עתירה: רשות מקרקעי ישראל מסתירה חוזי חכירה לקרקעות חקלאיות

בעלת נחלה חקלאית טוענת כי הרשות הסירה מאתר האינטרנט שלה את חוזי החכירה הקודמים ו"דורשת שנחתום על חוזים נחותים" ■ 
ברשות מקרקעי ישראל דוחים את הטענות: "בימים אלה אנו מגבשים נוסח חוזה חדש עם תנועת המושבים"

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

עתירה שהוגשה באחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד רשות מקרקעי ישראל ‏(לשעבר המינהל‏), טוענת כי היא פועלת בניגוד להחלטות מועצת מקרקעי ישראל - הגוף הממונה עליה, ובחוסר שקיפות מול קהל חוכרי הקרקעות שלה.

לטענת העותרת - עו"ד אפרת ואש, המחזיקה בנחלה חקלאית במושב ניר ישראל הסמוך לאשקלון - זה תקופה ממושכת שהרשות מסרבת להעביר לידיה את נוסח חוזה החכירה לדורות, ל–49 שנים, עם אפשרות הארכה ל–49 שנים נוספות, שנוסח ב–1989. על אף פניות חוזרות ונשנות מצדה לגורמים ברשות, כולל הממונה על חופש המידע ופניות הציבור, עינת אדרי, שסירבו למסור לידיה את חוזה החכירה, או התחמקו, לטענתה, באמתלות שונות.

ב–1989 התקבלה החלטה 416 במועצת מקרקעי ישראל, שקבעה שני נוסחים לחוזי חכירה אחידים לקרקעות שבידי המדינה - האחד מיועד לאגודה החקלאית וחל על כלל הנחלות; והשני מיועד למתיישבים, וחל על שטח המגורים.

ואש טוענת כי המינהל נמנע כבר שנים מלהחתים על חוזי החכירה שנקבעו, מצב שמוריד את מעמדם המשפטי של בעלי הנחלות מחוכרים ל"ברי רשות" בלבד. "בפועל, במשך עשרות שנות פעילות הרשות, מאז שהוקמה ב–1965, טרם ביצעה ההחכרה בפועל", נטען. לדברי ואש, על אף שבעבר צורפו החוזים להחלטת המועצה 416, בשנים האחרונות "הועלמו" אלה מאתר האינטרנט של הרשות, המפרט את החוזים השונים, ודרישותיה להשיבם לאתר, או לפחות למסור אותם לידיה, נענו על ידי פקידי המינהל כי עליה לפנות לפי חוק חופש המידע, המצריך תשלום אגרה מיוחדת.

קרקעות חקלאיותצילום: איציק בן מלכי

מאז, מתארת ואש, לא התקבלה תשובה לגוף העניין, כשהתשובות המגיעות ממשרדה של אדרי ברוח "הפנייה הועברה הלאה", "זה לא בידי", או "החומר המבוקש יישלח מחר" - מה שלא קרה. על אף שחוק חופש המידע מחייב מענה בתוך כ–30 יום מרגע הפנייה. כחודשיים מיום פנייתה טרם קיבלה ואש כל מענה, ובעקבות זאת הגישה את העתירה. "על המשיבים חלה חובה לציית להוראות החוק, קל וחומר כאשר המשיבה היא גוף שלטוני מרכזי, וחלה עליה חובת תום לב מוגברת, ברמה גבוהה יותר מזו הנדרשת מאזרח מהשורה", סיכמה ואש, וביקשה כי בית המשפט יוציא צו על תנאי אשר יחייב את המינהל לחשוף את החוזים המבוקשים.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

לפני כשבוע קיבלה ואש לידיה את נוסח החוזה, ואולם היא קובלת על כך שהנוסח אינו מפורסם לציבור הרחב, ואלמלא עתירתה לא היתה מקבלת אותו לידיה.

"חוזי אריסות"

עתירה פרטנית זו חושפת תופעה רחבה יותר עמה מתמודד כיום כלל מגזר ההתיישבות העובדת, והוא אי חידושם של חוזי החכירה בקיבוצים והמושבים, מה שמעניק למרבית בעלי הנחלות מעמד משפטי נמוך יותר.

לדברי יוסי חיות, מנכ"ל תנועת אדמתי, שבה חברים כ–150 מושבים וקיבוצים, המושב היחיד שהצליח לחתום על נוסח החוזה בשנות ה–90, הוא בן עמי שבצפון. "מאז, נמנע המינהל מלחדש חוזים לפי אותו הנוסח, אלא מציע חוזים גרועים מאוד מבחינת החוכרים. אנחנו מכנים אותם 'חוזי אריסות'. זה ממחיש את התופעה שאנחנו עדים לה שוב ושוב, שהדרג הניהולי, מועצת מקרקעי ישראל, מחליטה החלטות, והדרג הביצועי, המינהל, עושה מה שבא לו".

לדברי חיות, "יש החותמים על חוזה לרעתם - מתוך בורות או מתוך גישה האומרת שעדיף חוזה חכירה גרוע מאשר להיות בלי חוזה בכלל, ויש את מי שמעדיף לא לחדש, ונותר 'בר רשות' - ואלה מרבית בעלי הנחלות כיום".

בכיר ברשות דוחה את טענות ואש וחיות, וטוען כי אלה באות על רקע המשא ומתן בין הרשות לתנועת המושבים לגיבוש נוסח חדש ומוסכם לחוזי החכירה. "אמנם המשא ומתן נמשך כבר כמה שנים, אבל לפחות מבחינה משפטית אנחנו בישורת האחרונה".

לטענה כי הרשות מתעלמת מהחלטה שרירה וקיימת של מועצת מקרקעי ישראל, השיב הבכיר: "יש שתי החלטות מאוחרות יותר, שאמנם אינן מבטלות את החלטת 416, אבל מכוחן יש לגבש הסכם חכירה חדש, וזה מה שאנו עושים כעת".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "אין כל אמת בטענותיה של הגברת ואש, לפיהן סירבנו למסור לה את החוזים המוזכרים בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 416 משנת 1989. בקשתה טופלה בהליך הקבוע בחוק חופש המידע. יש להדגיש, כי מכיוון שמדובר בבקשה לקבלת נוסח חוזה משנת 1989, שלא נעשה בו שימוש למעט במקרה בודד לפני שנים רבות, היה קושי באיתור החוזים ולכן נוצר עיכוב קל במסירתם. עם איתורם, החוזים הועברו לגברת ואש עוד בטרם נודע לרשות על הגשת העתירה. בעקבות מסירת החוזים, הודיעה עו"ד ואש לבית המשפט כי היא חוזרת בה מהדרישה לקבלת החוזים. באשר לדרישה להעלאת החוזים לאתרנו, מדובר בחוזה שהוכן לפני למעלה מ-20 שנה ולמעט מקרה בודד, לא התקשרנו לפיו. זאת, בהתאם להחלטת מועצה מאוחרת שהורתה לרשות להכין נוסח חדש של חוזי חכירה לדורות לאגודה ולבעלי נחלה. יש להדגיש כי אין כל החלטת מועצה המחייבת אותנו לפרסם חוזים באתר".


תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker