אחרי שהילדים התבגרו - הגיע הזמן לעבור לעיר הגדולה

זוגות רבים בגילי 50 ומעלה, שהקימו לפני 30-20 שנה משפחות ובנו בתים בפרברים, מחליטים שהבית גדול עליהם - ועוברים לגור בתל אביב ■ השווי של הבית הקודם מאפשר להם בדרך כלל לרכוש דירה, לשפץ ולעצב אותה כך שתתאים לצורכיהם בעתיד ■ בית שני לגיל השלישי

נעה נבט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נעה נבט

ביתם של אריק וג'ודי וטורי היה כל מה שהם חלמו עליו במשך שנים: וילה בשטח של 220 מ"ר בלבו של מושב בית חנניה הפסטורלי, עם שלושה חדרי שינה, שלושה חדרי אמבטיה, סלון גדול וחדר הקרנה. אבל אריק, 61, שגדל בתל אביב ותמיד אהב את העיר הגדולה, חש שחיי הכפר לא מספיקים לו. הוא ניסה לשכנע את רעייתו לוותר על הבית הגדול ולעבור לעיר, אך ג'ודי, 59, לא רצתה להתנתק מבני משפחתה ומהיתרונות של המושב. לבסוף מסע השכנועים הצליח: לפני שנה וחצי נטשו בני הזוג את בית חנניה ועברו לגור בדירה משופצת בלב תל אביב. שנתיים אחרי, אריק מאושר מהשינוי וג'ודי מתחילה להתרגל. "אני יורד למטה וכל העולם פרוש לפני", אומר אריק. "כל ערב אנחנו יוצאים להליכה בטיילת, אנו הולכים לתיאטרון הבימה ברגל, רואים סרטים בדיזנגוף. אין יותר טוב מזה. זה היה החלום שלי, ואני שמח שג'ודי יישרה אתי קו בסוף".

"היה לי קשה לעבור העירה, אבל כיום אני שמחה על ההחלטה", מאשרת ג'ודי. "הייתי בטוחה שלגור בעיר זה אומר סירנות, אוטובוסים וזיהום אוויר, אבל הדירה שלנו פונה למדרחוב, אני שומעת את הציפורים ורואה ירוק בעיניים. מרגע שעברנו לתל אביב אני לא מפסיקה ללכת ברגל. יש לנו כאן חברים והכל נגיש. אני מתגעגעת למשפחה, אבל לא לחיי המושב. בית גדול כל כך מתאים כשבאים אורחים, אבל כשהם הולכים הוא גדול מדי".

בני הזוג סתת. "מה שניצח היה הצרכים של המשפחה הגרעינית שלנו" צילום: אייל טואגצילום: אייל טואג

"אני לא מתגעגע לשום דבר במושב", אומר אריק. "אני רואה חברים שלנו שגרים בבתים גדולים ברעננה ובראשון לציון, הם מבקרים אצלנו ומגלים כמה כיף ללכת ברגל לנחלת בנימין בשישי בבוקר. אמרתי להם 'תעברו לגור לידינו'. הם ענו לי 'אבל בתל אביב אין חנייה'. אז מה? המכונית שלי עומדת מכוסה - אני לא זקוק לה בתל אביב".

כמו בני הזוג וטורי, זוגות רבים בגיל 55 ומעלה החליטו בשנים האחרונות לנטוש את הבית הפרטי בפרברים לטובת דירה מעוצבת בעיר הגדולה. הילדים בגרו והקימו משפחות, והם מוצאים את עצמם בבית גדול מדי שכבר לא מתאים לצרכים שלהם. הגינה רחבת הידיים שבעבר שימשה אותם לאירוח, נהפכה לנטל. עם זאת, יש להם יותר זמן פנוי והם רוצים להתקרב למרכזי התרבות והבילוי שמציע הכרך הגדול. לעתים הזוגות האלה התעייפו מהסביבה המוכרת, הם חשים צורך להסיר את האבק מחייהם, ודווקא לקראת הפנסיה רוצים להחזיר את הניצוץ לשגרה המשעממת. השילוב הזה דוחף אותם להתחיל את הפרק הבא בדירה שמתאימה לנסיבות המשתנות.

רבים מהזוגות שבוחרים לעבור לתל אביב הם אותם אנשים שלפני 30 ו–40 שנה נטשו אותה לפרבר שקט כדי לגדל בו ילדים. "הערכים שבזכותם הם בחרו את השכונה כבר לא רלוונטיים מבחינתם", אומר דן ג'ינגס, סמנכ"ל בחברת אלדר שיווק. "הקירבה למוסדות חינוך ולמרכז קהילתי למשל, נהפכת לחסרת חשיבות, וכעת הם מחפשים קירבה למוסדות תרבות. הם מתחילים לחשוב על חיי הפנסיה, חלקם כבר יצאו לגמלאות, והם רוצים למלא את השעות הפנויות בפעילות מהנה. חלק מהם חשים לא בטוחים בבית צמוד קרקע, ומעוניינים לעבור לבניין שבו יש דלת כניסה ואינטרקום".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי
דוריס גלסצילום: אייל טואג

מעצבת הפנים דורית גלס, שעיצבה לא מעט דירות עבור זוגות כאלה, מכירה מקרוב את ההחלטה לעשות מהפך: היא עצמה עברה לפני שנה וחצי מבית פרטי בכפר סבא לדירה שיקית במרכז תל אביב. "החלק הקשה הוא לקבל את ההחלטה, שהיא בעיקר רגשית", מעידה גלס. "לא פשוט לעזוב בית שבו גדלו הילדים, שבו נמצאים כל הזכרונות, ולפעמים הילדים מתנגדים, כי הם לא מבינים איך ההורים מוכנים לנטוש את בית ילדותם. המחשבה על מעבר לדירה קטנה יחסית, בלי גינה, עלולה להיות מאיימת. אבל מניסיוני, ברגע שעושים את זה לא מבינים איך לא עשינו את זה קודם".

רבים מהזוגות האלה בוחרים לקנות דירה עם פוטנציאל ולשפץ אותה, כך שתתאים לסגנון חייהם החדש. "בגיל מבוגר צריך פחות חדרים ואפשר לשים יותר דגש על החללים הציבוריים - הסלון, המטבח ופינת האוכל", מסבירה גלס. "הם חייבים להיות מרווחים, כי בהם המשפחה מתכנסת ובהם מארחים. זה הזמן לעצב חדר שינה גדול עם מקלחת מפנקת".

ומה לגבי תחליף לגינה? גלס אומרת שמי שמתקשה לוותר על השטח הירוק מחוץ לבית, יכול לחפש דירה עם מרפסת, שבה אפשר לטפח צמחייה, ושבימים יפים תוכל לשמש אזור נוסף לאירוח. אלעד כהן, הבעלים של חברת "מייקאובר שיפוץ. שדרוג. עיצוב", מציע אפשרות נוספת: ליצור בבית "קיר ירוק" מלא בעציצים וצמחים, שהוא גם בחירה עיצובית מעניינת וחלופה לרהיטים ותמונות.

הדירה של בני הזוג וטורי. "יש לנו כאן חברים והכל נגיש"צילום: אייל טואג

נתון נוסף שיש להביא בחשבון כשמשפצים את הדירה החדשה הוא שגם אם עכשיו הבריאות טובה ואין מגבלות, בעוד 20–30 שנה המצב עלול להשתנות. "בגיל הזה כולם מוותרים על אמבטיה ועוברים למקלחונים, ולא מתפשרים על ריצוף נגד החלקה", אומר כהן. "כדאי להתקין דלתות רחבות למקרה שבעתיד יהיה צורך בכיסאות גלגלים, ומעלית בבניין או לפחות אופציה למעלית היא עניין קריטי".

כשבני הזוג רותי וגיל החליטו לעזוב את ביתם בשכונה שקטה ברמת גן לטובת לב תל אביב, הם התעקשו לבחור דירה עם מעלית וחנייה צמודה, וכן מדדו את כל הכניסות לחדרים כדי לוודא שאפשר לעבור בהן בכיסא גלגלים, למקרה שיום אחד יזדקקו לכזה. המעבר מבית פרטי לדירה חייב אותם לוותר על חלק ניכר מהחפצים שאספו במשך שנים, והם נעזרו בשירותיה של חברה לארגון בתים - הן כדי לברור מה נשאר ומה נמסר, והן כדי לארגן את מה שנותר בדירה החדשה. לדבריהם, הם זרקו מחצית מתכולת הבית.

"כשהיינו חוזרים מהעבודה כבר לא התחשק לנו לצאת שוב העירה, והיינו ספונים בבית", מסבירה רותי. "הבית היה זקוק לשיפוץ ולא היה לנו כוח להיכנס לזה. גם התחיל להיות קשה לעלות במדרגות. בשכונה שלנו לא היה בית קפה קרוב, והרגשנו שחוץ ממגורים היא לא נותנת לנו דבר. התבשלנו עם המחשבה על המעבר שנתיים, ולבסוף החלטנו למכור את הבית ולעבור ללב תל אביב, ליד תיאטרון הבימה, היכל התרבות והסינמטק".

