בעלי קרקעות בגוש הגדול בת"א בערעור למחוזי: “המנהלים כפו עלינו הסכם"

בעלי הקרקע בצפון תל אביב מתנגדים להחלטה המחייבת אותם לממן את העתקתו של שדה דב, ומותחים ביקורת נוקבת גם על התנהלות המדינה: "מחזיקה אותנו כבני ערובה" ■ מנהלי הגוש: "החלטת בית המשפט ראויה ונכונה"

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

נציגיהם של מאות בעלי הקרקעות בגוש הגדול בתל אביב הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשות רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום מיולי, שלפיה בעלי הקרקעות בגוש ישתתפו בעלות העתקת שדה התעופה דב בסכום של 20 מיליון שקל. העוררים מבקשים מבית המשפט לבטל את ההחלטה שהושגה בהסכם הפשרה בין האוצר למנהלי הגוש, וכן את החלטת בית משפט השלום שאישרה את ההסכם ביולי.

באישור ההסכם החדש בין המדינה למנהלים החדשים, טוענים בעלי הקרקעות, לא מילא בית משפט השלום את תפקידו - להגן על בעלי הזכויות בקרקע. לפיכך, הם מבקשים מבית המשפט לבטל את ההחלטה שהושגה בהסכם הפשרה בין האוצר למנהלי הגוש, ושאותה אימץ בית משפט שלום.

בשתי בקשות שהוגשו בימים האחרונים, נגד מדינת ישראל ונגד מנהלי הגוש הגדול, טוענים בעלי הקרקע במתחם כי מנהלי המתחם פעלו בניגוד לעמדת בעלי הקרקעות, כאשר הגיעו באפריל האחרון להסכם הכופה עליהם להשתתף בעלויות הפינוי של שדה דב. בקשה אחת הוגשה באמצעות עוה”ד מרים דונין וירון מאיר ממשרד דונין ושות’, והשנייה על ידי עו”ד דורון כוכבי.

מתחם שדה דב משתרע על שטח 1,400 דונם, ויש בו לפי הערכת מינהל מקרקעי ישראל פוטנציאל לבנייתן של כ–27 אלף יחידות דיור. בספטמבר 2012 נחתם הסכם עקרונות בין משרד האוצר, מינהל מקרקעי ישראל, רשות שדות התעופה ומשרד הביטחון לפינויו של השדה עד ליוני 2016 - בכפוף להסכמים מפורטים יותר, בהם הסכמים שיעסקו באופן מימון הפרויקט.

לטענת המערערים, בית המשפט שגה כשלא חייב את המדינה לקיים את התחייבויותיה בהתאם להסכם קודם שנחתם בינה לבין מנהלי המתחם ב–2008. מנהליו הקודמים של המתחם הגיעו אז לסיכום עם המדינה, שלפיו כחלק מקידום תוכניות הבנייה במתחם, הכוללות את פינויו של שדה התעופה דב - הן הצבאי הן האזרחי - יוותרו בעלי הקרקע על כ–50% מזכויות הבנייה העתידיות, בשווי מוערך של מיליארד שקל. “סכום אסטרונומי זה אמור היה לשמש ללא ספק לכיסוי מלוא העלויות של פינוי השדה, ואף להותיר בידי המדינה משאבים וכספים רבים מעבר לכך”, כותביםפ המערערים.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ואולם במארס 2013 נודע לבעלי הקרקעות כי המדינה דורשת מהם תשלום של 25 מיליון שקל נוספים כהשתתפות בהוצאות פינויו של שדה דב, כתנאי לפינויו. בעקבות הדרישה החדשה החל משא ומתן בין נציגי המדינה, בראשות רכז תחום המקרקעין במשרד האוצר יאיר פינס, לחמשת מנהלי הגוש, ובאפריל הושגו הסכמות החדשות שלפיהן יעבירו בעלי הקרקע למדינה 20 מיליון שקל נוספים - מעבר לוויתור שעשו על זכויות הבנייה בעבר.

אזור הגוש הגדול בתל אביב. סינרגיה בין עירוניות אינטנסיבית לבין שימור ערכי טבע קיימיםצילום: אבי שרף

בהסדר הפשרה תמכו ארבעה ממנהלי הגוש הגדול, בראשם עו”ד משה ליפקה. לעומתם, עו”ד מיכאל שפטלר הציג עמדת מיעוט, שלפיה אין מקום להשתתפות נוספת מצד בעלי הקרקע במימון העתקת השדה, לאחר הוויתור הנרחב שכבר עשו הבעלים על מחצית מזכויות הבנייה.

עו”ד דונין: “בעלי הקרקעות נדהמו מכך שמנהלי הגוש הגדול, למעט אחד, יישרו קו עם דרישת המדינה והגיעו להסכמה שלפיה 20 מיליון שקל נוספים ישולמו מכיסם של הבעלים למדינה, בתמורה לכך שהמדינה תעשה את מה שממילא היה עליה לעשות כצד להסכם - קל וחומר כרשות ציבורית - לקיים את התחייבויותיה ואת החלטת הממשלה ולפנות את השדה במועד”.

עו”ד כוכבי מותח בבקשת הערעור ביקורת נוקבת הן על המדינה, הנוהגת על פי טענותיו בביריונות ובסחטנות, הן על מנהלי הגוש, שלא הגנו על האינטרסים של בעלי הקרקע באזור. “מדובר בכפייה לשמה מצד המדינה, המחזיקה את בעלי הזכויות כבני ערובה, ומתלה את נכונותה לפעול על פי התחייבויותיה המפורשות מההסכם ב–2007. טיעון על פיו יש להסכים לדרישות המדינה מאחר שלא ניתן לשכנעה אחרת, אינו יכול לעמוד בבית המשפט”, טוען כוכבי.

לגבי ארבעת המנהלים התומכים בהסדר הפשרה, כתב כוכבי: “המנהלים נמנעו מלהסביר הכיצד יעלה על הדעת כי חרף תפקידם לייצג את האינטרסים של בעלי הזכויות, הם פועלים במודע בניגוד לעמדתם הנחרצת של אותם בעלי זכויות”.

עו"ד מרים דוניןצילום: משרד מרים דונין

מטעם ארבעת מנהלי הגוש הגדול שתמכו בהסכם, נמסר: “אנו סבורים שהחלטת בית המשפט ראויה ונכונה. כמובן שגם אנו היינו שמחים לו לא נדרשנו לתשלום של 20 מיליון שקל שהציבה המדינה כתנאי להתקשרות להמשך הפינוי. עם זאת, לאור החשיבות הרבה שאנו רואים בקידומו המהיר ככל האפשר של התהליך במסגרתו משלמת המדינה כסף רב על מנת שפינוי שדה דב אכן ייצא אל הפועל ולא ייוותר כאות מתה בהחלטת ממשלה, כפי שקורה פעמים רבות, החלטנו להסכים לתנאי. אנו משוכנעים שבכך אנו פועלים לקידום האינטרסים של בעלי הזכויות בשטח”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker