יקיצה דרומית |

"קבלנים בונים בירוחם? זה לא קרה כבר 60 שנה"

אירוע "חשיפה לדרום" שיזמה קרן מיראז' הציג את ההזדמנויות הנדל"ניות שקיימות בנגב, אך גם העלה מחדש את נקודות התורפה של האזור ■ מנגד, משווקים היישובים את יתרונותיהם היחסיים: חיי קהילה עשירים וקרבה לטבע

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

בשעת בוקר מוקדמת למדי של אחד מימי חול המועד פסח, בין הסמטאות השקטות של העיר העתיקה בבאר שבע, אחת החצרות הפנימיות המתה אדם. כמה דקות מאוחר יותר, עמדו המתכנסים לעלות על אחד האוטובוסים שהמתינו מחוץ למבנה העותמאני, שייקח אותם לסיור בין כמה מיישובי הדרום, לפי שבעה מסלולים שונים לבחירתם.

למרבית הנוכחים שנענו להזמנתה של , והגיעו לאירוע שהציג הזדמנויות נדל"ניות ותעסוקתיות ביישובי הנגב, לא היתה תמונה ברורה של מה שבאו לחפש - אולי רק איזו תחושה כללית של רצון בשינוי. אלה מהם שהגיעו מיישובי המרכז, נמשכו אל הטבע, השקט והמרחב. הדרומיים שבהם באו כדי לגלות מה קורה בשאר יישובי הסביבה - כמו למשל, תושבת נתיבות ענבל יפרח, שבמהלך ביקור בדימונה, בעודה מתצפתת על שורת רכסים מרהיבה, התוודתה: "תמיד דימונה נראתה לי כמקום שכוח אל, חור בדרך לאילת, והייתי מרוצה יותר מהמיקום שלי. היום אני מכירה כאן צדדים חדשים. למי שאוהב מדבר והרים - זה המקום".

ואכן, בכל הקשור לדימונה, ירוחם, ערד או אופקים, ניפוץ סטיגמות היתה המשימה המרכזית שעמדה בפני המארגנים ונציגי הערים המארחות, שהובילו את המסיירים אל מוסדות החינוך או היכלי התרבות החדישים, מנסים לחלוף כמה שיותר מהר על בנייני השיכון המטים לנפול שנותרו בכל אחת מהערים עוד מתקופת קליטת העלייה של שנות ה–50.

"אחד הקשיים שעמם אנחנו מתמודדים הוא פער של ידע", טוען חבר מועצת העיר דימונה מטעם רשימת הצעירים, יהודה בצלאל. "יש סטיגמה שהתקבעה שדימונה זה מקום נידח, שאין מה לעשות בו, וקשה לנצח את הדימוי. אבל המציאות היא שיש פה פאבים, סצינת בילוי, מרכז צעירים ואמנים שמגיעים להופיע". לדבריו, גם יזמים צעירים מזהים את ההתעוררות בעיר, "ומגיעים לכאן ושמים את ההון האישי שלהם ומפתחים סצינה של תרבות. יש כמה פאבים שנפתחו ותיאטרון דימונאי - יש מספיק מה לעשות כאן".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בירוחם, לעומת זאת, מבקשים למכור את הטבע המדברי שבתוכו שוכנת העיירה כמקדם המכירות העיקרי שלה. "ירוחם היא יישוב קהילתי ראשוני על נוף המדבר, שמאפשר ליהנות משתי העולמות - גם שירותים עירוניים וגם מרחק של 5 דקות מהטבע", טוען מנכ"ל החברה הכלכלית של ירוחם, איתי אסולין. "אנחנו בתנופת פיתוח. עיר הבה"דים מוקמת ממש בסמוך, וירוחם מתחברת לנכסים הטבעיים שלה, שהם מכתש גדול יפהפה, נוף בראשיתי, ואגם ירוחם - האגם הכי גדול במרחב הנגב".

קרן מיראז' ישראל, שארגנה את האירוע, היא קרן פילנתרופית שייסד לפני כמה שנים בעל ההון היהודי־אמריקאי דייויד מיראז', שמטרתה, על פי פרסומיה, "ליצור שיח ציבורי חיובי, ולהפוך את מרחב הנגב למקום רלוונטי עבור אזרחי ישראל והעולם". לדברי מנכ"לית הקרן, , "הרפורמה החדשה בדיור בנוגע לביטול המע"מ על דירה ראשונה היא יותר ממבורכת, אבל חשוב לזכור שהנגב מציע אפשרויות נדל"ניות מעולות במחירים משתלמים במיוחד, לצד איכות חיים גבוהה, הרבה לפני הרפורמה החדשה".

אנשי הקרן הציגו בפנינו את נתוני המרכז להתיישבות בנגב ובגליל, שלפיהם כיום ברחבי הנגב יש כ–30 אלף יחידות דיור מתוכננות המוכנות לשיווק, ובמהלך השנה האחרונה חלה עלייה של 67% במספר המשפחות שהתחילו תהליך של מעבר לאזור הדרום, בהשוואה למספרן בשנה שעברה.

"הנתון זה מראה, ללא שום ספק, את ההתעוררות ביחס לנגב כאלטרנטיבה איכותית", אומרת דהן. "אנשים מתחילים להבין שהנגב הוא מקום נהדר להשיג בו איכות חיים גבוהה לצד חיסכון עצום מבחינה כלכלית".