הדירה של בני הזוג וטוריצילום: אייל טואג

"מהר מאוד התרגלנו למיקום החדש", מספרת רותי. "מכרנו מכונית אחת וכיום אנחנו הולכים הרבה ברגל ונוסעים בתחבורה ציבורית. אמנם ההחלטה לא היתה קלה, אבל הרגשתי תקועה בבית הישן, וכאן אנחנו יכולים לעשות את מה שמעניין אותנו".

המגדלים שצמחו בתל אביב בשנים האחרונות הם אבן שואבת לזוגות שיכולים להרשות לעצמם לשלם החל ב–4.5 מיליון שקל עבור דירת ארבעה חדרים. הסכום הזה קונה להם לא רק דירה מרווחת ומעוצבת, אלא גם שירותים נלווים - החל בשומר בלובי, עבור בניקוי יבש וכלה בספא. "הם רגילים לאיכות חיים מסוימת ולא רוצים להתפשר", אומר כפיר זהר, מנכ"ל משותף של אנגלו סכסון תל אביב. "אנחנו רואים תופעה של חבר מביא חבר: אלה אנשים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה, בעלי מקצועות חופשיים, בני גיל דומה, שמכירים זה את זה מהשכונה הקודמת או ממקום העבודה. כך נוצר מועדון חברים שמבוסס על המגורים באותו מגדל".

השיקול הכלכלי הוא חלק משמעותי במעבר. אמנם דירה בתל אביב עולה לעתים יותר מבית בפרבר, אבל במידה שעוברים לעיר אחרת, שהמחירים בה סבירים יותר, נותר עודף שמאפשר חיים נוחים. "קחו לדוגמה זוג עם שני ילדים גדולים שמכרו את הבית ב–4 מיליון שקל", אומר ג'ינגס. "אם הם קונים דירה ב–3 מיליון שקל הם נשארים עם מיליון שקל פנויים, שיאפשרו להם חיי רווחה בלי לחשב שקל לשקל כמו בעבר. אם יש להם פנסיה יפה, הם יכולים לוותר על המיליון הזה ולחלק אותו בין שני הילדים, ובכך לספק להם הון עצמי לקניית דירות משלהם".

כפיר זהרצילום: עופר וקנין

הילדים היו השיקול החשוב ביותר בהחלטה שקיבלו כרמלה ואיתן סתת לעזוב את ירושלים לתל אביב. בני הזוג - הוא בעל בית דפוס והיא מעצבת תכשיטים - הם ירושלמים כמעט מבטן ולידה, שבנו את חייהם בשכונת רמות והקימו בה בית גדול עם גינה רחבת ידיים. כשהילדים הקימו משפחות ועזבו לתל אביב, בני הזוג מצאו את עצמם מבלים בנסיעות בין שתי הערים, והחליטו שהגיע הזמן לסגור את הפרק הירושלמי ולהתחיל אחד חדש.

"הבית שבנינו בירושלים היה פסגת החלומות שלנו", מספרת כרמלה. "הוא התאים לנטיות היצירתיות שלנו, והיו בו יחידות דיור קטנות שבהן התארחו הילדים עם משפחותיהם. היה לנו קשה לוותר על כל זה, אבל ההבנה שנעבור לתל אביב חילחלה לאט לאט. הדברים שהיו לנו משמעותיים התאימו לתקופה מסוימת שחלפה, והחלטנו להתקדם למרות הקושי לעזוב את אמא שלי ואת אחיי. מה שניצח היה הצרכים של המשפחה הגרעינית שלנו".

כצעד ראשון, עזבו בני הזוג סתת את הבית הגדול לטובת דירה בשכירות בצפון תל אביב, כדי לחוות את העיר ולהבין אם היא מתאימה להם. לאחר שראו כי טוב, מכרו את הבית וקנו דירה בשכונת כוכב הצפון. הם הפכו אותה מדירת חמישה חדרים לארבעה, ושיפצו אותה כך שתתאים לעבודה של כרמלה כמעצבת. הם לא ויתרו על מרפסת, שמחליפה את הגינה המושקעת שהיתה להם בירושלים.

"אנחנו נהנים מכל רגע", אומרת כרמלה. "אנחנו גרים מעל פארק הירקון ובמרחק הליכה מהנמל, הילדים גרים לא רחוק, והמפגשים עם המשפחה פשוטים וקלים יותר. אני לא עוצרת לחשוב על מה שחסר לי, מעצם העובדה שאנחנו כבר כאן וזהו. לפעמים חסרה לי קצת אווירת הקודש, משהו באוויר, שוק מחנה יהודה, אבל ירושלים נמצאת במרחק נסיעה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker