ביטחון, נדל"ן ודמעות תנין מיותרות - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביטחון, נדל"ן ודמעות תנין מיותרות

ראוי לחזור על שאלות מטרידות על הממשק בין מערכת הביטחון והמגזר האזרחי: מדוע מערכת הביטחון צריכה להיות שחקן בשוק הנדל"ן, ועוד מרכזי?

2תגובות

ביום הראשון של 2014 נודע לקוראי TheMarker על סחבת בפינוי בסיסי צה"ל. משרד הביטחון האשים את משרד התחבורה: בגלל אי הקמת והרחבת תשתיות תחבורה, מתעכב הליך פינוי המחנות שמטרתו למלא את המחסור בקרקע זמינה באזורי ביקוש ולתת מזור ליוקר הדיור. הטענה הזו מקוממת. נדמה כי היא יותר מכל משקפת אליבי של משרד הביטחון לנקות אותו מהאחריות לעיכוב. ייתכן כי הטענה מיועדת להכין את התשתית לעמדת המשרד שתימסר לוועדת חקירה (ממלכתית?) אם תקום, ושתבדוק את נושא יוקר הדיור ואת התמשכות תהליך הפינוי עליו החליטה הממשלה ב–1993.

תקצר היריעה לפרט את הסיבות לעיכוב. מבקר המדינה נדרש לנושא פעמיים, לראשונה בדו"ח ב–1996. בדו"ח ממארס 2011 הוא הלין שהפרויקט לא התקדם בקצב שנדרש וציין את הסיבות העיקריות: המחלוקת אם יפונו מחנות שלקרקעותיהם יש ערך כלכלי או אחרים שמערכת הביטחון מעוניינת לפנות אותם; דרישת משרד הביטחון לקבל לתקציבו לא רק את סך עלות ההעתקה של היחידות מהמחנות, אלא גם את התמורה על שווי הקרקעות המתפנות; ואי שיתוף משרד הפנים בפרויקט הפינוי בכל הקשור להליכי התכנון של הקרקעות המתפנות.

אליהו הרשקוביץ

בסיכום הדו"ח הוא קבע שיש להכיר בכך שפינוי המחנות צריך להיות פרויקט לאומי, ונדרשים כלים ייחודיים למימושו, להסדרת אופן פעולתו, לגיבוש העקרונות המנחים, דרכי קבלת ההחלטות ולקיום מעקב אחר ביצוען בהתאם לנוהלים ותוכניות עבודה מפורטות. הוא המליץ שהממשלה תקבע שר שיופקד על התהליך שיפעל לקידומו ויתאם בין המשרדים. באפריל 2011 נקבע בהחלטת הממשלה שעניינה מימוש העברת יחידות צה"ל לנגב, הסדר מימון עלות פינוי המחנות, מקורות התקציב ולוח הזמנים ליישום הפינוי.

יותר משנה חלפה, בסוף יוני 2012 הודיע משרד הבינוי והשיכון על התקדמות בתהליך: "הסכם היסטורי נחתם בין מינהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר ומשרד הביטחון". כדי להאיץ את הליכי התכנון, הואצלה למשרד הביטחון הסמכות לתכנן את השימוש האזרחי בקרקע של כמה מחנות המיועדים לפינוי במטרופולין תל אביב ועוד, שככל שימהר לקדם את הליכי התכנון עליהם, כך יתוגמל כלכלית. בדצמבר 2013 אישרה הממשלה את הפרטת של תעש וקבעה גם שמשרד הביטחון יהיה אחראי לתכנון הסטטוטורי של המתחם הגדול שיפונה ברמת השרון. שוב, בראשית ינואר 2014 הודיע משרד הביטחון על סחבת בפינוי ומצביע על האשם, משרד התחבורה.

ראוי לחזור שוב על שאלות מטרידות על הממשק בין מערכת הביטחון והמגזר האזרחי: מדוע מערכת הביטחון צריכה להיות שחקן בשוק הנדל"ן, ועוד מרכזי? האם הקרקע שבה היא מחזיקה שנים רבות היא רכושה הבלעדי? הדעת נותנת שהקרקע הוקצתה למערכת הביטחון לצורכי ביטחון, ועם סיום תכלית זו עליה להשיבה ללא תמורה וללא זיהומים, וכשהיא נקייה מתשתית.

האם משרד הביטחון צריך להיות גורם בראש המחנה במאבק במצוקת הדיור? מדוע הוא הגורם שצריך להוביל את פינוי המחנות? מדוע הוא צריך להיות הגוף האחראי לתכנון האזרחי של השטח לאחר הפינוי? האם הוא נועד לעצב את דמותן של הערים בפרט ומרחב מטרופולין תל אביב בכלל? מדוע רשות מקרקעי ישראל משתחררת מהאחריות לשינוי ייעוד הקרקע ומעבירה את המטלה למשרד הביטחון כדי שיהיה קבלן ביצוע? ואולי צריך לשאול מדוע ביקש משרד הביטחון לממש את המשימה?

יש לשנות את המצב שבו משרד הביטחון עומד בחזית ומוביל את התהליך, ובצר לו "מתפלא" שמשרד התחבורה אינו מתיישר אתו. הגיעה העת לשינוי ולהעביר, על פי המלצת המבקר, לגורם ממשלתי בכיר שיש לו סמכות ואחריות לתאם בין המשרדים, כדי שתהליך פינוי המחנות יתקדם בקצב הנכון ובעיקר יגיע לסיומו.

אליהו הרשקוביץ


הכותב הוא גיאוגרף, עוסק בממד הגיאוגרפי של הביטחון וביחס בין מערכת הביטחון והמגזר האזרחי, וכתב (עם רפי רגב) את הספר "ארץ בחאקי"

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#