כך עבדה שיטת השוחד בראשון לציון

לפי החשד, עו"ד בר קידם תוכנית במתחם חצרות המושבה, שבה שותפים קרובי משפחתו, רוני ומישאל יצחקי, בזמן 
ששימש יועץ משפטי לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רחובות ■ לפני שבוע הוועדה הפסיקה את עבודתו

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי

כשנתיים לאחר ששלוש חברות של משפחת יצחקי רכשו 25.7 דונם במתחם חצרות המושבה ברחובות תמורת כ-75 מיליון שקל, החליטה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לשנות את התוכנית במקום, ולהוסיף עוד 316 דירות ל-824 הדירות שהיו מאושרות לפני כן. האם יש משהו יוצא דופן בסיפור הזה? כנראה שכן.

מי שבין היתר עסק בקידום הפרויקט, וישב בישיבות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, היה עו"ד רועי בר, הנשוי לאחותו של אחד היזמים, רוני יצחקי. הקפצת מספר הדירות בחצרות המושבה ומעורבותו של עו"ד בר, הן בין היסודות החזקים ביותר שמנחים את המשטרה והפרקליטות בפרשה.

ב–1999 אושרה על המתחם בן 99 דונם, שנמצא ברחוב פריד משה ובסמיכות לדרך הים תוכנית של האדריכל רם כרמי, להקמת 824 דירות. במאי 2010 רכשה חברת בת של אלמוג ים סוף שבשליטת אלי פפושדו כ-26 דונם מהמתחם, שבהם ניתן היה להקים אז 392 יחידות דיור. החברה שילמה למוכרים 5 מיליון שקל, ואולם התחייבה לשלם תשלומים נוספים, שהיו תלויים, בין היתר, במספר הדירות שהחברה תצליח להוסיף לזכויות הקיימות. באוגוסט 2011, במסגרת מכרז של מינהל מקרקעי ישראל, רכשו החברות של רוני ומישאל יצחקי 25.7 דונם נוספים מהקרקע, שעליהן היו להם זכויות בנייה ל-432 דירות.

ב-2012 כבר החלו בעלי הקרקעות במתחם לקדם את התוכנית החדשה, להגדלת זכויות הבנייה שלהם, ואכן התכנית, עם תוספת של 316 יחידות דיור נדונה לראשונה ב-21 באוקטובר 2012, ואושרה ב-28 לאוגוסט 2013. בעירייה הציגו הישג: 170 דירות יהיו יחידות דיור קטנות, בשטח שלא יעלה על 80 מ"ר, כך שיקוטלגו כדיור בר השגה, אך ניתן לתהות על מידת ההישג שבתוכנית, וזאת בגלל המסלול המיוחד שהיזמים והעירייה החליטו ללכת בו בדרך לאישור התכנית החדשה: כרגיל, כשבפרויקט מוסיפים כמעט 40% דירות, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אינה מוסמכת לאשרו, אלא מחוייבת להעבירו לוועדה המחוזית. ואולם במקרה זה, הוחלט שלא להוסיף שטחים לשטחי הדירות שצוינו בתוכנית הקודמת, ולכן הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מוסמכת לטפל בתוכנית.

עו"ד רועי ברצילום: עופר וקנין

"בר דיווח על 
קשריו לעירייה"

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

האם הסיפור הרחובותי מסתיים ברועי בר ובקשריו המשפחתיים, או שגם בעירייה ידעו ושתקו? בניגוד לטענתו של וינברגר, כי הקירבה המשפחתית שבין משפחת יצחקי ליועץ המשפטי היתה מוכרת וידועה, עיריית רחובות טוענת כי ראש העיר רחמים מלול והיועצת המשפטית לעירייה, מיכל דגן, לא קיבלו כל דיווח מעו"ד בר על קשרי המשפחה שלו למשפחת יצחקי, וכי מה שעמד לנגד עיני מלול היה עליית מחירי הנדל"ן באזור ובעיר, והרצון לעודד דיור לצעירי העיר; ב-28 בינואר הודיעה עיריית רחובות לבר על סיום ההסכם למתן שירותי ייעוץ וייצוג משפטי, "לאחר שנמצא כי היה קיים ניגוד עניינים בטיפולו של עו"ד רועי בר בתוכנית 'חצרות המושבה', וזאת בלא שעו"ד בר הצהיר על כך בפני ראש העיר הויועצת המשפטית של העירייה, ובעקבות משבר האמון שנוצר עקב כך, מודיעה בזאת העירייה על הפסקת ההתקשרות החל מיום 1 במארס 2014".

עו"ד רונאל פישר, בא כוחה של עיריית רחובות, מסר: "לעיריית רחובות נודע כי יועץ משפטי חיצוני שעבד עמה, פעל לכאורה בניגוד עניינים. מיד עם היוודע הדבר, וללא כל קשר לחקירת משטרה, הוחלט לבדוק את העניין עד תום ובסיום הבדיקה, נשלח ליועץ החיצוני מכתב לסיום התקשרותו עם העירייה".

עכשיו, בעקבות כל הגילויים, דורש וינברגר לפסול את תכנית חצרות המושבה "שהושגה ואושרה בדרכי הטעיה ומרמה".

מטעמו של בר נמסר כי עם שחרורו למעצר בית נאסר עליו לשוחח על שום עניין שקשור לחקירה. יש לציין, כי בעבר התייחס בר לטענות מסוג זה באומרו, כי דיווח לראש העירייה על קשרי המשפחה שלו עם יצחקי.

עו"ד אילן סופר ממשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, המייצג את רוני יצחקי, אמר אתמול במסיבת עיתונאים כי "יצחקי אומר בצורה ברורה שכל חטאו הוא שמתקיימים קשרי משפחה כלשהם בינו לבין עו"ד בר. פרט לכך, יצחקי לא קיבל דבר ולא נתן דבר. יצחקי הוא איש עסקים, שעסקיו פרושים על פני מדינת ישראל כולה ויש לו פעילות רבה גם בחו"ל".

רועי בר ייצג את העירייה מול היזמים וגבה שכר טרחה מהרוכשים | נמרוד בוסו

פרויקט היוקרה ווייט שקידמה גינדי השקעות ביחד עם חברה קבלנית נוספת עורר תהודה רבה בזמן הקמתו בשל היותו המגדל הראשון בראשון לציון שכלל דירות "לופט". את המגרש שעליו נבנה הפרויקט, בשטח של כחמישה דונמים, מכרה עיריית ראשון לציון במכרז ב–2005 עבור כ–22.5 מיליון שקל. זאת, כשבשטח כבר היתה תוכנית מאושרת לבניית מגדל בן 23 קומות ו–77 יחידות דיור. היועץ המשפטי מטעם העירייה היה עו"ד רועי בר.

זמן קצר לאחר רכישת השטח הצטרפה גינדי השקעות לפרויקט, והקמת המגדל החלה, במקביל לשיווק. במסגרת ההקמה קיבלו היזמים הקלה מטעם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, שאמרה כי קיימת אפשרות להגדיל בכעשרה מטרים את גובה המגדל, כדי לאפשר הקמת דירות לופט.

גורם המקורב לעסקה סיפר כי כחלק מתנאי עסקת המכירה בין העירייה, שיוצגה על ידי בר, לבין היזמים, סוכם כי בר יערוך את הפרצלציה במגרש ויזכה בשכר הטרחה שגבו החברות מרוכשי הדירות, בשיעור של 1.5% ממחיר כל דירה. כלומר, עורך הדין שייצג את העירייה בעסקה – יזכה גם לשלשל לכיסו סכומים מיליוני שקלים.

את אותו התהליך ניתן היה לראות מתבצע שוב, כמעט אחד לאחד, כשרכשה חברת בוני התיכון את הקרקע לשם הקמת פרויקט ראשון הקטנה. הפעם עורכת המכרז היתה החברה הכלכלית העירונית, שבמהלך נובמבר 2003 הוציאה למכירה קרקע, גם כן באמצעות עו"ד בר, שנרכשה בסכום של 42 מיליון שקל על ידי בוני התיכון. בקרקע שנמכרה חלה תוכנית לבניית 250 דירות בשלושה בניינים, ובסופו של דבר נבנו במקום 216 דירות בלבד, בשטח ממוצע גדול יותר מזה שנקבע בשל ריבוי מקרים של "איחוד דירות" על ידי רוכשים.

בקרקע שנמכרה היו דיירים מוגנים, וכדי לחסוך לעצמה עלויות, מספרים גורמים הקשורים בעסקה, הוחלט כי מי שיישא בעלות הפיצוי והפינוי של המחזיקים בקרקע תהיה בוני התיכון – באמצעות משרדו של בר, שגם הפעם התכבד, מתוקף החוזה בין החברה הכלכלית והיזמים לזכות בשכר הטרחה ששילמו הרוכשים בסך של 1.5% מכל אחת מהעסקות. גם במקרה זה מדובר בהכנסות בהיקף כולל של מיליוני שקלים.

"האיש היה כל יכול בעיריית ראשון לציון. גם עורך דין, גם מתכנן וגם אדריכל", סיפר אמש גורם ל–TheMarker. "מצד אחד, הוא ייצג את העירייה מול היזמים. מצד שני, המשיך לעבוד עמם מול הדיירים, מתוקף הסכמי מכירת הקרקע שהוא הוביל. הוא עשה מזה כמה מיליונים כבדים".

גורם בעיריית ראשון לציון לא הבין על מה המהומה. "החברה הכלכלית ביקשה לחסוך לעצמה את עליות הייעוץ המשפטי, ולכן במסגרת החוזה גילגלה את העלות ליזם, שבתורו גלגל את זה על רוכשי הדירות. בסוף כולם מרוויחים. רוכשי הדירות גם כך מחוייבים בתשלום 1.5% שכר טרחת עורך דין מטעם היזם, אז הפעם מי שקבע את זהותו היתה העירייה ולא היזם עצמו. אלו דברים מקובלים בעולם העסקי, וזו ממש לא הפעם הראשונה שדבר כזה קורה". לדבריו, "הסכם המכירה אושר על ידי הגורמים הממונים על העירייה במשרד הפנים. הכל היה גלוי ועל השולחן. אף אחד לא ניסה להסתיר שום דבר".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker