בעל הבית |

"עיקר המדיניות הממשלתית הוא הפניית משאבים לתקשורת"

אוהד דנוס, שנבחר בשבוע שעבר לכהונה שנייה כיו"ר לשכת השמאים: "צריכה להיות בנייה ממשלתית להשכרה, ולאחר מכן מכירת הפרויקטים לקבלנים, יזמים, וגופים מוסדיים"

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי

בשבוע שעבר נבחר אוהד דנוס לכהונה שנייה כיו"ר לשכת השמאים. לדבריו, הוא יקדיש את הקדנציה השנייה שלו להשבחת ושיפור השירות והמקצועיות של שמאי המקרקעין בישראל, אך הלשכה תהיה פעילה גם בכל הקשור לסיוע לפתרון משבר הדיור, ואף תחדד את ביקורתה על הפעילות הממשלתית בנושא. "הממשלה ממשיכה במדיניות הלא נכונה של קודמתה, שעיקרה הפניית משאבים בעיקר לתקשורת ולא לפתרון הנושא", הוא טוען.

לתקשורת?

"כן. בצורת טקסים, הצהרות וגזירת סרטים שלא מובילים לשום מקום, ומתעלמים מכך שעד שלא יירשמו כאן התחלות בנייה של 65 אלף יחידות דיור בשנה - לא יהיה פתרון למצוקת הדיור, ושום ירידה במחירי הדירות".

כיום יש מעט יותר מ–40 אלף התחלות בנייה בשנה. אתה מכיר מישהו שרוצה לבנות כאן 65 אלף דירות בשנה?

"לא, כל עוד הממשלה תמשיך לדבר על ירידת מחירים של 30% ולדכא את הביקושים והקבלנים. במצב כזה, היזם הטיפוסי, שממילא חייו לא קלים מבחינת גיוסי הון ועובדים, ימשיך לבנות פחות ולא יעשה כל שביכולתו להתחיל פרויקטים. צריך לטפל בדברים בשקיפות וביושר ולהסביר לציבור שלא ניתן לפתור את הבעיות מהיום למחר, ושיש להשקיע כספים ממשלתיים. יש לנו משרד בינוי ושיכון שלא עוסק לא בבנייה ולא בשיכון כבר עשרות שנים, שלא באשמתו, כי הממשלה אומרת שלא תתערב בשוק אלא רק תשפיע עליו פיסקלית".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי
אוהד דנוס, יו"ר לשכת השמאיםצילום: דודו בכר

בעבר הממשלה בנתה כאן, באמצעות חברות ממשלתיות והסתדרותיות. אתה רוצה להחזיר את החברות האלה?

"אני מדבר על מודל משוכלל יותר. אחד ההסברים שפקידי האוצר נותנים לחוסר המעורבות הממשלתית הוא שהממשלה כושלת בניהול נדל"ן, ושיש חשש שזה יגיע לידיים מגזריות ואף לשחיתות. לכן המודל שלי הוא בנייה ממשלתית להשכרה, ולאחר מכן מכירת הפרויקטים לקבלנים, יזמים, וגופים מוסדיים. מה שמנסים לעשות במסגרת החברה של לפיד - לאתר קרקעות חקלאיות, להפשירן ולשווקן ליזמים שיבנו את הפרויקטים וינהלו אותם - אולי טוב לעוד 20 שנה".

הבעיה של ההשכרה בישראל היא תשואה נמוכה. איך תביא מוסדיים להשקיע בפרויקט עם תשואה של 3%–4% בשנה?

"מרגע שהמדינה היא שמקימה ומוכרת את הפרויקט, המודל שלי עוקף את הבעיה והגוף המוסדי יוכל לעשות את העסקות לפי מבחני תשואה. אם נשווה את התשואה הזו ל–7%–8% שיש כיום על מגדל משרדים בתל אביב נגיע למסקנה שפרויקט משרדים בטוח פחות וחשוף יותר לבעיות שנובעות מאופי השוק ומבעיות כלכליות. לכן ניתן להגיע לתשואות כאלה ואף להביא למצב שבו יועדפו פרויקטים למגורים על אחרים. בממשלה צריכים להבין שלצעירים כיום אין אופק לקנות או להשכיר דירות ושיש לטפל בדברים מידית, ולא בצורה שאולי תוסיף לשוק השכירות מאות בודדות של דירות בשנים הקרובות. זה לא מספיק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker