הלאמה?

המדינה לוקחת 4,000 נחלות במושבים בשווי 12 מיליארד ש'

לאחר עשורים שבהם לא הוחתמו המושבים על חוזי חכירה, תקבע מועצת מקרקעי ישראל בשבוע הבא נוסח אחיד לחוזה חכירה לדורות; כתנאי לחתימה יידרשו המושבים להסדיר כל שימוש לא חקלאי בקרקע

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

מועצת מקרקעי ישראל, בראשות שר השיכון אורי אריאל, צפויה לקבל בשבוע הבא החלטה בנוגע ליחסיה של המדינה עם המושבים. המועצה צפויה לאשר נוסח חדש לחוזה החכירה לדורות, שאמור לפתור את המצב הכאוטי השורר כיום, שבו מושב אחד בלבד, בן עמי הסמוך לנהריה, חתום על חוזה חכירה לדורות מול הרשות, ואילו במרבית המושבים פג תוקף חוזה החכירה הקודם במהלך שנות ה–80 וה–90, ומעולם לא חודש.

כתבות נוספות ב-TheMarker

בחירה חדשה ומפתיעה: המכונית המשפחתית הטובה ביותר

מי ישחזר את ההצלחה של "50 גוונים של אפור"?

בעקבות המחאה החברתית: הדו"ח המהפכני על איכות החיים שלכם

עם אישור נוסח החוזה, תוסמך רשות מקרקעי ישראל ‏(רמ"י - לשעבר מינהל מקרקעי ישראל‏) להתחיל בהסדרת יחסיה עם המושבים על בסיס חוזה החכירה החדש. החוזים שיוצעו יהיו לתקופה של 49 שנה, עם אפשרות לחדשם לעוד שלוש תקופות של 49 שנה כל אחת. למעשה, המושבים יחתמו על שני סוגי חוזים - האחד מיועד לבעלי הנחלות עצמם וכולל את חכירת שטח המגורים ‏(חלקה א', ששטחה 2–4 דונם‏), והשני לאגודה השיתופית, הכולל את חכירת השטחים החקלאיים של המושב.

לפי ההחלטה שתובא לאישור, לפני שיחתמו בעלי הנחלות או האגודות על החוזים החדשים - וכתנאי מקדים לחתימה - יהיה עליהם להסדיר כל שימוש שאינו חקלאי בקרקע. המשמעות היא כי במקרים של שימוש לא חקלאי בשטחי הנחלה, כגון חנות או מסעדה, יצטרך בעל הנחלה לשלם כדי להסדיר את הפעילות מול הרשות, או להפסיקה.

חממות עזובות במושב בצפוןצילום: אייל טואג

"הלאמה של זכות הקניין"

נקודה שנייה ומשמעותית לא פחות בהחלטה היא אי־החלת הנחלות הלא מאוישות בחוזה החכירה החדש, והשארתן בידי הרשות. ההערכה היא כי כיום ברחבי הארץ כ–4,000 נחלות לא מאוישות, כ–10% מהן במושבי אזור המרכז. אלה יועברו לידי הרשות, וזו תשכירן לתקופות קצרות לאגודות החקלאיות במושבים.

לטענת גורמים בהתיישבות העובדת, מדובר בשינוי משמעותי ביחס לתנאי העבר, לפיהם נחשבו גם שטחים אלה לחלק ממשבצת הקרקע שהוחכרה למושב. על פי חישוב לפיו שטח ממוצע של נחלה ‏(כולל חלקה ב', המיועדת לגידולים‏) הוא כ–30 דונם, ושוויה הממוצע הוא כ–3 מיליון שקל, הרי שסך הקרקע שמוציאה הרשות בפעולה זו מידי המושבים היא כ–120 אלף דונם, ששויים כ–12 מיליארד שקל.

"מדובר בהלאמה, פשוטו כמשמעו, של זכות קניין שיש לאגודות ללא כל פיצוי", קובל יוסי חיות, מזכיר עמותת אדמתי, המייצגת כ–150 מושבים וקיבוצים. לדבריו, גם הסדרת השימושים הלא חקלאיים שדורשת רמ"י אינה מתיישבת עם חוזי העבר, ובפרט נוסח חוזה 416 שאושר ב–1989, שאיפשר מגוון רחב יותר של שימושים בקרקעות המושבים.

לדברי רו"ח בועז מקלר, העובד זה שנים ארוכות עם תנועת המושבים, יש בנוסח החוזה החדש הרעת תנאים משמעותית עבור המושבניקים ביחס לנוסח חוזי העבר. "טיוטת חוזי החכירה החדשים שצורפה להצעה מצמצמת משמעותית את זכויות החכירה שהוקנו למושבים ולחבריהם בנוסח שאושר במועצת מקרקעי ישראל", אומר מקלר.

בין היתר, מצביע מקלר על העובדה שבעוד שהחוזה הקודם איפשר שימוש בחלק מהקרקע החקלאית למטרות מפעל, ואף להחכיר את השטח בחכירת משנה לצד שלישי - סעיפים אלה נעלמו מהחוזה הנוכחי.

שר השיכון אורי אריאלצילום: עופר וקנין

מקלר הוסיף כי רבים מסעיפי החוזה בגרסתו החדשה, ובהם כאלה הנוגעים לתקופת החכירה, שימוש במוחכר, דמי החכירה ועוד, כפופים להחלטות מועצת מקרקעי ישראל העתידיות. "התלות בהחלטות המועצה המשתנות יוצרת חוסר בהירות וחוסר ודאות בלתי נסבלים לגבי זכויות המתיישבים בנחלתם", אמר.

ואולם יש מי שסבור כי מדובר בהצעת חוזה סבירה בהחלט, גם אם אינה מושלמת. יו"ר מרכז המועצות האזוריות, שמוליק ריפמן, הודיע אתמול כי הוא מברך על הבאת נוסח ההסכם החדש לשולחן מועצת מקרקעי ישראל. "גם אם ההצעה היא לא שלמה ב–100% מבחינתנו, עדיף לקבל אותה ולא להגיע שוב למצב שבו אנחנו יוצאים למאבק ומגיעים בסופו למצב שבו אנו מקבלים הצעה טובה עוד פחות מהקודמת. מבחינתי, החוזה סביר ומבטיח שאותם מושבים וכפרים שיחתמו עליו, יתנתקו מהמינהל. חכירה קבועה לאורך זמן יכולה לשפר את מצבם".

אתמול נפגש השר אריאל עם כמה מנציגי המושבים ששטחו בפניו את עיקר השגותיהם על נוסח החוזה המוצע, כך שעד לישיבה המתוכננת לאישור נוסח חוזי החכירה בעוד כשבוע וחצי עוד ייתכנו שינויים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