ריבוי הגורמים יעכב את הפשרת הקרקעות החקלאיות - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ריבוי הגורמים יעכב את הפשרת הקרקעות החקלאיות

"אני לא מכיר קרקעות שאפשר לשווק במסות ובמהירות בתוך מרקמי הערים", קבע מנהל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן פאנל שנערך במסגרת יום עיון לכבוד השקת קודקס החלטות המינהל

9תגובות

התוכנית הממשלתית להפשיר קרקעות חקלאיות בהמוניהן לא תתבצע בזמן הקרוב, ולפחות לגבי חלק מהקרקעות צפויות מחלוקות מרות - כך עולה מפאנל שנערך על ידי האגף המשפטי ברשות מקרקעי ישראל, במסגרת יום עיון שערך לכבוד השקת קודקס החלטות המינהל.

רשות מקרקעי ישראל, המגזר החקלאי וקק"ל, צפויים להיתקל האחד בשני לא אחת, לגבי הפשרת הקרקעות הללו, כשמבחוץ צפויים גופים ירוקים והקשת המזרחית לעקוב אחרי ההפשרות, ולעתור לא מעט לבג"צ על החלטות כאלו ואחרות.

בהסכם הקואליציוני של הממשלה הנוכחית, שר האוצר, יאיר לפיד, הציב מטרה שאפתנית של בניית כ-150 אלף יחידות דיור להשכרה על קרקע חקלאית בשולי 15 הערים הגדולות. בכך הוא העלה שוב לסדר היום את מה שאפשר לכנות מצד אחד, צורך להשתמש בעתודות קרקע חקלאיות כדי לפתור את מצוקת הדיור, אך אפשר לכנות גם כנגיסה בריאה הירוקה.

איציק בן מלכי

"אני לא מכיר קרקעות שאפשר לשווק במסות ובמהירות בתוך מרקמי הערים" קבע מנהל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן. "צריך לאתר קרקעות חקלאיות במרקמים הצמודים לדופן הערים הגדולות בישראל".

רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות, לא שלל לחלוטין את הרעיון אך הציע עבודה משותפת של משרדו עם הרשות. "יש לנו עניין לעבוד במשותף כי צריך למצוא את האיזונים הנכונים בין הצרכים של ההתיישבות החקלאית לבין צרכי הדיור במדינה".

הדברים בהחלט יכולים להוות איום על המגזר החקלאי שהממשלה פוזלת לעבר הקרקעות שעליהן הוא יושב ואותן הוא מעבד, אך עמית יפרח, מנהל אגף הקרקעות בתנועת המושבים לא נבהל מההצהרות. "אנחנו נרתמים לטובת המאמץ הלאומי להוריד את מחירי הדיור, אבל המשבר הזה הוא גם הזדמנות לממשלה לפרוש את האוכלוסיה לנגב והגליל. אנחנו חושבים שלא יהיה נכון לנצל את הקרקעות החקלאיות כי צריך לשמר אותן כראיה ירוקה".

עוד מישהו שיש לו עניין מובהק בקרקעות הללו היא הקרן הקיימת לישראל, שבאחרונה היחסים בינה לבין משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל הורעו. "הקרקעות החקלאיות נרכשו על ידי הקרן הקיימת והזכויות שלהן הן של הקרן הקיימת" פוסק הגיאוגרף פרופ' יוסי כץ מאוניברסיטת בר אילן.

"אני מקורב לקיבוצים והמושבים אבל אי אפשר לשנות את ההיסטוריה ואני חושב שהחקלאים צריכים לדבר עם רשות מקרקעי ישראל ולא לתבוע את הזכויות שלהם בבתי משפט. עם זאת צריך להביא בחשבון שהקיבוצים והמושבים השקיעו בקרקעות ולקחו על עצמם תפקידים לטובת מדינת ישראל. מבחינה משפטית אין להם 'קייס'".

"אני חושבת שהקיבוצים והמושבים עשו רבות למען ישראל" הוסיף ליברמן "אבל אני לא מתכוון לשנות את החלטות 979 ו-1155 (ההחלטות בדבר שיעורי הפיצויים המגיעים לחקלאים בגין פינוי הקרקעות החקלאיות). "מדינת ישראל קיבלה החלטות לתת סכומים ניכרים מתוך הבנה שמגיע קצת יותר. המושבים והקיבוצים עשו רבות למען מדינת ישראל, אבל אין כוונה לשנות את המספרים וזו החלטה לדורות, מי שיחכה עוד לא יקבל עוד".

על השאלה האם יש בכוונה לקחת בכוח את הקרקעות החקלאיות ענה ליברמן: "בקבינט האחרון של הממשלה החלטנו להשתמש בכלים שהחוק מאפשר לנו כדי לקבל את הקרקעות לצורך שיווקים. ורוב הקיבוצים והמושבים משתפים איתנו פעולה. בצד הגזרים שאנחנו נותנים, נפעל במקומות שניתקל בבעיות".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם