40 שנה לאחר שהקרקע הוכרזה שטח צבאי - משרד הביטחון יפנה 144 דונם בראשל"צ - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

40 שנה לאחר שהקרקע הוכרזה שטח צבאי - משרד הביטחון יפנה 144 דונם בראשל"צ

על הקרקע, הנמצאת בבעלות פרטית, הוטל צו סגירה לצורך אימונים ב–1973, ומאז נמנעה מבעליו הגישה לשטח ■ נציג בעלי הקרקע: "לא ברור מדוע רק פנייה לבג"ץ הביאה את המדינה לבטל את צו הסגירה על השטח" ■ משרד הביטחון: "גם לאחר ביטול צו הסגירה - לא ניתן יהיה לקדם במקום תוכנית בנייה ללא אישורנו"

8תגובות

בעקבות עתירה של עשרות בעלי קרקע פרטית מראשל"צ לבג"ץ, שהוגשה לפני חצי שנה, עתיד משרד הביטחון לשחרר בעוד שנה וחצי שטח בהיקף של 144 דונם בסמוך לבסיס צבאי במערב העיר, שהוכרז ב–1973 שטח צבאי סגור.

השטח המדובר נמצא בחלקה בת יותר מ–300 דונם, המצויה ממערב לשטח "מתחם ה–1000", בראשון לציון, המיועד לשמש כאזור תעסוקה ומגורים.

היה זה הרמטכ"ל דאז, דוד אלעזר, שחתם לפני 40 שנה על צו סגירת השטח לאימונים מכוח סעיף מנדטורי, שמאפשר לצבא לתפוס שטחים ולהכריז עליהם שטח צבאי, שאומץ על ידי מוסדות המדינה וכלול בתקנה 125 לתקנות ההגנה. מלבד 144 הדונם שגודרו, על יתרת החלקה - בשטח של כ–177 דונם - הוטלו מגבלות בנייה וגישה.

דודו בכר

כך, מצאו עצמם בעלי הקרקעות במלכוד, שכן הקרקע, למרות שנתפסה על ידי צה"ל, לא הופקעה לפי עקרונות חוק התכנון והבנייה, ולכן לא רק שלא יכלו לממש אותה - הם גם לא יכלו לקבל פיצויים תמורת ההפקעה. מאז שהצבא השתלט על הקרקע, נטען בעתירה, בעלי הקרקע אינם יכולים אפילו להיכנס לחלקה, שלא לדבר על עשיית שימוש בה.

במסגרת העתירה ביקשו עשרות בעלי הקרקע כי בית המשפט העליון יקבע כי המשך החזקת המדינה בקרקע אינה חוקית בשל חוקים שהוצאו ב–1945 ויש לבטלם; או לחלופין שיקבע כי ככל שהמדינה מעוניינת להמשיך ולהחזיק במקרקעין עליה לעשות כן, בדרך של הפקעה זמנית לפרק זמן קצוב ומוגדר מראש ולא מעבר לכך.

בתגובתה כתבה המדינה שהוחלט לגרוע את קרקע העותרים מתחולת צו הסגירה וכי הצו יתוקן, כך שהחלקות של העותרים לא יכללו בתחום השטח הסגור. בנימוקי התשובה נכתב כי קרקעות העותרים ממוקמות בשולי מתקן צבאי ולא במרכזו, ולכן ניתן לבצע מהלך של גריעת השטח של 144 דונם שגודרו ולהחזירם לבעלים. עם זאת, המדינה ציינה כי הליך הגריעה כרוך בשינוי היערכות במתקן, הכולל ביצוע עבודות שונות, כמו הסרת הגדר וגידור מחדש, סלילת דרך גישה וסריקת נפלים. בימים אלה אמורה המדינה להגיש לבית המשפט לוח זמנים לביצוע הפינוי. "לאחר בחינת הנושא ונסיבות המקרה, הוחלט לגרוע את קרקעות העותרים מתחולת צו הסגירה שהוצא מכוח תקנות ההגנה ב–1973", נכתב בשם משרד הבטחון.

בשורה משמחת לבעלי הקרקע? כן, אולם בהסתייגות: יכולתם של בעלי הקרקע לפתח את השטח, גם לאחר פינויו, מוטלת בספק, שכן המגבלות התכנוניות החלות בשטח יישארו בעינן.

באי כוחם של בעלי הקרקע, עוה"ד שמואל שוב והילה לביא, ציינו כי לא ברור מדוע צריך היה לפנות לבג"ץ כדי שהמדינה תסכים לבטל את צווי הסגירה. "במשך שנים נגרם עוול גדול לבעלי הקרקעות, והמדינה החזיקה בקרקע ללא מתן פיצויים ובלי שתבדוק אם הקרקע נחוצה לה. מדובר בקרקע במערב העיר בסמוך לחוף הים, שניתן להקים עליה אלפי יחידות דיור. מתגובת המדינה עולה כי היא החזיקה בקרקע כל השנים שלא לצורכי ביטחון, ולא בחנה במשך השנים את הצורך האמיתי בה", אמר עו"ד שוב.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "המשרד בוחן באופן עקבי ושוטף את הצורך בקיומם של צווי סגירה, ומדי שנה מבוטלים צווי סגירה רבים שאין בהם עוד צורך חיוני לביטחון המדינה. במקרה זה, מערכת הביטחון מתכוונת לפנות את השטח תוך כשנה וחצי. הפינוי יתאפשר עקב שינוי היערכות כללי במתקן הצבאי, שעד כה לא עמד על הפרק. עוד יודגש כי על הקרקע חלות ממילא מגבלות סטטוטוריות שונות, הנובעות ממיקומה בסמוך למתקן צבאי, ומכאן שגם לאחר ביטול צו הסגירה - לא ניתן יהיה לקדם כל תוכנית במקום ללא אישור המשרד".

רפי דלויה

עברנו מסלול ייסורים

בסך הכל, בחלקה בת ה–320 דונם מחזיקים כיום במשותף מאות אנשים, בהם יורשים ויורשי־יורשים של בעליה המקוריים. לאחר שנים של מאבקים משפטיים עם משרד הביטחון, התקבלה בקרב רבים מהם הודעת המדינה בחשדנות. "התשובות של משרד הביטחון תמיד מעורפלות ולא מתחייבות", מעיד שמוליק לנדאו, חבר בוועד הפעולה של הבעלים. "מצד אחד אומרים שהם הולכים לפנות, ומצד שני מספרים לך שזה כרוך בהעברת תשתיות ועוד כך וכך פעולות, כדי שתבין שזה הולך לקחת לא מעט זמן".

לדבריו, בעלי הקרקע עברו מסלול ייסורים שנמשך עשרות שנים, כולל הפקעת 35% מהקרקע הקרובים יותר לים בסוף שנות ה-50, וסגירתה של היתרה בצו חירום לפני 40 שנה. "סגירה של שטח לאורך כל כך הרבה זמן בצו צבאי שנועד לזמני חירום היא לא חוקית. המדינה הבינה את זה ולכן השיבה שהיא מוכנה להוציא את השטח שלנו אל מחוץ לגדר".

נותרו הגבלות תכנוניות על השטח. האם עדיין תקדמו תוכנית?

"בהחלט נקדם תוכנית ונראה מה המגבלות. כרגע אנחנו עדיין לא יודעים מהן, כשנדע נחשוב איך להתמודד אתן. גם אם המשמעות היא שעוד 10 שנים לא ניתן לבנות בשטח, זה עדיין זמן יקר שאפשר לקדם בו תכנון. אני מקווה שאחרי כל כך הרבה שנים של התעללות בבעלי הקרקע, ידעו לבוא לקראתנו ולאפשר תכנון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#