מתנגדי תוכנית המתאר של ת"א: לא חברתית, לא ירוקה ופוגעת בשכנותיה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתנגדי תוכנית המתאר של ת"א: לא חברתית, לא ירוקה ופוגעת בשכנותיה

ההתנגדויות לתוכנית נערמות: התושבים טוענים להיעלמות שטחי ציבור, הירוקים זועמים על הוספת כבישים, בת ים טוענת שהתוכנית מקפחת וכולם - כולל העירייה - סבורים שתוספת הדירות לא תספיק

11תגובות

תקופת הגשת ההתנגדויות לאחת מתוכניות המתאר המעניינות והחשובות ביותר שמקודמות כיום בישראל, אם לא החשובה שבהן - תוכנית המתאר של תל אביב - תינעל במהלך השבוע הבא. אם מישהו היה זקוק לעדות נוספת לכך שמדובר במעין עיר־מדינה שעיני הכל נשואות אליה ולמתרחש בתחומה, הוא מוזמן להעיף מבט ברשימת המתנגדים האינסופית: תושבים, בעלי קרקעות, ארגוני סביבה, ארגונים מקצועיים, גופים חברתיים, עיריות שכנות, רשות מקרקעי ישראל ואפילו מהנדס העיר עצמו. כולם הגישו התנגדויות שבהן דרישה לשינויים כאלה ואחרים בתוכנית (מושג ההתנגדות בעולם התכנון אין משמעו התנגדות כוללת לתוכנית אלא השגות עליה). על פי ההערכות, צפויות סך ההתנגדויות להגיע למאות.

התוכנית, תא/5000, קובעת את אופי התפתחותה של העיר עד 2025. לפני שנה וחצי אושרה התוכנית במועצת העיר תל אביב והועברה לטיפול הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בראשות גילה אורון, שהפקידה התוכנית להתנגדויות. התוכנית מגדילה את המלאי התכנוני לעיר ב–35 אלף יחידות דיור, ומוסיפה כ–5 מיליון מ"ר של שטחי משרדים מסחר ותעסוקה - בעיקר לאורך צירי איילון, המסגר, דרום רוטשילד ורחוב אילת. כמו כן, מגדירה התוכנית כמה רחובות מסחריים מרכזיים חדשים, כמו איינשטיין ברמת אביב ולה גוארדיה בסמוך ליד אליהו.

בתחום התכנון המוניציפלי, נחשבת הבנייה למסחר ותעסוקה מקור ההכנסה העיקרי של העיריות בשל הארנונה הגבוהה שמשולמת באזורים אלה - פי כמה מאשר ארנונה למגורים, בעוד שדווקא אזורי המגורים הם אלה שמצריכים השקעות רבות מצד הרשות על שירותים כמו חינוך ורווחה. לכן אחת ההשגות המרכזיות על התוכנית, שבאה לידי ביטוי בכמה וכמה מההתנגדויות שהוגשו, טוענת לחוסר הפרופורציה בין המלאי התכנוני הגדול שזו מוסיפה לשימושים של מסחר ותעסוקה, לעומת התוספת הצנועה בתחום הבנייה למגורים, שנעשה לטענת המתנגדים מטעמים כלכליים.

זו היתה הטענה העיקרית בהתנגדות שהגישה למשל עיריית בת ים, השכנה מדרום. "מדובר בניסיון נוסף להשתמש בתוכנית מתאר כדי להוסיף עוד שטחי תעסוקה לעיר על חשבון שטחי מגורים, שיגדילו משמעותית את הכנסותיה של תל אביב (הגבוהות ממילא), יהוו תחרות נוספת עם שטחי התעסוקה של בת ים ויעצימו עוד יותר את הפערים הכלכליים הקיימים בין 'מדינת תל אביב' לבין רשויות אחרות במטרופולין", נכתב בהתנגדות. "התוכנית המוצעת לא רק מחזקת את כלכלתה של תל אביב ואת רווחת תושביה - היא גם ובעיקר מחלישה את התושבים בערים השכנות לה, ומקבעת את האפליה בין אזרח לאזרח". עוד האשימה עיריית בת ים כי בתוכנית המתאר שלה, מתעלמת תל אביב מהאתגר שמציב משבר הדיור, שמחייב הגדלת היצע הדירות במהירות. "בשעה שמדינת ישראל נמצאת במצוקת דיור חמורה המחייבת את כל הרשויות שבה להתגייס למאמץ, בוחרת תל אביב לפטור עצמה מהחובה ולהעדיף שיקולים של רווח כלכלי על פני שיקולים חברתיים־לאומיים", נטען בהתנגדות של בת ים.

טל כהן

טענה זו, בדבר חוסר היצע תכנוני מספק של דירות, חוזרת גם בהתנגדות שהגישה התאחדות בוני הארץ עם ארגון הקבלנים של תל אביב־יפו ובת ים. "התוכנית מנוגדת למדיניות הממשלה לבלום את עליית מחירי הדיור - היא תגרום דווקא לעליית מחירים בפועל. תל אביב ממשיכה במדיניות המתנכרת לצורכי המדינה", תוקף נסים בובליל, נשיא ההתאחדות. "מדובר במדיניות שיטתית ויזומה לצמצום שטחי המגורים בעיר והפיכתה לקופה רושמת של ארנונה משטחי תעסוקה ומסחר".

ואולם לפני כשבוע נחשף ב–TheMarker שלא רק היזמים סבורים כי התוכנית אינה כוללת תוספת מספקת של יחידות דיור למגורים לעיר, אלא גם מהנדס העיר תל אביב, עודד גבולי. באופן לא מאוד שגרתי הגיש גבולי התנגדות הדורשת הגדלה משמעותית של צפיפות הבנייה למגורים בחלקים רבים מהעיר, באופן שיגדיל את היצע הדירות המתוכננות בה בכ–90 אלף יחידות דיור, כלומר 55 אלף דירות יותר ממה שתוכנן בתוכנית שאישרה מועצת העיר רק לפני שנה וחצי.

סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף התכנון בעיריית תל אביב, אורלי אראל, עמה שוחחנו בנושא, אמרה שאין לראות בכך צעד כה יוצא דופן, על רקע משך הזמן הרב שבו קודמה התוכנית, וכן ההפנמה של לקחי משבר הדיור והמחאה החברתית שפרצה כשעיקרי התוכנית המקורית כבר גובשו. "מדובר למעשה בכמה התאמות שמבקשת העירייה לעשות בתוכנית המקורית: הגדלת ההיצע התכנוני לבנייה למגורים, הקטנת הגודל הממוצע של דירה והגדלת זכויות הבנייה בתוכניות פינוי־בינוי באופן שיגדיל כדאיותן הכלכלית", מסבירה אראל.

"גירוש בפועל של 
משפחות עם ילדים"

ואולם עם כל הכבוד לרשויות שכנות ולקבלנים, האנשים שאותם בסופו של דבר צריכה התוכנית לשרת הם תושבי העיר; וגם לאלה, מתברר, יש שורה של השגות. כך למשל, מההתנגדות שהגישה עמותת התושבים למען נווה צדק עולה כי אלה מודאגים במיוחד מהמחסור החריף לטענתם במוסדות ציבור, חינוך, תרבות וספורט באזורים הבנויים של מרכז העיר. "התוכנית לא מציעה פתרון למצוקת מוסדות הציבור הקיימת ברוב חלקי העיר, ויתרה מכך - גורמת להרעה ביחס למצב הקיים (הגרוע כשלעצמו)", נכתב בהתנגדות שהגישו.

לדברי יו"ר העמותה, דוד איתן, אין מדובר במצב מקרי, אלא בתוצאה של מדיניות ארוכת שנים של העירייה, שבמסגרתה נמכרים שטחי ציבור שוב ושוב ליזמים. "מגדל שלום נבנה על גימנסיה הרצליה, פרויקט היוקרה סי וואן ומלון דיוויד אינטרקונטיננטל נבנו גם הם על שטחים שבהם שכנו קודם לכן מוסדות חינוך. על פי התוכנית הנוכחית, יש כוונה להרוס מחצית מבית הספר יצחק אלחנן כדי להרחיב את הכביש", הוא מפרט. "זו לא רק הבעיה של נווה צדק אלא של כל מרכז תל אביב - בעיקר רובעים 3 ו–5, שזרועים בשטחים שפעם שימשו את הציבור ונהפכו, בחסות העירייה, למיזמים פרטיים. מדובר בגירוש בפועל של משפחות עם ילדים ממרכז העיר".

נקודה זו חוזרת על עצמה גם בהתנגדות שהגישה החברה להגנת הטבע, באמצעות המתכננת של החברה בתל אביב, יעל זילברשטיין. "התוכנית מעלה חשש להקצאת שטחים ציבוריים (שטחים פתוחים ומבני ציבור) בכמות שאינה מספקת... ואינה כוללת פתרונות מספקים להגדלת היקף השטחים הציבוריים לאזורים הסובלים ממחסור", נכתב בהתנגדות שהגישה זילברשטיין.

נקודה נוספת שעולה בהתנגדויות - הן מצד זילברשטיין והן מצד תושבים - היא האופן שבו מעודדת התוכנית, לטענתם, את השימוש בכלי רכב פרטיים, באמצעות פתיחת צירים ראשיים חדשים שנועדו להקל על העומס בנתיבי איילון - שלבים ואיילון מזרח. "התוכנית עלולה להחריף את המגמות של עלייה בשימוש ברכב הפרטי, לצד שחיקת מקומה של התחבורה הציבורית בעיר, וקיים צורך בהעדפה ברורה יותר במסמכי התוכנית לתחבורה ציבורית, הליכה ברגל ורכיבה על אופניים", טוענת זילברשטיין. "הוספת כבישים חדשים בעיר, כמו איילון מזרח והארכת כביש שלבים, יהוו מוקד משיכה לכלי רכב שיעברו דרך העיר, ולכך אנו מתנגדים". ואילו איתן מוסיף כי "מצד אחד העירייה מקלה על הנהגים, אבל מצד שני מבטלת את התמריץ לעבור לתחבורה ציבורית, ובכך התוכנית נהפכת לאנטי תחבורה ציבורית".

רמי חכם

לבסוף מזהירה זילברשטיין מהמשך השימוש שמאפשרת התוכנית באחד הכלים התכנוניים שעמם מזוהה תקופת חולדאי: בנייה נקודתית חריגה לגובה באזורים שמאופיינים בבנייה נמוכה. "אף שבנייה לגובה היא דבר מבורך - התכנית מאפשרת גמישות רחבה בבנייה לגובה וכוללת שימוש נרחב בשטחים המיועדים לבניה נקודתית חריגה לסביבתה, המאפשרת תכנון נקודתי, ללא בדיקות סביבתיות - חברתיות מספקות", נכתב, וזאת לטענת זילברשטיין גם באזורים המיועדים לשימור.

"התחנה המרכזית לא תפונה"

גם לתושבי שכונות הדרום יש הרבה מה לומר. בין היתר, בהתנגדות שהגישו כ–200 מתושבי השכונות שפירא וקרית שלום, נטען כי למרות הצהרות חוזרות ונשנות על הכוונה להעתיק את התחנה המרכזית החדשה ממקומה, העקרונות שנקבעו בתוכנית המתאר לא יאפשרו זאת.

בהתנגדות שהגישו נטען כי אף שבתוכנית המקורית הוגדר צומת חולון כיעד אליו תועתק התחנה, "בספטמבר האחרון החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, כנראה עקב לחצים שונים, לתקן את הוראות התוכנית ולשנות את הייעוד של צומת חולון מ'מרכז תחבורה מטרופוליני', כפי שנקבע במקור, לייעוד המכונה 'לתכנון עתידי'. מכאן שלא ניתן יהיה לקדם את התוכנית להעתקת מסוף התחבורה הציבורית מהתחנה המרכזית החדשה תל אביב למסוף צומת חולון בעתיד הנראה לעין". עוד נטען בהתנגדות כי התוכנית מנציחה את המצב שבו שכונות הדרום מנותקות מהמרכז ואחת מהשנייה, וכן דרשו התושבים את הגדרת דרום העיר כאזור עדיפות להולכי רגל, כפי שמוגדר מרכז העיר.

החברה להגנת הטבע

גם יו"ר ארגון הקבלנים של תל אביב יפו ובת ים, אבנר לוי, התייחס בהתנגדתו לקיפוח הדרום, ובפרט לכך שאין בתוכנית התייחסות מספיקה למתחמים המיועדים להתחדשות עירונית. עוד לדבריו, בשכונות הדרום והמזרח כמו נווה שאנן, התקווה, נווה צה"ל, בית יעקב, לבנה, ידידיה, עזרא והארגזים, התוכנית אינה מציעה כל שינוי. "בשכונות ביצרון ורמת ישראל התוכנית כוללת זכויות בנייה מוגבלות ללא תוספת קומות, וביד אליהו ונווה עופר מוצע עיבוי מינורי. לעומת זאת, בשכונות המרכז והצפון מתוכננות תוספות של אלפי יחידות דיור, מתאפשרות תוספות בנייה או בנייה חדשה עד שבע קומות ובניית מגדלי מגורים. פער זה יגרום להגדלת האפליה בין הצפון לדרום וינציח את הפער".

מעיריית תל אביב נמסר: "תוכנית המתאר של תל אביב־יפו היא תוצר של תהליך ארוך שממנו נגזר חזונה לעשרות השנים הבאות. באשר לבנייה למגורים - התוכנית מאפשרת תוספת של 50 אלף יחידות דיור, לא כולל תוכנית שדה דב, תוספות דירות מתוקף תמ"א 38 וכן מאגר קיים של 75 אלף דירות, כך שבסופו של דבר מלאי המגורים יכלול יותר מ–110 אלף יחידות דיור חדשות. בנושא שטחי ציבור - התוכנית קובעת סטנדרטים המחייבים כל תב"ע להקצות שטחי ציבור ביחס ישיר להשפעותיה. לנושא תוספת המגורים ביחס לתעסוקה - התוכנית אינה משנה את גבולות מרכז העסקים הראשי (המע"ר) המטרופוליני שנקבע בתוכנית המתאר המחוזית ואף מאפשרת בו עד 25% מגורים. הטענה על הנצחת הפערים בין צפון לדרום שגויה, שכן עיקר התוספת למגורים המוצעת היא בדרום העיר ובמזרחה. נושא דיור בר־השגה מקבל התייחסות בכמה מקומות בתוכנית, ובין היתר מהווה תנאי לקבלת תוספת זכויות בנייה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#