיין צריך לעבור משוכות לא פשוטות בדרך ליישומו, וזאת עוד מבלי שדנו ברצינות בביקורת הקשה שמטיחים נגדו כלכלנים, שאומרים כי במקום להוריד מחירי דירות, הוא יתרום דווקא לעליות מחירים.

בינתיים, מי שחש מקופח הם מארגני קבוצות הרכישה, שלא נכללים בחוק. פורום מארגני קבוצות הרכישה שבלשכות המסחר הוציא לשרי הממשלה מכתב, שבו נטען כי החוק המוצע מפלה לרעה רוכשי דירות מגורים דרך קבוצת רכישה, ומעניק הטבה רק למי שירכשו דירותיהם מקבלנים. "מדובר בפגיעה לא מידתית ולא חוקתית, שכן כיום כרבע מדירות המגורים החדשות בישראל נבנות דרך קבוצות רכישה ועמותות, הן באזורי הביקוש והן בפריפריה. כמו כן, כ–60% מרוכשי הדירות דרך קבוצת רכישה הם זוגות צעירים שזוהי דירתם הראשונה", כתב הפורום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker