"משרד התחבורה מעכב פינוי קרקעות בשווי עשרות מיליארדי ש' לבניית יותר מ-60 אלף דירות" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"משרד התחבורה מעכב פינוי קרקעות בשווי עשרות מיליארדי ש' לבניית יותר מ-60 אלף דירות"

השבוע יחל צה"ל בפינוי חלק קטן מבסיסיו באזור המרכז אך במשרד הביטחון מזהירים מפני עיכוב ■ לטענתם, אין לאן להעביר את הבסיסים שיתפנו, שכן המדינה לא דאגה לאמצעי תחבורה לבסיסים שאמורים לקום בדרום

6תגובות

בינואר יחלו מאות חיילים לארוז חפצים ולפנות את משרדיהם, לקראת פירוק מבנים בחלקו הצפון־מזרחי של בסיס הקריה בתל אביב ומעבר לנגב. הפינוי יתבצע לטובת הקמת מתחם מגורים, עסקים ומסחר, שיכלול על פי התוכניות גם את מגדל המשרדים הגבוה בישראל, ובו כ–80 קומות.

בכך יתחיל יישומו של הסכם שוהם 1, שנחתם בשבוע שעבר בין משרדי האוצר והביטחון ורשות מקרקעי ישראל, ובו נקבעו לוחות הזמנים לפינוי כמה מחנות צה"ליים - בהם 36 דונם בקריה, 420 דונם בצריפין ומתחם נוסף בחיפה. זו יריית הפתיחה למהלך המורכב שבו יפונו כמעט כל מחנות צה"ל מהמרכז, כחלק מתוכנית הממשלה להגדיל את היצע הקרקעות המתוכננות למגורים באזור זה.

בחישוב כולל, צפויים להתפנות בעשור הקרוב יותר מ–11 אלף דונם בערים תל אביב, רמת גן, ראשון לציון, רחובות, באר יעקב, חיפה ועוד יישובים רבים (ראו מפה). על שטחים אלה צפויים להיבנות יותר מ–60 אלף יחידות דיור, ומעט יותר מ–2 מיליון מ"ר למסחר ותעסוקה. לפי הערכה שמרנית של משרד האוצר, שווי הקרקע שתפונה הוא 40 מיליארד שקל. במשרד הביטחון, לעומת זאת, מעניקים לה שווי כפול - 80 מיליארד שקל.

מוטי מילרוד

בעבר פורסם כי את הבסיסים שיפונו מהמרכז יחליפו שלושה בסיסי ענק שיוקמו בנגב - עיר הבה"דים המתוכננת לקום בסמוך לצומת הנגב, קרית המודיעין שתוקם לא רחוק מעומר, וקרית התקשוב המתוכננת לקום בבאר שבע. ואולם בימים אלה נערכים הסיכומים האחרונים להקמת בסיס ענק נוסף בלוד הצפוי לקלוט חלקים גדולים מבסיסי צה"ל במרכז שאמורים להתפנות בשנים הקרובות, בהם הבקו"ם, שכיום ממוקם בתל השומר, מפקדת זרועות היבשה (מז"י) הפועלת כיום בצריפין, בסיס השלישות הראשית הממוקם כיום בלב רמת גן וכן חלקים מבסיס הקריה. כל אלה ימוקמו בחלקה הצפוני של העיר, ממערב לאזור התעשייה ועד פאתי שכונת גני אביב, ויכילו 15 אלף חיילים. "שלב א' יוקם על 300 דונם ובסמוך אליו תוקם שכונה צבאית של 500 דירות", מספר סמנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף אמו"ן (מבצעים לוגיסטיים ונכסים) במשרד, בצלאל טרייבר.

מהלך גדול נוסף הנמצא בשלבי תכנון, ושפרטיו נחשפים כאן לראשונה, הוא איחודם של שלושת מרכזי השיקום והאחזקה (מש"א), המפוזרים כיום בחיפה, צריפין ותל השומר, ואחראים, בין היתר, לבניית טנק המרכבה, למחנה אחד בצפון. "זה בעצם מפעל ענק, המספק כ–4,000 מקומות עבודה, באופן ישיר ועקיף, שאנו נוטים כיום להעביר לגליל", אומר טרייבר. לדבריו, נבחנו עד כה כמה חלופות למיקום החדש, ובהן אזורי התעשייה של נצרת עלית, מגדל העמק וטבריה.

"המדינה לא מדביקה את הקצב"

ואולם בעוד שהתוכניות עבור השטחים המיועדים לפינוי נשלמות והולכות, וכך גם הסיכומים לגבי הבסיסים הקולטים, עדיין לא ברורים תאריכי היעד הצפויים לפינוי עבור בסיסי ענק כמו צריפין, תל השומר או סירקין, כמו גם עבור בסיסים מצומצמים יותר כמו השלישות ברמת גן. זאת, מסביר טרייבר, בשל הצורך הדחוף בהקמת ובהרחבת תשתיות, בעיקר תחבורתיות, כדי להוציא את הפינוי לפועל. "המדינה לא מדביקה את הקצב", הוא מתריע, "הקושי של משרד התחבורה להתמודד עם לוחות הזמנים של התכנון הוא דרמטי מבחינתנו. הצורך להעמיד פתרונות תחבורה מעכב מאוד.

"מהלך מהסוג הזה, מבלי שניתנת לו המעטפת הכוללת, על כלל מרכיביה: תשתית פיסית, תשתית תחבורתית, שירותי רפואה וחינוך ופיתוח אזורי תעסוקה ותעשייה, עלול להיכשל, וכל המשאבים העצומים שמדינת ישראל משקיעה במעבר לנגב ינוצלו לא נכון".

עיקר התשתיות התחבורתיות הנדרשות, מבהירים גורמים עמם שוחחנו בנושא, הן כאלו העתידות לשרת את עשרות אלפי הדיירים העתידיים בשטחי המחנות שיתפנו, ואשר ללא הקמתן, יסרבו מוסדות התכנון לאשר את תוכניות הבינוי במקום, וממילא לא ניתן יהיה לשווק את הקרקע, שהכנסות המדינה ממנה אמורות לממן את עיקר הפינוי. כך, תלוי אישור תוכניות הבנייה באזור תל השומר באישור התוכנית התחבורתית "אגן קרית אונו" - רשת מחלפים שעלותה מוערכת במיליארדים.

גורמים נוספים העוסקים בנושא, הקשורים באוצר וברשות מקרקעי ישראל, אישרו כי האתגר העיקרי העומד כרגע בפני מהלך העברת הבסיסים הוא בניית התשתיות התחבורתיות. "הבעיה הבסיסית שבה אנו נתקלים, ולא רק בהיבט של העברת הבסיסים, היא שמנגנוני התיעדוף של פרויקטים תחבורתיים אינם קשורים לסדר העדיפויות הממשלתי בנושא דיור", אמר אחד הגורמים. "כשיש למשרד התחבורה תקציב פנוי של מיליארד שקלים הוא בדרך כלל יעדיף להשקיע אותו בתושבים קיימים ולא בתושבים עתידיים. הבעיה היא שוועדות התכנון אינן רואות את זה כך, ולא מאשרות ביצוע תוכניות עד שיש פתרונות".

"חסמי התחבורה הם החסמים היקרים ביותר, וכרוכים בעלויות הכי משמעותיות", אמר גורם נוסף. הוא הוסיף כי הטענה שפרויקטי התחבורה אינם מתקדמים בקצב משביע רצון נשמעת לא אחת בישיבות גורמי מקצוע העוסקים במעבר בסיסי צה"ל.

בנוסף לכך, תידרש הגדלה משמעותית בפעילות התחבורה הציבורית בדרום, כדי לשרת 40 אלף חיילים הצפויים לאכלס את שלושת בסיסי הענק המוקמים באזור. לדברי טרייבר, "אנחנו מעריכים שכ–5,000 אנשי קבע עשויים להעתיק את מגוריהם לדרום, אבל ברור שלפחות בשנים הראשונות חלק ניכר מכוח האדם יצטרך להגיע בוקר־בוקר בתחבורה הציבורית, והעומסים צפויים להיות אדירים. בלי הגדלה משמעותית בתדירות הקווים והארכת התוואי שלהם, זה לא יעבוד. כיום הרכבת נגמרת בבאר שבע. למה לא ממשיכים הלאה?"

מהלכים נוספים הנדרשים לדברי טרייבר, ובינתיים אינם נראים באופק, הם הקמת טרמינל אוטובוסים ענק בתחנת להבים, ופתיחת קו מטרונית מבאר שבע לקריית המודיעין ליד עומר.

לפי טרייבר, גם הקמת המחנה בלוד תלויה בפתרונות תשתיתיים שבינתיים רחוקים מלהתממש, בראש ובראשונה סלילתו של כביש 200 הצפוי לקשר בין כביש 40 לאזור ראשון לציון. "בלי סלילת כביש 200 והרחבתו של כביש 40 אין על מה לדבר, הבסיס בלוד פשוט לא יקום. המשמעות היא שבינתיים אין לאן להעביר את הבסיסים שאמורים להתפנות מהמרכז. זה מעכב את כל המהלך".

אף שטרייבר עצמו נמנע מלהעריך את היקף העיכוב הנגרם כבר כעת לפרויקט מעבר המחנות בשל החסמים התחבורתיים הללו, גורמים במשרד הביטחון העריכו שכבר כיום נמצאים לוחות הזמנים של הקמת מחנה המודיעין ליד עומר ומחנה התקשוב בבאר שבע בפיגור של כשנה - עיכוב שצפוי להחריף אם לא יינתנו הפתרונות התחבורתיים המתאימים.

במשרד הביטחון טוענים גם כי עיריית באר שבע דורשת סכומים לא הגיוניים במסגרת היטלי הפיתוח השונים - כ–87 מיליון שקל - וכן תשלומי ארנונה מופרזים. "אם אני משלם כיום 2 מיליון שקל על בסיס התקשוב במרכז, למה מבקשים ממני לשלם 7 מיליון בבאר שבע?" תוהה טרייבר. "אני מניח שיש הרבה גורמים שחושבים, 'הנה מגיע משרד הביטחון עם כיס אינסופי, אפשר לבקש ממנו כמה כסף שרוצים'. אבל 87 מיליון שקל זה סכום שכבר משנה את המאזנים ואת שיקולי הכדאיות של כל המהלך. אז אפשר להגיד 'סטופ' ולראות מה מציעים בנתיבות ובאופקים".

מעיריית באר שבע נמסר כי "העירייה מבצעת עבודות פיתוח תשתיות ציבוריות נרחבות, הנאמדות ב–170 מיליון שקל, ומשרד הביטחון נדרש לממן אך ורק את חלקו היחסי בהתאם לחוק.

באשר לארנונה, העירייה קבעה תעריף מיוחד לאגף התקשוב, שהוא מן הנמוכים בארץ, ואף התחייבה לתמוך בבקשת משרד הביטחון לקבלת פטור נוסף. היקף השטח של אגף התקשוב על כל יחידותיו ומתקניו, בהתאם לתוכנית שהגיש הצבא, הוא כ–110 אלף מ"ר בנוי. הארנונה המשולמת על שטחים כאלו לרשויות במרכז היא בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ובשום מקרה לא של 2 מיליון שקל, כפי שצוין".

"הזדמנות לעשות משהו חברתי"

רק בשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים של הכנסת העברה של כ–5 מיליארד שקל למשרד הביטחון, חלקם למימון הסכם הפינוי הראשון, לאחר מאבק ממושך שבו הצהירו חברי הוועדה כי לא יאשרו את ההעברה אם זו תילקח מתקציביהם של המשרדים החברתיים - בריאות, רווחה וחינוך. הדיון הסוער ורווי היצרים הציף מחדש את דימויו השלילי של צה"ל כ"צבא שיש לו מדינה" ושאינו יודע שובע. על רקע זה טוען טרייבר כי לפחות בכל הקשור לצורכי תשתית ונדל"ן, במערכת הביטחון יש כיום קשב רב והתחשבות בצרכי החברה האזרחית.

