תגובות

"האם בנק ישראל רוצה שהצעירים יגורו עם ההורים?"

ההגבלות החדשות על נוטלי המשכנתאות עליהם הודיע המפקח על הבנקים צפויות להקשות בעיקר על רוכשי דירה ראשונה ■ על אף שורת גינויים שסופג הצעד מצד גורמים בענף הבנייה, יש גם מי שסבור כי הוא מחוייב המציאות

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

המגבלות החדשות על שוק המשכנתאות, אודותיהן הודיע הבוקר (ד') המפקח על הבנקים, דודו זקן, מעוררות תגובות מעורבות בענף הבנייה. בעוד שחלק ניכר מהמגיבים טוענים לפגיעה קשה בזוגות הצעירים וברוכשי הדירות פחותי היכולת, יש גם מי שמצדיק את הצעד ככזה שימנע אסון, על רקע הקצב ההולך והגובר של נטילת המשכנתאות.

מי שבאופן ברור לא מרוצים מהמהלך, שצפוי להקשות בעיקר על רוכשי דירה ראשונה, הם גורמי השיווק. כך למשל אומר רוני כהן, מנכ"ל חברת שיווק הפרויקטים אלדר, כי "מצד אחד המדינה לא עושה פעולות אמיתיות וכנות להוזיל את מחירי הדירות - כמו הורדת מסים והורדה במחירי הקרקעות, ומצד שני בנק ישראל ממשיך להקשות על הזוגות הצעירים לרכוש דירות. המהלך הנוכחי של בנק ישראל יביא גם להמשך העליות בדמי השכירות. האם בנק ישראל מעוניין שזוגות צעירים יתגוררו עם ההורים?"

לכתבות אחרות ב-TheMarker:

התל אביבים גילו איפה הכסף: השכרת דירות לתיירים זינקה ב-400% בשנה

36 מיליון דולר בלוטו? זה לא מספיק

זוג צעיר ביריד דירות
זוג צעיר ביריד דירותצילום: דודו בכר
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

לעומת זאת, נדב ליסובסקי, סמנכ"ל השיווק של ב. יאיר, מסביר כי "הבעיה איננה במשכנתאות. אלו הן רק המוגלה, כשהגורם למוגלה הם מחירי הדיור הגבוהים המאלצים את עם ישראל לקחת משכנתאות ענק. מה שיפתור את הבעיה אינם תקנות מחמירות חוזרות ונשנות על לוקחי המשכנתאות, אלא מדיניות שתביא להורדת מחירי הדיור".

לדברי עידן אלקבץ, מנכ"ל משותף בחברת עתיד ניהול משכנתאות, צפויה הפגיעה בלווים להיות קשה במיוחד. "הצעד של בנק ישראל פוגע באופן בלתי מידתי ביותר מ-16% מתוך כלל הלווים, שהבנקים למשכנתאות אישרו להם משכנתא בשיעור החזר חודשי הגבוה מ-40% מההכנסה נטו. רובם ככולם מעוטי יכולת, ובזוגות צעירים שעד כה", אמר אלקבץ שהוסיף כי "צעד חריף שכזה צריך להיעשות בהסכמת הנגיד החדש ולא כשאין בעל-בית בבנק".

את שיעור התייקרות המשכנתא עבור הלווים בשיעור של למעלה מ-40% העריך אלקבץ בכ-150 שקל לחודש, ו-45 אלף שקל (ריאלי) לתקופת משכנתא של כ-25 שנה, על משכנתא ממוצעת של כ-700 אלף שקל.

לדברי מנכ"לית רשת התווך אנגלו סכסון, עדינה חכם, "הצעד להגבלת המשכנתאות לא ימנע מאנשים לקחת אותן. כל עוד הריביות נמוכות - אנשים יקחו משכנתאות. מהלך זה ומהלכים דומים שוב מוכיחים שבנק ישראל לא מאמין שמחירי הדירות בארץ יכולים לרדת והתחושה שהוא משדר לעם היא שהמחירים יעלו. המהלכים הללו לא נראים נכונים ולא נראה כי יטיבו לטפל בבעיה. שוב אין תוכנית מסודרת כוללת ועקבית לטיפול במחירי הדיור.

חכם מוסיפה כי שוק המשקיעים לא יפגע. "על המשקיעים, ההגבלה החדשה בכלל לא תשפיע. אוכלוסייה זו תמיד יכולה לשעבד למשל נכס אחר כנגד ההלוואה. לצערי שוב הפגיעה היא בזוגות הצעירים ובאוכלוסיות ששכרם נמוך".

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, אמר כי "המשמעות המיידית של צעדי בנק ישראל מהיום היא חמורה ומתחלקת לשני חלקים: הראשון - המשך הסתערות בשוק הדיור על דירות זולות יחסית, וכתוצאה מכך המשך עליות מחירים בערי המעגל השני והשלישי (כלומר ערי הלווין המרוחקות יותר מתל אביב, כגון ראש העין, חדרה ואשדוד - נ"ב). המשמעות השנייה היא עלייה תלולה נוספת במחירי השכירות, כשעשרות אלפי זוגות צעירים בני מעמד הביניים יבינו שחלומם לרכישת דירה בישראל נגוז.

"משמעות המגבלות החדשות הן שאם מחיר של דירה ממוצעת בת 4 חדרים עומד כיום על כ-1.1 מיליון שקל, והחזר ההלוואה על כל 100 אלף שקל, במשכנתא ל-25 שנה, הוא כ-600 שקל, הרי שבהתאם למגבלה קודמת של 25% הון עצמי, רק זוגות צעירים המשתכרים מעל לעשרת אלפים שקל בחודש יוכלו לרכוש דירה שכזו. באופן פרדוכסלי, דווקא משקיעי הנדל"ן, שנפגעו ממגבלה קודמת של הון עצמי בשיעור 50%, אינם נפגעים משמעותית מהמגבלות החדשות, ודומה שהן מיועדות ספציפית לפגוע ב"מירוץ לדירה" של זוגות צעירים. כתוצאה מכך ימשיכו אלו האחרונים לגור בשכירות ולשלם את מיטב כספם הדל לבעלי הבתים שלהם".

"בנוסף, חיזוק המגמה של צמצום ההלוואות בריבית משתנה דומה שבאה להגן בעיקר, לנוכח נתוני המאקרו כלכלה העולמיים, על רווחיות הבנקים ושוב על גבם של החלשים יחסית ומעוטי היכולת. חבל מאוד שבנק ישראל, בימים שלאחר עידן סטנלי פישר, ממשיך במדיניותו ה'אחראית' שחסרה כל כך את הראייה הכלל מערכתית".

אלא שבנושא זוכה דנוס לאי הסכמה דווקא מצד מי שכיהן בתפקיד יו"ר הלשכה בעבר ארז כהן, הסבור כי מדובר בצעד חיוני: "קיימת סכנה אמיתית למשבר בשוק המשכנתאות בישראל, בדומה למשבר שהיה בארצות הברית ב-2007. היקף לקיחת המשכנתאות ב-2013, הגיע לקצב חודשי של 5 מיליארד שקל, ובסך הכל 55-60 מיליארד שקל בממוצע בשנה, גידול של עשרות אחוזים לעומת שנים קודמות והכפלה לעומת העשור הקודם.

"הסיבות: העלייה המסחררת במחירי הדיור מצריכה בממוצע משכנתא בהיקף של קרוב למיליון שקלים למשק בית, זאת לעומת כחצי מיליון שקלים בלבד לפני 5 שנים, ובנוסף לכל הריבית הנמוכה מהווה "מלכודת דבש". ברגע שהריבית תעלה, יעמדו רבבות משקי בית בפני סכנה אמיתית של אי יכולת להחזיר את המשכנתא, עובדה שתשפיע משמעותית על שוק הדיור בפרט ועל הפעילות הכלכלית במשק הישראלי בכלל. על הממשלה לנקוט מיידית צעדים על מנת למנוע תרחיש אפוקליפטי זה ולהתאימם למגבלות המשכנתא".

עוד אמר כהן כי מדובר בהחלטה נכונה שמטרתה להגן על לוקחיי המשכנתאות, אולם היא בבחינת מעט מידיי ומאוחר מדיי. שהלא רבבות זוגות צעירים לא יהיה כעת בכוחם לממן רכישת דירה, בגלל מגבלות לקיחת המשכנתא הקשות.

ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, אמר כי "המפקח על הבנקים ובנק ישראל ממשיכים לדאוג אך ורק לרווחיות הבנקים ומענישים את רוכשי הדירות על מחדלי הממשלה שאינה מצליחה להגדיל את הצע הדירות ולספק לזוגות הצעירים את האפשרות לרכוש דירה במחיר סביר. בסופו של יום, מבנה המשכנתאות לא ישתנה בהרבה, רק הבנקים יהנו מרווחים גדולים יותר על אותן הלוואות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