ככה לא בונים דירות - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מלים בקבלנות

ככה לא בונים דירות

קבינט הדיור רואה לנגד עיניו את הצורך בתוספת יחידות דיור, ומזניח את שאלת המיקום והארגון המרחבי של אותן דירות

4תגובות

מסלול הווד"ל, שאושר בשבוע שעבר על ידי קבינט הדיור, מעודד בנייה מיושנת וזוללת קרקע שפוגעת בחברה ובכלכלה. הדרך של הקבינט להאצת הבנייה, בתקווה להורדת מחירי הדיור, ממשיכה להיות עקלקלה: בשבוע שעבר שוב ביצע הקבינט צעד קטן לפנים וצעד של שנים לאחור, כשהחליט פה אחד - ובניגוד לעצת מומחים - להאריך את חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים ‏מאוגוסט 2011, לשנתיים נוספות.

נסביר בקצרה כי החוק המכונה וד"ל ‏(ועדות לדיור לאומי‏) יוצר מערכת תכנון נפרדת, הפועלת במקביל למערכת התכנון "הרגילה". מטרתה לאשר תוכניות גדולות למגורים ולא בהכרח לייצר תכנון איכותי ומוקפד. ראש הממשלה הגדיר את הווד"ל "מסלול עוקף ביורוקרטיה". ככזה, הוא מטפל בתוכניות גדולות ‏(יותר מ-200 דירות‏) בקרקעות מדינה, תוך עקיפת השלטון המקומי, קיצור זמני הדיון בתוכניות וצמצום מעורבות הציבור. כדי להבין את הנזק שבתכנון מהיר של שכונות גדולות בשולי הערים, צריך לזכור שאנו חיים בעידן עירוני.

מחקרים מראים קשר ברור בין המבנה המרחבי לצמיחה הכלכלית והתרבותית של עיר. בערים "טובות" יש צפיפות גבוהה, קישוריות טובה בין חלקי העיר, עירוב של מגורים עם מסחר, תעסוקה ופנאי ומערכות תחבורה ציבורית מפותחות. בישראל, הערים במרכז המטרופולין - תל אביב ושכנותיה הקרובות - הן היחידות המתקרבות לתנאים אלה, והן אכן מהוות אבן שואבת לצעירים ומוקד לצמיחה כלכלית ותרבותית. בשל התנאים הייחודיים, אפשר למצוא בהן מגוון של הזדמנויות לתעסוקה, רכישת ידע, פנאי ובילוי, לצד מגורים מגוונים. ואולם השרים בקבינט הדיור סבורים כנראה שתכנון עירוני הוא דבר פשוט שאפשר לעשותו בחופזה.

נמרוד גליקמן

הקבינט רואה לנגד עיניו את הצורך בתוספת יחידות דיור, ומזניח את שאלת המיקום והארגון המרחבי של אותן דירות. המסלול עוקף התכנון יצליח אולי לספק מגורים, אך זו אשליה קצרת מועד הכרוכה במחיר חברתי וכלכלי כבד כבר בשנים הקרובות.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ערים הן יישויות דינמיות בתהליכים מתמידים של שינוי. האתגר הגדול בתכנון העירוני הוא ההתאמה המתמדת של ערים ושכונות לצרכים משתנים, לאופנות ולטכנולוגיות חדשות. לצורך כך, יש לשמור על נתח של בנייה מתמדת בסביבה הבנויה, בשכונות ובאזורי מסחר, תעסוקה ופנאי, באופן המאפשר לעדכן את הסביבה הבנויה ולהתאים אותה להווה.

מדינות רבות במערב הכירו בצורך זה, והן עומדות על כך ששיעורים לא מבוטלים מהבנייה למגורים תתבצע בשטחים מבונים ולא בשכונות חדשות. למרבה הצער, אוריינטציית חוק הווד"לים הפוכה: הוא מעודד בנייה בשטחים חדשים, בעיקר על קרקעות מדינה, והקמת שכונות חדשות. המסלול המהיר חוסם תהליכים חשובים של עדכון, החיאה והתחדשות ריכוזים עירוניים קיימים. בנייה על ידי יזם יחיד, מגוון קטן של סוגי מבנים והפרדה בין מגורים למסחר ומבני ציבור, היא צורת מגורים שאבד עליה הכלח, וגם כזו שבעתיד יהיה קשה יותר לעדכן ולהתאים לצרכים משתנים.

לבנייה בערים יש גם ערך כלכלי: עבודות מהשנים האחרונות בשוק המגורים מראות שהקמת שכונות מטילה על המשק עול כבד. מחקר של החברה להגנת הטבע מעריך כי היחס למשק בין תוספת דירה חדשה בשכונה קיימת לתוספת בשכונה חדשה או ביישוב חדש הוא 5:2:1 - בשל הצורך להקים מבני ציבור ותשתיות. כך, החוק יוצר אשליה של פיתוח מהיר - אך מסתיר את המחיר הכבד שהכלכלה הישראלית משלמת לצורך כך.

השאלה היא אם הוועדות המקבילות נחוצות כלל. מהדו"ח השנתי של מינהל התכנון עולה כי ב-2011 אושרו תוכניות לבניית כ-75 אלף דירות, מרביתן במסלול התכנון הרגיל ורק כ-13 אלף מהן בווד"ל. תוכניות לכ-300 אלף דירות נוספות נמצאות בהליכי תכנון, ורק 20% מופנות לווד"ל. הדיון במסלול זה אמנם קצר פי חמישה, אך נראה כי הליך התכנון הרגיל מצליח לספק מלאי תכנוני לא מבוטל, ובוודאי איכותי יותר. נשאלת השאלה: מה הועילו חכמים בתקנתם?


הכותבת היא דוקטור וראש המגמה לתכנון ערים במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#