בית צמוד קרקע ב-800 אלף שקל? המחיר הזול כבר לא מספיק לישראלים

איכות חיים? ברור ■ מחיר נמוך? לאו דווקא ■ ובמקרה של רופאים או יזמים - הזדמנויות תעסוקה ■ בשנה האחרונה תישאל המרכז להתיישבות בנגב ובגליל כל אחד מאלפי הפונים אליו לגבי צרכיו ושאיפותיו במקום מגוריו העתידי ■ התוצאות מפתיעות

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

מה רוצה זוג, צעיר יותר או פחות, המבקש להקים את ביתו בפריפריה? את תשובת "איכות החיים" השגרתית כולם מכירים. יישובי הפריפריה, אפילו העירוניים שבהם, בנויים בצפיפות נמוכה יותר, הם בעלי צביון כפרי יותר, ממוקמים בקרבת שטחי טבע או חקלאות פתוחים ומהווים עבור רבים סביבה הולמת ורגועה יותר לגידול ילדים.

כתבות נוספות ב-TheMarker

הכירו: פייסבוק של המשקיעים

צפו: האיש שמוכן למכור את האשך שלו כדי לקנות מכונית ספורט

קרית שמונהצילום: דרור ארצי

תשובה מקובלת נוספת היא "דיור מוזל". בעוד שמחירי הנדל"ן באזור המרכז מאמירים, הדירות מתרחקות והולכות מהישג ידם של זוגות צעירים. לכן נראה היה שהעובדה כי ביישובי הפריפריה עוד ניתן להשיג דירות נאות במחירים של כמה מאות אלפי שקלים, מהווה שיקול מרכזי בבחירתן של משפחות להגר אליהם.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ואולם ניתוח שנעשה באחרונה במרכז להתיישבות בנגב ובגליל, של תשובותיהם של המבקשים לעבור ליישובי הפריפריה במסגרת שאלון סטנדרטי שאותו הם מתבקשים למלא עם פנייתם למרכז, מעלה כי עבור רבים נושא זה דווקא אינו מהווה שיקול מרכזי. יתרה מכך, חלק ניכר מהשאלונים מצביע על דרישה של משקי בית למחיר מינימום, ולאו דווקא נמוך במיוחד, לנכס שבו הם מעוניינים.

כך למשל, 41% מהמשפחות המתעניינות במעבר לנגב או לגליל, שציינו שהמחיר אכן מהווה שיקול עבורן, ביקשו למצוא פתרון מגורים במחיר של יותר מ–900 אלף שקל. "מדובר בהיפוך מגמה ובהתפכחות של הצרכן הישראלי הממוצע", אומר תומר ירון, מומחה הדיור של המרכז להתיישבות בנגב ובגליל. "אנשים מבינים שחבילת מגורים כדאית לא מסתכמת במחיר הזול ביותר לבית". עוד עולה מהנתונים כי כ–38% מהמתעניינים במעבר אמרו שהמחיר לא משנה להם, כך שרק 21% מסך המתעניינים מעוניינים במעבר לפריפריה במחיר שנמוך מ–900 אלף שקל.

לדברי ירון, "בתקופה שלאחר המחאה החברתית ביקשו רבים מהמתעניינים לדעת היכן ניתן לרכוש דירה במחירים נמוכים מאוד, או אפילו לקבל קרקע בחינם. כיום מספרם היחסי מבין המתעניינים יורד והולך. זה משמח אותנו מאוד ומעיד על כך שאנשים מתעניינים במעבר לנגב או לגליל לא רק בגלל המחיר, אלא בגלל יתרונות אחרים נוספים שיש להם להציע. כמובן שהמחירים באזורים אלה עדיין נמוכים בצורה משמעותית ביותר מאלה שבאזור המרכז".

בקרב אותם 38% מהנשאלים שאמרו שמחיר הנכס אינו מהווה שיקול מבחינתם, היו מציאת קהילה איכותית וחינוך טוב לילדים שני הפרמטרים בעלי החשיבות הרבה ביותר. בקרב יתר 62% הנשאלים, היה כאמור טווח המחיר הפופולרי ביותר המבוקש "יותר מ–900 אלף שקל" ‏(כ–66% מאלה שנקבו במחיר‏), השני בפופולריות היה 650–900 אלף שקל ‏(כ–13% מכלל הנשאלים‏), טווח מחיר של 450–650 אלף שקל זכה להעדפה של כ–5% מכלל הנשאלים, ורמות מחיר נמוכות יותר זכו לפופולריות זניחה אף יותר.

אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע צילום: אליהו הרשקוביץ

למרות ההפתעה הראשונית למשמע הנתונים, למעשה אין להתפלא עליהם כל כך. אין משמעותם שהמהגרים לפריפריה עשירים באופן יוצא דופן, או שכסף אינו שיקול עבורם. למעשה, מאחורי העדפת המחיר הגבוה יחסית, עומדת ההבנה שבנגב ובגליל ניתן מצד אחד לקבל תנאי דיור איכותיים יותר מבמרכז, במחיר נמוך יותר; שכן בתקציב של יותר מ–900 אלף ניתן יהיה לאתר בקלות יחסית בית מצוד קרקע בישוב קהילתי, או דירה מרווחת במגדל בבאר שבע. מנגד, חוששות אותן משפחות כי הגדרת רף מחיר נמוך מדי, תוביל לסביבת מגורים לא איכותית מספיק לטעמן.

גם לדברי ראש עיריית קרית גת, אבירם דהרי, באופן פרדוקסלי מחירים גבוהים, או בכל מקרה לא נמוכים מדי, מהווים דווקא מקור משיכה לאוכלוסייה חדשה. "לפני עשר שנים רציתי שמישהו רק יבוא לעיר. ב–2004 מחיר הקרקע היה 0 שקלים וגם אז קבלנים לא באו. בעשור שחלף מאז מחירי הדירות עלו, חלפנו על פני באר שבע ואשקלון, ואנחנו מתקרבים לרמות של אשדוד - עם מחיר ממוצע של 1.1 מיליון שקל לדירת ארבעה חדרים חדשה".

לדברי דהרי, תגובות התושבים לעליית ערכי הנכסים היו חיוביות בתחילה, אבל ככל שהמחירים המשיכו לעלות, הגיעו גם התרעומות. הוא מספר כי "זה הגיע למצב שבו בני העיר כבר התקשו לרכוש דירות. אמרתי לתושבים 'אתם רוצים ירידת מחיר? יש שתי אפשרויות לעשות זאת: או להציף את העיר בדירות, או להוריד כאן את רמת החיים, כך שקרית גת תפסיק להיות אזור מגורים מבוקש. אתם לא באמת רוצים שזה יקרה'". דווקא דרך הורדת המחיר הראשונה שציין דהרי עומדת להתממש. באחרונה חתמה עיריית קרית גת על הסכם גג עם משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל, שלפיו תשווק קרקע לכ–7,600 דירות במכה.

"מה רוצה הלקוח?"

המרכז להתיישבות בנגב ובגליל הוא גוף צעיר יחסית, שבסיסו בעיר באר שבע. הוא החל את פעילותו בראשית ,2013 והושק רשמית במאי. מדובר בגוף שהוקם על ידי שלושה גורמים: קק"ל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל ותנועת אור המעודדת התיישבות בפריפריה. יש כוונה לפתוח במהלך השנה הקרובה מרכז מקביל גם באחת מערי הצפון.

לשאלה מדוע בכלל הוקם הגוף, במציאות שבה כאמור יש כבר לא מעט גופים העוסקים בנושא, השיבה סיגל שאלתיאל הלוי, מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, כי "השותפות במסגרת המרכז להתיישבות מאפשרת לממשלה להיות נגישה כלפי המתעניינים בנגב, ולתת שירות לכל אחד מהמתעניינים, משלב ההתעניינות ועד שלב הקליטה. המרכז מהווה בעצם One Stop Shop, שבו ניתן לקבל את כלל הידע הדרוש אודות הנגב, לקראת המעבר".

מנכ"ל תנועת אור, רוני פלמר, מוסיף כי "נושא ההסברה עשה קפיצת מדרגה, כשיש חיבור בין התוכניות הלאומיות שהמשרד מוביל לבין מי שנמצא במגע עם המתיישבים בשטח - שזו תנועת אור. אנו יודעים מה המתיישבים רוצים, ומעבירים את המסרים למעלה, לגבי אפשרויות הדיור, התעסוקה וכו'. לשר לפיתוח הנגב והגליל יש כיום יכולות מוגברות לשאול אותנו מה רוצה 'הלקוח' ולהתאים פתרונות מדויקים הקשורים לדיור להשכרה ולהיבטים אחרים, ולקדם את היוזמות הללו גם בפורומים נוספים כמו קבינט הדיור".

צילום: אליהו הרשקוביץ

עם זאת, לא הכל מושלם עדיין בפעילות המרכז. בראש וראשונה בולטת ההטייה הקיימת כיום בפעילותו בנגב לעומת הגליל, בין היתר בשל נוכחותו הפיסית בדרום ולא בצפון. אנשיו מקווים לפתור זאת בתקופה הקרובה. "המשרד מקדם הקמת מודל דומה שיופעל בגליל, כשבשלב הזה מרכז התיישבות נותן מענה טלפוני לכלל המתעניינים בנגב ובגליל", אומרת שאלתיאל הלוי. פלמר מוסיף כי "יש צורך בהול להעתיק את המודל תוך התאמתו לגליל. גם כיום אור ושאר הגופים מספקים תשובות לגליל, אך כפי שקרה בנגב - הסינרגיה בין הארגונים בגליל תיצור התייעלות ומענה מיטבי לכל הביטי החיים הקשורים להתיישבות שם".

בחינת אפשרויות הדיור בפריפריה בפחות מ–900 אלף שקל, מעלה כי אלה אמנם קיימות ובשפע, אך לרוב ביישובים המתויגים כחלשים. ברמת מחיר של 800 אלף שקל למשל, ניתן יהיה לרכוש קוטג' דו־משפחתי של כ–100–120 מ"ר בנוי, עם גינה של 150–200 מ"ר, בירוחם או מעלות. בערד ניתן יהיה לרכוש תמורת סכום זה דירת ארבעה חדרים חדשה מקבלן. ירידה נוספת ברמת המחיר, לאזור ה–600–650 אלף שקל, תאפשר את רכישת צמוד קרקע באופקים, או דירת יד שנייה של חמישה חדרים בקרית שמונה.

לדברי ירון, במרכז ההתיישבות מודעים לשיקול זה המניע את המהגרים לנקוב ברמת מחיר מבוקשת גבוהה יחסית, מבינים אותו, אך לאו דווקא מסכימים אתו. לטענתו, "אמנם יש כיום דעות קדומות בציבור הרחב בנוגע לערים שתויגו בעבר כעיירות פיתוח, אך לשיטתנו מי שירכוש כיום באופקים יזכה להיות חלק מהמהפכה הצפויה בעיר, כמו זו שעברה נתיבות בשנים האחרונות". לדבריו, צפויה התחזקות זו להגיע הן בשל כמה גורמים, כמו הפתיחה הקרובה של תחנת הרכבת ביישוב, הקמת פארק התעסוקה נ.ע.מ בסמוך לעיר ומעבר צה"ל לבסיסי ההדרכה בנגב - מהלך שאליו צפויה להתלוות בניית שכונות החדשות באופקים ובירוחם.

המורים והיזמים מחפשים הזדמנויות

נתוני מרכז ההתיישבות מעלים מגמה מעניינת נוספת, שגם היא עומדת בסתירה לחשיבה המקובלת על שיקולי המעבר של משפחות לפריפריה. שיקול הפרנסה נחשב לרוב השיקול העיקרי שבגינו נמנעות משפחות מלהגר ליישובי הנגב והגליל, משום שמקומות התעסוקה מתרכזים בעיקר באזור המרכז. אלא שמסתבר שבתחומי עיסוק מסוימים המעבר לפריפריה נחשב דווקא יתרון.

אזור התעשייה נאות חובב בנגבצילום: אליהו הרשקוביץ

בחינת משלחי היד המאפיינים את הפונים למרכז ההתיישבות מעלה את התמונה הבאה: השיעור הגבוה ביותר של פונים - 16% - משתייכים למקצועות החינוך וההוראה. 14% מגדירים עצמם יזמים בתחומים שונים. 7% מהנדסים, 6% ממקצועות הרפואה, 5% משתייכים למקצועות ההיי־טק ושיעור דומה למקצועות החשבונאות והכלכלה. דווקא במשלח היד הממוקם במקום הראשון, ההוראה, לא רואים במרכז ההתיישבות מקור משיכה לפריפריה, אלא לכל היותר מקצוע שלא מפריע למעבר.

לדברי דנה כאליף, אחראית תחום תעסוקה במרכז, "אנחנו יודעים בוודאות שיש לא מעט תושבים חדשים מקרב אוכלוסיית המורים, אך כנראה שהמשרות הפנויות הן לא בהכרח מה שמביא אותם לעשות את המעבר, אלא פשוט מאפשרות להם לבצע את המעבר שהם שאפו לעשות מסיבות אחרות".

עם זאת, אומרת כאליף, שיעור היזמים הגבוה אינו מקרי, שכן בעיני רבים הפריפריה נתפשת כ"ארץ הזדמנויות". בעוד שמיזמי חקלאות ותיירות נפוצים, אך לא באופן יוצא דופן לעומת העבר, טוענת כאליף שבאחרונה החלו להתרבות מיזמים בתחומים שלא נראו שם. לדבריה, "בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות מואצת בתחומי האנרגיה הירוקה ובעיקר בתחום הסולארי, בתחומי הביו־טכנולוגיה ובתחום הרפואה האלטרנטיבית".

תחום עיסוק נוסף שנהפך לדומיננטי יותר בקרב המהגרים דרומה או צפונה, הוא הרפואה. לכך יש כמה גורמים. אחד מהם הוא ההסכם שחתמה הממשלה עם המתמחים ב–2011, ולפיו יקבלו מתמחים ורופאים במקצועות במצוקה שיעבירו את מקום עבודתם לפריפריה, מענק בן מאות אלפי שקלים. באחרונה חזר נושא זה לכותרות, ודווקא בהקשר שלילי, בעקבות טענות כי הממשלה חדלה לכבד את ההסכם, ואינה מעניקה עוד את המענקים האמורים. אלא שהסיבה לכך שהמענק הופסק, מסתבר, היתה דווקא הצלחת התמריץ שהובילה להיענות יתר מצד המתמחים, שאותה הממשלה לא צפתה. זו אכן הביאה לחריגה תקציבית שלא איפשרה להמשיך לתת את המענק ‏(באחרונה חודש המענק בשל התערבותו של שר האוצר, יאיר לפיד‏). על פי נתוני משרד הבריאות, ב–2011 חולקו 313 מענקים, ואילו ב–2012 חולקו 395.

בלי קשר למענק הספציפי הזה, אומרת כאליף שלמשיכת רופאים ניתנת הרבה תשומת לב במשרד לפיתוח הנגב והגליל. היא מספרת כי "אוניברסיטת בן גוריון אמנם מייצרת אחוז נכבד מהבוגרים בתחום הרפואה, אך זה לא אומר שבוגריה נהפכים לתושבי קבע באזור. לכן התחלנו בתוכנית מיוחדת לרפואנים ‏(אנשים העוסקים בכלל מקצועות הרפואה, נ"ב‏), שבמהלכה אנחנו מלווים אותם בכל תחומי החיים, במטרה לפתח עוד יותר את תחום הרפואה בנגב, ובאותה הנשימה גם להשאיר את הרופאים הרבים שעובדים פה, ולהפוך את מי מהם עוד לא עבר לנגב או נולד בו - לתושב של קבע".

חצור הגליליתצילום: ירון קמינסקי

בתחום ההיי־טק והתעשיות, מפתח כיום המשרד לפיתוח הנגב והגליל כמה מוקדי תעסוקה בדרום, שהבולטים שבהם הם נ.ע.מ, פארק עידן הנגב, ופארק ההיי־טק בבאר שבע. בסך בכל צפויים מוקדים אלה לקלוט על פי התכנון 22 אלף מועסקים עד 2019 באופן ישיר, ואגב כך ליצור כ–27 אלף מקומות עבודה נוספים בפריפריה באופן עקיף.

לדברי השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, "הנגב עובר שינויים דרמטיים בכל תחומי החיים. נתוני המרכז להתיישבות בנגב ובגליל מלמדים על הביקוש הגדל למגורים באזורים אלה בקרב אוכלוסיות חזקות, שמזהות את הפוטנציאל באזור ורואות את הפיתוח המואץ בשטח. באחרונה העברנו החלטת ממשלה הקובעת השקעה של כחצי מיליארד שקל בנגב בחומש הקרוב, ואנו ממשיכים לקדם כל העת מהלכים שיעודדו אוכלוסיות חזקות להתיישב בנגב ובגליל, לצד חיזוק האוכלוסייה הקיימת".

לדברי אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל, השותפה במרכז להתיישבות, "בחמש השנים הבאות נשקיע בנגב כמיליארד שקל. זו ההשקעה הטובה ביותר שהעם יכול לבצע בה כיום. בנוסף, רתמנו את יהודי התפוצות למאמץ להפוך את הנגב לחלופה למרכז. בהתאם לחזונה, קק"ל רואה את המשך תפקידה ההיסטורי בפיתוח הנגב - חזון הציונות והישראליות החדשה ומתן אופק לדור הצעיר, על ידי פיתוח תוכנית אסטרטגית של חמש שנים ליצירת נכסים בעלי ערך גבוה באזור הנגב, שיאפשרו חוויית מגורים אחרת ויעודדו העלאת דור חדש וצעיר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker