האוצר מציע: חברות זרות שישקיעו בנדל"ן מניב ישלמו מס רווחי הון - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר מציע: חברות זרות שישקיעו בנדל"ן מניב ישלמו מס רווחי הון

צפי ההכנסות למדינה ב- 2014 נאמד ב-2 מיליארד שקל

7תגובות

חברות בינלאומיות שישקיעו בנדל"ן מניב יחוייבו לשלם מס רווחי הון בגין ההנאה מפירות המקרקעין, כלומר מרווחים ומניצול משאבי טבע במקרקעין שבבבעלותן, או מנכסים מניבי הון כמו: תחנות דלק, בתי מלון והון. כך מציע האוצר במסגרת חוק ההסדרים. בדיון שקיימה היום ועדת הכספים הסתמנה תמיכה של רוב חברי הוועדה בסעיף. לפי הערכות האוצר הכנסות המדינה הצפויות בגין תשלום המס צפויות לגדול בשנת 2014 בהיקף של כ-2 מיליארד שקל, בכפוף לעסקאות.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): אמר כי " יש לוודא שהקלות שניתנו כחוק אינן מנוצלות במקומות שלא היו מלכתחילה חלק מכוונת המחוקק. אין זה סביר שמשקיעים תושבי חוץ ייהנו מפטור גורף גם על רווחי הון עצומים הנובעים מניצול משאבי טבע מקרקעין שהם רכשו את הזכויות לגביהם כאן בישראל".

מנהלת מחלקת חקיקה ברשות המסים, ליאת גרבר, אמרה ש"ככלל רווח הון במכירת ניירות ערך חייב במס רווחי הון 25%. תושבי חוץ פטורים מכך בעקבות אמנות בינ"ל ובגלל הרצון לעודד השקעות של תושבי חוץ בארץ. קיים לכך סייג בעניין הרווחים מזכויות מקרקעין, מכיוון שמוסכם על פי האמנות הבינ"ל, שזכות המיסוי במקרקעין שייכת למדינה שבה המקרקעין מצויים. הסעיף נועד לתקן את המצב כיום, שבו תושבי חוץ נהנים מפטור על רווחי הון. כאשר מדובר בחברות שעיקר נכסיהן הם במקרקעין, האמנה הבינלאומית, עליה חתומות כל מדינות ה- OECD, מגדירה שזכות המיסוי על נכסי מקרקעין היא למדינה שבה מצויים המקרקעין. למשל, משאבי טבע: נשאר פטור על כל מה שהוא לא מקרקעין".

גרבר הסבירה שקיימת בעיה עם ההגדרה "זכויות מקרקעין" שהיא מצומצמת ויש צורך להרחיב אותה ולהחילה גם על נכסים הנלווים אל המקרקעין, קרי הנאה מפירות המקרקעין. למשל, מכירת מניות על רווחים ממשאבי טבע וכד'. לפי החוק הקיים, זה נשאר פטור. כלומר הפטור חל על כל מה שהוא לא מקרקעין. יש גם זכויות לתשלומים משתנים או קבועים כתמורה בעד עיבוד, הזכות לעיבוד, מרבצי מינרלים, מקורות ואוצרות טבע".

סמנכ"ל בכיר כלכלה ותכנון ברשות המסים, ערן יעקב, הוסיף כי הסעיף נועד "לסתם פרצה משמעותית, בין השאר, לגבי הגז, כאשר המשמעות העתידית תלך ותגדל".

ח"כים הביעו בדיון חשש, ששינוי החוק ייפגע במשקיעים מחו"ל ורצו לוודא שמדובר במטרה ראויה בהיבט של רווחים משמעותיים והכנסות גדולות למדינה.

מנהל רשות המסים, משה אשר, השיב כי "הפטור לגבי נכסים קטנים ימשיך לעמוד בעינו, אך רווחי גז ונפט, רווחי הון משמעותיים בהחלט ימוסו ולא ייהנו מהפטור של תושבות חוץ. הכוונה היא לניירות ערך המגלמים בתוכם את אוצרות הטבע שהתגלו בישראל".

יו"ר ועדת המיסוי בלשכת רואי החשבון, עופר מנירב, הביע התנגדות לשינוי המוצע ודרש להוציאו מחוק ההסדרים. מנירב טען כי "המדובר גם על סכומים קטנים מאוד. למה להחיל את זה על חברה שיש לה שתי דירות מגורים, או במכירת מניות של חברה שיש לה שני בניינים".

יו"ר ועדת מסים בלשכת ארגוני העצמאים, רן ארצי הזהיר כי "אם נאשר את התיקון, נבריח השקעות חוץ וזה לב ליבה של הכלכלה. ואם כבר יאושר הסעיף, יש לקבוע שישראל לא תטיל מס עודף על המס במדינת מושבו של תושב החוץ".

נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד זיו שרון הדגיש כי "החוק הזה נועד לעודד משקיעי חוץ בעוד הוא מאחז את עיניהם באמצעות התיקון הנוכחי, כי לכאורה הם פטורים, אך כשבודקים את התוכן הם לא פטורים. אם מנסים לעודד משקיעים, החוק צריך להיות תואם למטרה. זה בסדר שישראל משנה את חוקיה, אך לא יכול להיות שהיא לא מאפשרת הוראת מעבר שתיתן להם לכלכל את צעדיהם מכאן ולהבא. זה צריך לצאת מחוק ההסדרים ולעבור דיון מסודר". עוד ציין ש"אין מדובר רק ברווחי גז ונפט אלא גם בחברות שיש להן בית מלון או תחנת דלק".

גרבר דחתה את הטענות ואמרה כי היא לא רואה סיבה ש"מדינת ישראל תיתן פטור במקום שהאמנה הבינלאומית אומרת שאינה צריכה לתת פטור".

 


 

עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#