"בתור מי שנמצא במערכת הרבה זמן, אני יכול להגיד שבשנים האחרונות יש מהפכה תפישתית אדירה של משרד הביטחון, שעד לפני כעשור אכן נהג בנושא הזה בהתאם לסטיגמות השליליות אודותיו", אומר טרייבר, ומציין שורת מהלכים משלוש השנים האחרונות, שנעשו לדבריו לטובת המערכות האזרחיות. בין היתר, לדבריו, מדובר בהזזת קרני מערכות התקשורת המשמשות את מערכת הביטחון, באופן שפתח אפשרויות בנייה לגובה בכיכר המדינה בתל אביב ובנתניה; התאמות שנעשו כדי לאפשר את הקמת הנמל החדש באשדוד; צמצום שטח הנמל הצבאי באילת כדי לאפשר בניית שכונות חדשות; ו"שחרור" עשרות דונמים בבאר שבע ובצריפין.

ואולם לטענת ח"כ סתיו שפיר, חברת ועדת הכספים, עבור קרוב למיליארד שקל שהועברו בשבוע שעבר לטובת פינוי המחנות, ומיליארדים נוספים של כספי מסים שעוד צפויים לשמש למטרה זו, צריך הציבור לקבל תמורה - לא רק באמצעות שיווק הקרקעות המפונות ליזמים פרטיים, אלא גם בשימוש בחלקים נרחבים מהקרקע המפונה לדיור בר השגה. "לא ייתכן שמדובר באלפי דונמים של קרקעות מדינה, שהציבור מממן מכיסו את פינויין, ובסופו של דבר לציבור לא יוצא מהן דיור מוזל", אמרה שפיר.

באחרונה קיימה שפיר סדרת פגישות עם טרייבר, כמו עם גורמים נוספים במערכת הביטחון, ובהן ביקשה כי יתנו את פינוי המחנות בכך שכשליש מיחידות הדיור שייבנו בשטחם יהיו במחירים נגישים.

"על משרד הביטחון להראות שהוא מחויב לחייליו, כמעט כולם אנשים צעירים שבעוד זמן קצר ישתחררו מהצבא ויחלו בחייהם האזרחיים", מסבירה שפיר, "בני הדור שלי שהקדישו שנים מחייהם למדינה במסגרת השירות הצבאי לא קיבלו ממנה כלום בתמורה, והם נאלצים להתמודד עם מחירי דירות מופקעים שהיכולת לעמוד בהם, אם בכלל קיימת, כרוכה בהשתעבדות לעשרות שנים. פינוי מחנות צה"ל היא ההזדמנות של הצבא ומשרד הביטחון לעשות מעשה חברתי משמעותי ולהראות לחיילים שהם משרתים במקום שחושב עליהם ועל עתידם". בתגובה לדברים אלה מסר משרד הביטחון כי "בנושא התכנון משרד הביטחון פועל בשם רשות מקרקעי ישראל". ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה לדברים.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה נערך בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים להקים את כל התשתיות התחבורתיות הדרושות לצורך מעבר בסיסי הצבא לנגב. חברת נתיבי איילון מקדמת כיום את פרויקט כביש עורקי עירוני מערבי לוד. הכביש יהווה ציר עורקי עירוני לחלק המערבי של לוד ולאזור התעשייה של העיר ויאפשר נגישות לכביש 44 ,כביש 40 וכן למחנות הצבא, המתוכננים בצפון לוד. לאחר השלמת כביש 200 (מ-431 ל-44) שמקודם אף הוא בנתיבי איילון, תתאפשר נגישות גם לדרך 431 .

"שלב א', הכולל תכנון כביש עורקי עירוני מערבי לוד מדרך 44 לאיזור תעשייה צפוני לוד נמצא כיום בהליך סטטוטורי בוועדה מחוזית מרכז. התוכנית תופקד במהלך החודשים הקרובים, התכנון יושלם בתחילת 2016, בכפוף לאישור הסטטוטורי, ולאחר מכן יחל ביצוע מיידי של הכביש. בשלב השני יחובר כביש עורקי עירוני מערב לוד לדרך 40. חברת נתיבי איילון קיבלה באחרונה תקציב לקידום התכנון של כביש עורקי מערב לוד לדרך 40. תחבורה ציבורית לנגב ובתוך הנגב לעיר הבה"דים ולקריית המודיעין מתוכננים בשיתוף משרד הביטחון".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#