הנספים רכשו קרקע בשנות ה-30 
- הניצולים ייהנו מהרווח ממכירתה

מאות נכסים ללא יורשים מנוהלים על ידי החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי שואה. תיקון חקיקה שנעשה באחרונה, יאפשר לחלקם הגדול לצאת למכירה במכרזים - שעיקר התקבולים מהם יועברו ישירות לרווחת ניצולי שואה בישראל ■ צפי ההכנסה ב-2014: 50 מיליון שקל

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

80 שנה לאחר שרכשה ג', יהודיה תושבת ורשה, בירת פולין, שתי חלקות קרקע בארץ ישראל המנדטורית, עומדת בימים אלה הקרקע למכירה, במכרז שעתיד להיסגר בראשית מאי. הקרקע, שנרכשה בשטח שאז נחשב שומם, מרוחק ולא אטרקטיבי, נמצאת כיום בלב המתחם שעליו מקודמת כיום תוכנית ח־500, שבמסגרתה מתוכננים להיבנות מיליוני מ"ר של מגורים ומסחר בדרום חולון.

המכרז, לקרקע בהיקף של כ-600 מ"ר, פורסם לאחר שכשלו המאמצים לאתר יורש חוקי של הרוכשת - שכמה שנים לאחר הרכישה נספתה עם כל משפחתה בשואה, כך מספרים אנשי החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה שפירסמה את המכרז. "מעניין לראות שהנכס שנרכש בתחילת שנות ה-30 כהשקעה ציונית לשם בניית ארץ ישראל, נמצא כיום באחד האזורים המבוקשים ביותר באזור המרכז", אמר עו"ד אמיר שורץ, מנהל אגף כספים ונכסים בחברה.

החברה לאיתור ולהשבת הנכסים של נספי השואה הוקמה ב-2006 בעקבות חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), שיזמה ח"כ לשעבר קולט אביטל (העבודה), ושאושר בכנסת בדצמבר 2005. החברה נמצאת בבעלות המדינה (אם כי אינה חברה ממשלתית) ותפקידה העיקרי איתור נכסי הנספים בישראל והשבתם ליורשיהם. הפדיון עבור נכסים שלא נמצא להם יורש מועבר, לפי החוק, לסיוע לניצולי שואה או לתמיכה במוסדות ובגופים שמטרתם סיוע לניצולים, ולתמיכה בפרויקטים שמטרתם חינוך והנצחת זכר השואה. על פי נתוני החברה, עד כה היא סייעה לניצולי שואה נזקקים בהיקף של כ-500 מיליון שקל.

עבור הקרקע בחולון, שהליכי התכנון בה עדיין לא הסתיימו, צפוי הסכום שיתקבל לשימוש למטרות ההנצחה והסיוע, להגיע ל-600 אלף עד 1.2 מיליון שקל, כך להערכת השמאי אהוד המאירי, שנעשתה עבור TheMarker. "לאור הליכי התכנון המסורבלים, סביר שיעבור זמן רב עד למיצוי הפוטנציאל מהקרקע, ורק לאחר אישור תוכניות מפורטות ניתן יהיה לדעת מה היקף הזכויות שיתקבלו, מה הייעוד ומה המיקום של הזכויות שיוקצו לבעלי הזכויות", אמר. "עם זאת, ניתן להצביע על כך שכיום נעים המחירים באזור בסדרי גודל של 1,000–3,000 שקל למ"ר קרקע במתחם".

המכרז בחולון הוא הראשון בשורה של עשרות מכרזים שצפויה החברה לפרסם השנה, זאת לאחר שלפני שלושה שבועות אישרה הכנסת שורת תיקוני חקיקה לחוק נכסי הנספים, שלדברי אנשי החברה אמור להקל מעתה על יציאה למכרזים במקרים שיורשים לא אותרו. בסך הכל הסירו תיקוני החקיקה חסמים ביורוקרטיים להגברת ההשבה של נכסים בהיקף של יותר מ-300 מיליון שקל. לדברי החברה, היא מתעתדת למכור ב–2014 במכרזים כ–50 נכסים - עשרה מהם יפורסמו כבר במאי.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

לדברי עו"ד אלינור קרויטורו, ראש אגף האיתור והמחקר בחברה, בסך הכל מתכוונת החברה להכניס לקופתה כ-50 מיליון שקל בעקבות מכרזי הנדל"ן של 2014. "החברה מנהלת את הקרקע כנאמן עבור הנספה, ומטרתנו היא למקסם רווחים גם עבורו וגם עבור ניצולי השואה שייהנו מהרווחים". לדבריה, מרבית הכסף מועבר ישירות לחשבונות הבנק של ניצולים, כפי שאלה רשומים ברשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר. היתרה משמשת לפרויקטים כמו כרטיסי קניות נטענים לרשתות מזון, סבסוד כמעט מלא של טיפולי שיניים, מימון טיפולים נפשיים ועוד.

"עד היום העניק החוק עדיפות מוחלטת לאיתור היורשים על פני יציאה למכרז, ודרש רמת ודאות גבוהה מאוד להיעדר יורשים, שכמעט לא איפשרה את המכרזים", אומרת קרויטורו. "תיקוני החקיקה מאפשרים לנו כעת לצאת למכרז באחד משני מקרים: הראשון הוא שאין לנו מספיק מידע על בעל הנכס כדי שנוכל לאתר את היורשים. השני הוא של ניתוק הזיקה בין בעל הנכס שנספה לנכס עצמו. למשל, מקרים שבהם נוהל הנכס על ידי חברת ניהול שבינתיים מכרה את הנכס וקנתה במקומו נכס אחר באזור אחר. הרעיון הוא שבמקרים כאלה אין את הקשר הסנטימנטלי בין הנספה ומשפחתו לקרקע המקורית".

בנקודה זו יש להדגיש כי אי מציאת היורשים על ידי החברה אינה סוף פסוק באשר לסיכויי יורשים פוטנציאליים ליהנות מתקבולים. זאת משום שהחוק קבע רשת ביטחון שתחייב את החברה להעביר את מלוא הכנסותיה מקרקע מסוימת לאדם שיוכיח בפניה כי הוא היורש החוקי לנכס, וזאת גם אם הקרקע כבר נמכרה במכרז. "אנו משקיעים הרבה מחשבה ואנרגיות בנסיונות לאתר את היורשים, אבל אף פעם לא ניתן לכסות 100% מהאפשרויות. מקרים של ניצולים ששינו את שמם, גודלו במשפחות אומנות וכו', הם קשים מאוד לאיתור.

בדיקת מיקומם הגיאוגרפי של הנכסים מעלה כי אלה מרוכזים בעיקר באזורים שלפחות בתקופת הרכישות - שנות ה–20 וה–30 של המאה ה–20 - עמדו בלב העשייה הציונית, כמו עמק יזרעאל וגדות הכינרת. כך למשל בעפולה מרוכזים כיום 89 נכסי נספים, ובפוריה עילית הסמוכה לכנרת יש 65 נכסים. עוד אזורים שבהם יש ריכוז גבוה של נספים הם הקריות (56 נכסים בקרית אתא ו–28 בקרית ביאליק) ותל אביב עם 43 נכסי נספים.

לדברי קרויטורו, המיקום אינו מקרי, והרכישות, שחלקן הגדול נעשה ב–1930–1936, נעשו לא פעם מתוך שאיפה עתידית של הרוכשים לעלות לישראל ולחיות בה חיים חקלאיים. "אנו רואים שבמקרים רבים מדובר ברכישות שנעשו על ידי קבוצות עם משתתפים רבים, שרצו לעלות יחד ולהקים התיישבות חקלאית", היא מסבירה. "כמו כן, איתרנו תכתובות של חלק מהרוכשים עם גואל האדמות הידוע יהושע חנקין, ובהן הם מתייעצים אתו ושואלים באילו נקודות יש קרקע פורייה ומתאימה לחקלאות, ואילו סוגי גידולים מתאימים לאזורים השונים. מנגד, מי שרכש באזור תל אביב היו רוכשים עם הסתכלות כלכלית יותר על ההשקעה".

המעוניינים לבדוק אם קרובי משפחתם שנספו בשואה החזיקו בבעלות על נכסים בישראל (נדל"ניים או אחרים) יכולים לבצע חיפוש ראשוני לנכס באתר החברה להשבת נכסי נספים: hashava.org.il

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker