התנגדויות הירוקים התקבלו - ובתוכנית תע"ש יוכפל מספר הדירות - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התנגדויות הירוקים התקבלו - ובתוכנית תע"ש יוכפל מספר הדירות

כניסתה לתוקף של תוכנית המתאר עבור אזור מפעלי תע"ש בשרון נעשתה תוך ביצוע שינויים מרחיקי לכת ביחס לתוכנית המקורית, בהתבסס על המלצות חוקר מיוחד שמונה. מה השתנה, האם הבעיות מהתוכנית המקורית נפתרו, ואיך הדבר ישפיע על חיי מאות אלפי תושבי השרון?

30תגובות

הידיעה על אישורה למתן תוקף של תוכנית המתאר לשטחי תע"ש באזור השרון – התוכנית החשובה והגדולה ביותר המקודמת כיום באזור המרכז - עברה בשקט יחסי, וכנראה שלא במקרה. ראשית, מדובר בתוכנית מורכבת וגדולה מאוד, שדורשת בחינה מעמיקה כדי להבין את עקרונותיה. ואולם בנוסף, במקביל לטיפול בתוכנית הזו, החלו להתפרסם המלצות צוות 90 הימים הממשלתי, ואחריו דיונים על הוועדות החדשות, הרפורמות והצעדים המתוכננים על ידי הממשלה - מה שגרם לאישור תוכנית תע"ש להישאר בצל, מה גם שרבים סבורים שהתוכנית שאושרה היא פחות או יותר גם התוכנית שהופקדה קודם לכן. אז זהו – שלא.

לאחר כמעט עשור של עימותים משפטיים, שנסובו בעיקר סביב שאלת הלגיטימיות של ההליך התכנוני בקרקע המזוהמת בחלקה זיהום חמור, ביוני 2012 הופקדה סוף־סוף תוכנית "עיר התע"ש", או בשמה הממותג – "קדמת השרון", להתנגדויות.

ואכן היו לא מעט כאלה: במחצית הראשונה של 2013, ישב עו"ד זאב עמית, שמונה על ידי משרד הפנים לחוקר מיוחד לתוכנית, ובחן יותר מ–600 התנגדויות שהוצגו בפניו – מצד תושבים, ארגוני סביבה, הרשויות המקומיות המעורבות ועוד כהנה וכהנה גופים; וכן את תגובת היזם - רשות מקרקעי ישראל (מינהל מקרקעי ישראל לשעבר). עשר ישיבות נערכו בנושא בין ינואר ליוני, וכשלבסוף, ב–25 ליולי, הגיש עמית דו"ח עב כרס לידי יו"ר הוועדה המחוזית המיוחדת, גילה אורון, ובו שורת המלצות לשינוי התוכנית, שנתנו מענה (גם אם לא מושלם) לשורת כשלים שממנה סבלה, להערכתו, התוכנית המקורית.

הוועדה המחוזית סמכה ידיה על רוב ההמלצות, שהדרמטית שבהן היא הסרת הרף העליון של מספר יחידות הדיור שבתוכנית המקורית, שהיה 24 אלף יחידות, והגדלת הצפיפות. זאת לאחר שהחוקר קיבל התנגדות שהגישו הארגונים אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע, בדבר תכנון בזבזני בשטח של שלוש יחידות דיור לדונם (ברוטו). עמית קבע כי הרף אכן נמוך מדי, בהתחשב בשטח העצום של התוכנית – 7,500 דונם.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

למגינת לבם של תושבי האזור שקיוו להצליח למנוע את הבינוי, או לפחות לצמצמו משמעותית, קבע החוקר כי רף יחידות הדיור המקורי סותר את מגמות התכנון העכשוויות, המבקשות למקסם את מספר הדירות. על כן הוא ביטל את הרף ובכך איפשר, על פי ההערכות, להגדיל את מספר יחידות הדיור שיתווספו להרצליה, רמת השרון והוד השרון, לסביבות ה–40–50 אלף. מדובר בשינוי דרמטי, ולדברי גילי טסלר, שעסקה בקידום התוכנית מתוקף תפקידה כמתכננת מחוז תל אביב ברשות מקרקעי ישראל, גם ברשות בירכו על הורדת הגבלת מספר יחידות הדיור. היא מסבירה כי "גם אנחנו רצינו שההגבלה תרד, ולכן שמחנו מאוד על ההחלטה הזו. התכנון המקורי נעשה כפי שנעשה מתוך תיאום עם הרשויות המקומיות הרלוונטיות, אבל בהיבט התכנוני בהחלט יש מקום להגדיל את מספר היחידות". עם זאת, מדגישה טסלר, כי "הגדלת מספר הדירות במסגרת התוכניות המפורטות למתחם תוכל להיעשות רק בתנאי שיסופקו תשובות הולמות בהיבט התחבורתי". במאמר מוסגר, אפשר להוסיף גם כי הגדלת מספר הדירות תקל על מימון טיהור הקרקעות המזוהמות, שעלותו מוערכת במיליארדי שקלים.

מינהל מקרקעי ישרא

דברים אלה מובילים אותנו לשינוי דרמטי נוסף בתוכנית המאושרת לעומת התוכנית המופקדת, הנוגע להיבטים התחבורתיים בתוכנית. נושא התחבורה עמד במרכז רבות מההתנגדויות שהוגשו לעמית, בעיקר מצד ארגוני תושבים מהרצליה ומרמת השרון, שחששו כי מכוניותיהם של עשרות אלפי התושבים שאמורים על פי התוכניות להצטרף לעריהם יעמיסו עוד יותר על המערכת התחבורתית הקיימת בהן, העמוסה ממילא

לכאורה, אפשא היה לטעון כי חששות התושבים אינם מבוססים, וזאת משום שהתוכנית כוללת לא פחות מארבעה חיבורים לעורקי תחבורה ראשיים החיצוניים לערים – שניים מתוכם מזרחה לכביש 4, שעתיד להפוך לכביש מהיר עד חדרה (כלומר ממוחלף לחלוטין וללא רמזורים). אחד צפונה לכביש הרוחב 531 הנסלל בימים אלה, ואחד דרומה לדרך רצועת הנופש (כביש שעתיד להיסלל מדרום לכביש 5, בין הוד השרון לתל אביב), שעתידה לקום כדרך רוחב ראשית, במקביל לכביש 5.

אלא שבהמלצותיו נוסף לתוכנית התחבורתית אלמנט קריטי, והוא התניית כלל הבינוי במסגרת התוכניות המפורטות באישורם ובביצועם של החיבורים התחבורתיים – דבר שלא היה קיים בתוכנית המקורית, שלא פירטה כלל בנושא, כלומר לא הגדירה יחסי תלות כלשהם בין ביצוע המחלפים לבניית הדירות. לפיכך, אם על פי המצב המקורי אפשר היה לקדם את בנייתן ואכלוסן של היחידות החדשות, לפני שייבנו המחלפים החדשים שעלותם למדינה צפויה להסתכם במיליארדי שקלים, הרי שכעת כדי לבנות את היחידות החדשות תידרש המדינה קודם כל להכניס את היד לכיס.

"תפקיד החיבורים הוא להבטיח חיבור יעיל להיקפי הפיתוח המתוכננים למערכת הדרכים הארצית והמטרופולינית, וממערכת זו לתחום התוכנית", כתב החוקר, ואף קבע כי למעשה צפוי מצב התחבורה בהרצליה ורמת השרון להשתפר עקב פתיחת המחלפים החדשים. "משמעות קביעה זו היא הקלה למצב התחבורתי הקיים בפועל כיום. למרקם העירוני הקיים ברמת השרון והרצליה יהיו חיבורים חדשים למזרח באמצעות מערכת הדרכים שנקבעה וממנה למערכת הדרכים הארצית והמטרופולינית, ובכך יש כדי להגדיל את היקף התנועה שמערכת הדרכים יכולה לשאת ולא להפך".

גם בתחום התחבורה הציבורית, עברה התוכנית רפורמה מקיפה, לאחר שהחוקר מצא כי התייחסות התוכנית "לתכנון ולהקמת תשתית לתחבורה ציבורית לסוגיה, ולמערכת התחבורה בכלל, אינה נותנת מסגרת והוראות מספקות בעניין זה", והמליץ כי יוגדרו עקרונות הפעולה של הפרויקט כאזור מוטה תחבורה ציבורית, ובתיאום עם תוכנית הקו הצהוב של הרכבת הקלה, גם זאת כחלק בלתי נפרד מהתוכניות המפורטות.

"לתכנן כאילו השטח נקי"

את הביקורת המתוקשרת ביותר ספגה עד כה התוכנית בעיקר מצד ארגוני איכות סביבה וגורמים ירוקים למיניהם, שטענו כי אין לאפשר כל תכנון בשטח שבו ממוקמים כיום מפעלי תע"ש לפני שהמדינה תערוך סקר קרקע מקיף במתחם. זאת, לטענתם, משום שאין כל אפשרות להתחיל תכנון לפני שהמתכננים ידעו מה רמת הזיהום בכל מתחם ומתחם - מידע שלו חשיבות מכרעת. טיעון זה קנה לו חסידים רבים, ואף הביא לעיכוב אישור התוכניות במתחם בכמה שנים, כשהירוקים זכו לתמיכת בית המשפט המחוזי בתל אביב בעמדתם, לפני שבית המשפט העליון הפך את החלטת המחוזי.

עמית דחה התנגדות זו: "אין על התכנון המתארי והמפורט להתחשב בזיהום הקרקע ולהתאים עצמו לממצאי סקר קרקע, אלא ההפך – על התכנון להתייחס לשטח כנקי ומטוהר וזמין לפיתוח", קבע. הנימוק המפתיע שלו היה שדווקא התאמת התכנון לממצאי הסקר, שדורשים הירוקים, היא אקט אנטי־סביבתי שעלול "לגרום לשתי תוצאות בלתי רצויות בעליל", כדבריו. "האחת – תכנון שאינו מיטבי הנמצא תחת אילוצים לא רלוונטיים של זיהום. השנייה – 'פשרות' עתידיות באשר להיקף ופרישת הטיהור, בהלימה עם ייעודי קרקע שאינם מחייבים טיהור כלל או טיהור חלקי. אסור שתהיה לסקר ולממצאיו השפעה על התכנון הפיסי".

בין אם ישתכנעו הירוקים ובין אם לא, הם יוכלו לפחות להתנחם בשני שינויים בתוכנית הנושאים גוון ירוק. הראשון הוא השארת האזור שממזרח לשטחי מפעלי תע"ש, המשמש כיום בעיקר לחקלאות, פתוחים ברובם; וביטול חלק ניכר מהאזורים שאמורים היו לשמש לתעשייה, או לשימושים משולבים של מגורים, מסחר ותעסוקה. החוקר נימק זאת בכך ש"החקלאות היא חלק מובנה ובלתי נפרד ממערך השטחים הפתוחים". שינוי נוסף שהוכנס הוא ביטולו של אזור תעשייה שתוכנן לקום בפינה הדרום־מזרחית של התוכנית, בצמוד להוד השרון, וכן צמצומו של "אזור השירותים המטרופוליניים" למינימום ההכרחי, וזאת כדי לאפשר רצף של שטחים פתוחים שיחבר את השטחים הירוקים של עיר התע"ש אל אזור מקורות נחל הירקון.

אצירי קרנדס

כעת נשאלת השאלה מה תהיה עמדת ראשי הרשויות הסובבות את שטחי תע"ש לגבי התוכנית. בעוד שבהרצליה נבחר ראש עירייה חדש – משה פדלון, שעמדותיו (אם יש כאלה) לגבי הפיתוח של שטחי התע"ש אינן ידועות, ברמת השרון כבר מצחצחים חרבות לקראת המשך מאבק. מדוברות העירייה נמסר כי "ראש העירייה איציק רוכברגר דבק בעמדתו ומתנגד בתוקף ובנחרצות לתוכנית האמורה ובכוונתו להגיש התנגדות נוספת, ואינו שולל על הסף גם פנייה לערכאות".

לדברי טסלר, על אף שברשות מקרקעי ישראל מעריכים שיהיו אי הסכמות נקודתיות עם ראשי הרשויות, בכוונת הרשות לנסות להגיע עמם להסכמות עקרוניות על שיתוף פעולה בפיתוח המתחם. "אנו קוראים לראשי הערים לשתף אתנו פעולה בקידום אחת מתוכניות החשובות ביותר של העשורים האחרונים", אמרה.

ואולם לא רק הרשויות אינן שבעות רצון מהתוכנית בשלב זה - גם ארגוני התושבים זועמים. בעדכון שנשלח למאות חברי עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון), ארגון התושבים המשמעותי ביותר המאגד תושבים מכלל הערים המעורבות, נכתב כי בפגישת חירום שקיימו חברי הנהלת העמותה, הם דנו בדרכים להיאבק בהחלטה. "הוחלט על המשך המאבק הציבורי ומאבק משפטי בוועדות התכנון", נכתב. יו"ר אחל"ה, רוני רום, אמר בנושא כי "הציבור לא יכול לקבל תוכנית כה רעה ומזיקה. עמותת אחל"ה תיאבק בכל זירה אפשרית כדי לעצור תוכנית רעה זו וכדי לקדם תוכנית שתייטיב עם הציבור. רשות מקרקעי ישראל והוועדה מתנהלים בחוסר אחריות כשהם ממשיכים לקדם תוכניות למגורים, לבתי ספר ולמוסדות ציבור על קרקע מזוהמת, מבלי לדעת מהם היקפי הזיהום ומידת הסכנה שהם מהווים לבריאות הציבור. לא ייתכן שעוד לפני שבוצע סקר קרקע שבוחן את עוצמת הזיהום ופרישתו בשטח, כבר מקדמים מוסדות התכנון תוכנית העלולה לסכן את בריאות התושבים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#