דיונים אחרונים בין שר השיכון ונציגי המושבים לקראת חתימת הסכמי החכירה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דיונים אחרונים בין שר השיכון ונציגי המושבים לקראת חתימת הסכמי החכירה

הנהגת תנועת המושבים קרובה מאד לסיכום נוסח הסכם חכירה חדש מול משרד השיכון והמינהל, על אף מספר מחלוקות שעוד נותרו ■ בקרב התנועות הקטנות יותר - האיחוד החקלאי והעובד הציוני מתנגדים לנוסח המוצע

20תגובות

לאחר שנתיים של דיונים שכללו אינספור ישיבות, חלקן מתוחות במיוחד, בין נציגי תנועות המושבים עם אנשי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י - המינהל לשעבר) ומשרד השיכון, באשר לגיבוש הסכמי החכירה החדשים לדורות, נראה כי בימים האחרונים מבשילים הצדדים לקראת חתימה על הסכם.

בעוד שבוע בדיוק, ב-6 בנובמבר, צפויה מועצת מקרקעי ישראל לאשר את נוסח הסכמי החכירה שיסדירו את יחסי המדינה עם בעלי הנחלות החקלאיות לתקופה של 200 השנה הקרובות. השאיפה במשרד השיכון וברמ"י היא להגיע למעמד חתימה מול מציגי המושבים עצמם בימים שלאחר מכן.

החוזים, אם וכאשר ייחתמו, יהוו שינוי של ממש ביחסי המושבים והמדינה, שכן כיום, מלבד בן עמי, אף לא אחד המושבים חתום על הסכם חכירה לדורות מול המדינה. אולם על אף התקרבותו של המועד המכריע נראה כי נותר מספר לא מבוטל של סוגיות לא פתורות, אשר בהן הצדדים עוד חלוקים. שלשום נפגש שר השיכון אורי אריאל לישיבה לילית עם נציגי המושבניקים, ובהם מזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור, יו"ר האיחוד החקלאי דודו קוכמן יצחק אליה מאיגוד המושבים וצביקה מרום מזכיר העובד הציוני, לישיבה שבה התגלעו מספר מחלוקות.

הראשונה שבהן היא יכולתם של חברי המושב לקבוע את זהותם של חוכרי נחלות חדשים. בעוד שעל פי טיוטת החוזה הראשונית, הייתה רשאית רמ"י לבטל החלטה של ועדת הקבלה של המושב לדחות מועמד להצטרפות, ולהחכיר לו ישירות את הנחלה, הצליחו המושבים להכניס בגרסה הנוכחית זכות שימוע לאגודה החקלאית שתסביר את שיקולי הדחייה. אולם גם גרסה זו עדיין אינה מספקת רבים שדורשים אוטונומיה מוחלטת של האגודה בנושא.

עופר וקנין
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

נושא נוסף אודותיו עדיין חלוקים הצדדים, הוא הסדר פידיון הקרקעות מידי המושב במקרים של שינוי ייעוד. על פי התנאים המוצעים בחוזה החדש, יפוצו החקלאים בכ-30 אלף שקל עבור כל דונם מטעים, וב-12 אלף שקל לכל דונם של גידולי שלחין. סכומים שיגדלו ב-50% אם המסירה לידי רמ"י תיעשה בתוך 60 יום (כלומר 45 אלף שקל ו-18 אלף שקל בהתאמה).

לטענת המושבים מדובר בסך פיצוי זעום ביחס למשאבים שהושקעו בקרקע לאורך השנים, ולכך שמדובר במקור פרנסה עבור רבים מבעלי הנחלות. בנוסף לכך מתנגדים המושבים לגובה הקנס שקובע החוזה במקרה של עיכוב במסירה – קנס חודשי בשיעור של אחוז משוויה העתידי של הקרקע.

אירוע היסטורי למושבים

אייל טואג

"כאשר מדובר בקרקע באזור המרכז, המשמעות היא קנס של מיליוני שקלים מדי חודש, שעומד בחוסר פרופורציה קיצוני לגודל הפיצוי הזעום אם היישוב 'מתנהג יפה', ומוסר מיידית את הקרקע. אם ישנו יישוב שמחזיק בקרקע שלא כדין – בשביל זה יש בתי משפט. בסעיף הזה רמ"י למעשה הופכת את עצמה גם לרשות מבצעת וגם לרשות שופטת", טוענים בתנועה.

שתי נקודות מחלוקת נוספות הן גובה דמי החכירה שייקבעו, ואופן הסדרת הבנייה הקיימת כיום במגורים. אולם למרות המחלוקות שנותרו, הרוח שנושבת בתנועת המושבים המאגדת תחתיה כ-300 מושבים מתוך כ-410 הקיימים בסך הכל, היא חיובית. "המשא ומתן נעשה במטרה לשמר את המרחב הכפרי ואת משטר הנחלות, ולשמור עלינו ל-200 השנים הקרובות. את המטרות הללו השגנו", אומר מזכ"ל התנועה צור. "גם אם לא נקבל את כל תאוותנו, מדובר בהסכם של אמיצים. גם אורי אריאל וגם בנצי ליברמן מוכנים להיכנס איתנו לעובי הקורה. בשיחות איתם אנחנו יורדים לרזולוציות הנמוכות ביותר של ההסכם עצמו. מדובר באירוע היסטורי למושבים, ולמרחב הכפרי כולו".

לדברי יו"ר אגף הקרקעות בתנועה עמית יפרח, "כיום מעמד בעלי המשקים נמצא בכאוס מוחלט. ברגע שלבעל הנחלה אין חוזה חכירה ישיר הוא מוגבל בהרבה מאד תחומים. לכן הגענו להכרעה אסטרטגית שצריך להגיע להסכם, גם אם לא נקבל כל מה שאנחנו רוצים". עוד לדבריו, תאפשר החתימה לבעלי הנחלות לבצע שורת פעולות, אשר כיום כמעט שאינה ניתנת לביצוע או עולה הון, ובהן פיצול נחלה, או בניית בית מגורים שלישי בנחלה.

על אף הקו הפשרני בו נוקטים מאיר ויפרח, נראה כי בקרב תנועות המושבים נותרו עדיין גורמים רבים המתנגדים להסכם המוצע, ובהם האיחוד החקלאי בראשות קוכמן, העובד הציוני, ועמותת "אדמתי" המאגדת כ-150 מושבים וקיבוצים שהוקמו לפני 1948. לטענת המתנגדים, החוזים המתגבשים מהווים הרעה משמעותית בתנאי המתיישבים, זאת לעומת החוזים שכבר נקבעו ונחתמו בסוף שנות ה-80 על ידי המינהל. "אנחנו מברכים על כך שאנו מגיעים לישורת אחרונה, וכבר רואים טיוטות חוזה, אבל לא נראה לי שיהיה מישהו שיסכים לחתום על חוזה שמסמיך את הצד השני לשנות מעת לעת את תנאי החוזה, כפי שקובע החוזה הנוכחי, קל וחומר כשהדברים נוגעים לחוזה חכירה לדורות", אמר קוכמן ל-TheMarker.

ממשרד השיכון נמסר: "הנושא נמצא עדיין בתהליך ובדיונים ואין בכוונת לשכת שר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל אורי אריאל להתייחס אליו לעת עתה ועד לישיבת המועצה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#