על אף הדברים האמורים, את ההתעוררות האמורה יש לקחת בערבון מוגבל. הציבור עדיין רחוק מלנהור בהמוניו אל הערים הדרומיות, וכך גם היזמים. לפני כחודש נחתם בכישלון מהדהד מכרז המינהל לשיווק קרקע למאות יחידות דיור בבנייה רוויה בשכונת השחר בדימונה (על אף מסע פרסום מאסיבי, בכיכובו של יליד העיר, איש התקשורת דידי הררי), לאחר שלשבעה מתוך שמונה המתחמים ששווקו - היזמים כלל לא ניגשו.

מנגד, בשנה האחרונה היה גם מספר לא מבוטל של הצלחות. מכרזים נוספים מהעת האחרונה - בשכונת ממשית ובשכונה הצפונית בדימונה - הסתיימו בהצלחה; גם בירוחם הוכתרו שני מכרזים בראשית השנה בהצלחה, לאחר שנים ארוכות של כשלונות. "קבלנים שבונים בירוחם זה דבר שלא קרה 60 שנה", אומר אסולין.

שיווק מגרשים לבנייה עצמית, לעומת זאת, זוכה לשיעורי הצלחה גבוהים יותר, ובנייתה של השכונה הצפונית בדימונה - המאופיינת בבתים פרטיים, לעתים מנקרי עיניים, המשקיפים על העיר המדברית מלמעלה - מתקדמת בקצב מהיר. ככלל, רמת המחיר במרבית יישובי דרום הנגב כיום היא של כ-700–800 אלף שקל לדירות בבנייה רוויה, ומגרשים לבנייה עצמית ניתן לרכוש במחירים של 180–200 אלף שקל, כולל פיתוח - כך שעלות בניית צמוד קרקע בשטח 160 מ"ר עשויה להסתכם בכ–1.0–1.2 מיליון שקל.

מחכים לעיר הבה"דים

ואולם, על אף המחירים הקורצים, עקב האכילס - כמו תמיד כשמדובר באזורים פריפריאליים מרוחקים - הוא מקורות התעסוקה. אף שבצלאל מדימונה מספר שהוא עובד בירושלים ואין לו שום בעיה עם זה ("רק שעה ו-40 דקות לכל כיוון"), את עיקר יהבם משליכים יישובי הדרום על , שצפוי להביא עמו אלפי אנשי קבע על משפחותיהם, וכן על יוזמת הממשלה להפיכת באר שבע למרכז תעשיית הסייבר.

בירוחם החליטו לקדם את מעבר הבסיסים בהקמתה של שכונה חדשה על ידי החברה הכלכלית המקומית, "צהלה בירוחם" שמה, המיועדת לאנשי כוחות הביטחון, שצפויה לכלול כ–110 צמודי קרקע על חצאי דונם שיוצעו למכירה בכ-1.2 מיליון שקל - 25 מתוכם יועדו להשכרה, מתוך ההבנה כי רבים מהמגיעים יבקשו לחוות את החיים ביישוב המרוחק בטרם ישתקעו בו.

עבור הציבור הכללי משווקים כיום בשכונה חדשה בעיר 176 מגרשים בני חצי דונם, במחיר של כ–200 אלף שקל למגרש, כולל פיתוח. השיווק לא נעשה במכרז, כמקובל באזור המרכז, אלא באמצעות הגרלה שצפויה להיערך ב–19 במאי.

לדברי אדוה שירצקי, ילידת ירוחם, שמעידה על עצמה שחזרה ליישוב עם בעלה לאחר כמה שנים של מגורים בחו"ל, וכיום משמשת רכזת גידול דמוגרפי במועצה המקומית, מדובר רק בשלב הראשון בשיווק השכונה, המתוכננת לכלול כ–1,076 יחידות - שני שליש מהן בבנייה צמודת קרקע, והשאר בבנייה רוויה. כיום מונה היישוב 9,700 איש, אבל לדברי שירצקי, "אנחנו מתכוונים להגיע ל–15–20 אלף איש בתוך עשור, כאשר עיקר ההגירה כיום היא של הציונות דתית".

לצד היישובים העירוניים, היוצאים מכליהם כדי למשוך אוכלוסייה, היישובים הכפריים זקוקים להרבה פחות מאמץ, בפרט אם הם ממוקמים באזורים הנחשבים מרכזיים יחסית. דוגמה לכך היא, למשל, הקיבוץ המתחדש כרמים, הממוקם לא רחוק מקו התפר, מדרום־מערב להר חברון. בעבר, היישוב כמעט ננטש לחלוטין, אבל בימים אלה הוא קולט 38 משפחות חדשות, שהתגוררו שנה וחצי במבנים זמניים בקיבוץ, וכעת בונות את בתי הקבע שלהן, בעלות של 1.0–1.2 מיליון לבית צמוד קרקע של כ–150–160 מ"ר, כולל פיתוח המגרש, אך ללא בעלות על רכיב הקרקע, השייכת בכל מקרה לקיבוץ.

לדברי דני סטמרי, אחראי תחום המגורים בקיבוץ כרמים, בקרוב ייפתח הליך הקליטה ל–38 משפחות נוספות, וכבר כעת נרשמו מאות מתעניינים. "מחפשים פה משפחות שרוצות לגור ביישוב קהילתי במדבר, שהרעיון האקולוגי מדבר אליהן", הוא אומר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker