הרשויות הערביות גרועות? ליהודים יש חלק משמעותי בכך - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרשויות הערביות גרועות? ליהודים יש חלק משמעותי בכך

המדינה לא התקדמה מספיק כדי להעביר לידי הערבים משאב חשוב - שליטה בקרקע

26תגובות

בישראל יש 123 ועדות מקומיות לתכנון ובנייה, שבהן נקבעות תוכניות וניתנים אישורי הבנייה ליישובים בישראל. 95 מהן הן ועדות מקומיות ו–28 הן ועדות מרחביות - ועדות האמונות על כמה יישובים קטנים, בדרך כלל באזורים כפריים בפריפריה.

מתוך 95 הוועדות המקומיות, 91 הן ועדות מקומיות של רשויות יהודיות. ארבע ועדות בלבד שייכות לרשויות ערביות ‏(רהט, טירה, טייבה ונצרת‏), אף שהערבים הם כ–20% מאוכלוסיית ישראל, וכשליש מהרשויות הן ערביות. שאר 82 הרשויות הערביות מצטופפות בוועדות המרחביות, שמהן 11 מטפלות ברשויות ערביות בלבד ו–10 ברשויות ערביות ויהודיות ‏(בשתיים מהן יש רוב ערבי‏). מבין 21 הרשויות המרחביות, שהערבים הם רוב יחסי או מוחלט ב–13 מהן, רק בחמש היו"ר הוא ערבי.

65 שנה לאחר הקמת המדינה, וכמעט 50 שנה אחרי ביטולו של המשטר הצבאי על ערביי ישראל, המאבק הלאומי בין ערבים ליהודים בישראל ממשיך לבעבע מתחת לפני השטח. המדינה אמנם לא מדברת יותר על ייהוד הגליל, וגם לא מפקיעה אדמות ערביות רק בשל היותן בבעלות ערבית, כפי שנעשה בהיקף נרחב בשנות ה–50, אך בפועל היא ממשיכה לנהל מאבק לאומי על השליטה בקרקעות המדינה. כמה שמדינת ישראל התקדמה, היא לא התקדמה מספיק כדי לבטוח בערבים ולהעביר לידם את המשאב הניהולי החשוב ביותר לעיר - שליטה בקרקע. המשאב הזה עדיין מוחזק היטב בידי היהודים.

המאבק הלאומי בא לידי ביטוי גם בחלוקת הגבולות המוניציפליים. בישראל יש לא מעט רשויות שבהן גרים ערבים ויהודים בכפיפה אחת - הערים המעורבות ועוד כמה מועצות אזוריות מעורבות. באורח פלא, באף אחת מאלה אין יישוב יהודי שנמצא תחת שלטון מקומי ערבי. המצב תמיד הפוך - מיעוט ערבי שנמצא תחת שלטון מקומי יהודי.

עופר וקנין
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

יש לזכור את היחס החשדני הבסיסי של המדינה כלפי השלטון המקומי הערבי כשבאים לסרוק במסרקות ברזל את הרשויות הערביות על חדלונן הניהולי. אין ספק שיש בעיות קשות בניהול הרשויות הערביות - הצבעה על בסיס חמולתי במקום על בסיס כישורים, שיעור נמוך של גביית ארנונה, צבירת גירעונות ועוד; אבל אין ספק גם שליהודים יש חלק משמעותי במצב הבעייתי של הרשויות הערביות.

כך, מחקר שערכו הפרופסורים אבי בן בסט, מומי דהאן ואסטבן קלור בעבור המכון הישראלי לדמוקרטיה חשף כי שיעורי גביית הארנונה ביישובים הערביים נמוכים לאין שיעור מאלה שביישובים היהודיים - גם כאשר משווים יישובים באותו אשכול חברתי־כלכלי ‏(כלומר, כשמשווים רשויות עניות זו לזו‏). אין ספק כי שיעורי הגבייה הנמוכים הם עדות לניהול לא תקין של הרשות המקומית.

עם זאת, אי אפשר להתעלם מהנסיבות המקלות שיש לרשויות הערביות. כך, המחקר העלה כי הנוסחה של הארנונה - שכוללת הנחות ליישובים עניים - מוטה לרעת הערבים. בשלושת האשכולות החברתיים הנמוכים, שבהם נמצא הרוב המוחלט של היישובים הערביים בישראל, הארנונה לנפש גבוהה יותר לערבים מאשר ליהודים, אף שבאופן מובהק הערבים עניים יותר. משמע, חישוב ההנחה בארנונה נעשה כך שהוא נתפר לצורכי היהודים, ולא לצורכי הערבים, הגרים למשל בבתים גדולים יותר.

עם זאת, הבעיה האמיתית של הרשויות הערביות אינה הארנונה למגורים, כי אם הארנונה העסקית. רשויות יהודיות נסמכות בהכנסתן בעיקר על ארנונה עסקית, אלא שמקור ההכנסה הזה נשלל ברובו מהרשויות הערביות. בכל אשכול חברתי שנבדק, ההכנסה של הרשויות הערביות מארנונה עסקית נמוכה לאין שיעור מזו של הרשויות היהודיות. ניתן להניח שהפיגור בהכנסה העסקית נובע בחלקו מהחולשה הניהולית של הרשויות הערביות, ומהיעדר היוזמה שלהן. עם זאת, כאשר נזכרים בכך שמרבית הרשויות הערביות כלל אינן שולטות במשאב העיקרי הנדרש כדי ליזום הקמת מרכזי תעסוקה ועסקים - אין להן שליטה על הקרקע - קשה קצת להאשים את הערבים בהיעדר יוזמה עסקית.

לתמונה המורכבת הזאת יש להוסיף את חלקה של המדינה בסיוע תקציבי ישיר לרשויות הערביות. מחקר שערך הכלכלן זיאד אבו חבלה מצא עדויות לאפליה ברורה של הרשויות הערביות במענקי האיזון - הערבים קיבלו מענק איזון לנפש נמוך ב–33% מזה שקיבלו רשויות יהודיות באותו אשכול חברתי. המחקר של בן בסט ודהאן מצביע על נתונים שונים: מענק האיזון לתושב ביישובים ערביים גבוה מזה של היישובים היהודיים - תוצאה המתבקשת לאור העובדה שהיישובים הערביים עניים יותר - אך גם לפי הממצא שלהם מענקי האיזון נשחקו בחדות בעשור החולף, ובכל מקרה הם נמוכים ב–20% לפחות מכפי שהיו אמורים להיות ‏(מענק איזון אמור לאפשר לרשות לספק לתושבים סל שירותים בסיסי‏).

כמו כן, אין מחלוקת כי המדינה אינה ממלאת את חלקה בסגירת פערים בתקציבי הרווחה והחינוך. כל המחקרים מלמדים כי היישובים הערביים בישראל מקבלים נתח דומה בתקציבים הללו ליישובים היהודיים החזקים מהם. לכאורה מדובר בהקצאה שוויוניות, אך בפועל זוהי הקצאה המשמרת את הפערים - ליישובים הערביים העניים, והמנוהלים פחות טוב, אין סיכוי להגיע להיקף ההשקעה בחינוך וברווחה של הרשויות היהודיות החזקות, המוסיפות מכיסן לתקציבים שמזרימה המדינה.

הדבר היחיד שיכול היה לאפשר לרשויות הערביות לסגור פערים - תקצוב מפלה לטובתן ‏(תקציב דיפרנציאלי‏) - אינו קיים בישראל. על רקע כל אלה, מפתיע לגלות כי מצבן של הרשויות הערביות משתפר והולך. למעשה, אפשר לדבר באופן זהיר אפילו על מהפך במצבן הפיננסי: ניתוח הגירעונות של הרשויות הערביות מלמד על צניחה דרמטית בהן בשנים האחרונות. עד כדי כך, שהגירעונות הממוצעים של הרשויות הערביות ב–2011 היו כמעט זהים לאלה של הרשויות היהודיות.

צריך לזקוף לפחות חלק מהירידה בגירעונות להתערבות המסיבית של משרד הפנים בעשור האחרון בניהול הרשויות המקומיות הערביות - 93% מהרשויות הערביות עברו בשנים האחרונות ליווי של חשב, תכנית הבראה או אפילו מינוי של ועדה קרואה. כלומר, הרגולטור הפעיל מכבש לחצים על השלטון המקומי הערבי. במקביל, משרד הפנים החל לתמרץ את הרשויות הערביות לניהול תקין יותר באמצעות הצמדה של חלקים ממענק האיזון לשיעורי גביית הארנונה. גם המענקים שניתנו לרשויות, במסגרת תוכניות ההבראה, עזרו.

מוקדם עוד לשפוט אם ההבראה של הרשויות הערביות זמנית או קבועה. אבל ברור שמכלול צעדי הפיקוח והסיוע החלו להניב פירות, וכי ראשי הערים הערביות שנבחרו לכהונתם שלשום יוצאים לדרכם עם משקולת פיננסית קלה הרבה יותר, שעשויה לאפשר להם להתחיל ולדבר על הצמחת הרשויות הערביות, ולא רק על בלימה והחזר חובות. תפקידה של מדינת ישראל הוא לסייע להם כדי שזה אכן יקרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#