"אם הסבים והסבתות היו ממשיכים למות בגיל 65, לא היתה בעיית דיור ולא היתה מחאה" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם הסבים והסבתות היו ממשיכים למות בגיל 65, לא היתה בעיית דיור ולא היתה מחאה"

אליעזר פישמן: חלק ניכר מעליית מחירי הנדל"ן נגרם במכוון על ידי העיריות והממשלה ■ "אנחנו משלמים שוחד לעיריות כדי לבנות" ■ ד"ר יעקב שיינין: "אין מחסור בדירות - מחירי השכירות יורדים ריאלית מאז שנת 2000" ■ מנהל קרקעות קק"ל: "הפרדתנו מהמינהל תיצור אי ודאות ועליית מחירים"

182תגובות

בעלי קבוצת פישמן אליעזר פישמן התייחס הבוקר להתארכות תוחלת החיים כאחד הגורמים למצוקת הדיור בקרב הדור הצעיר, אשר בין היתר הוביל להתעוררות המחאה החברתית. "אנחנו חיים מירושות, זה תמיד היה כך. היום ההורים מתים לאט יותר, אז נוצרה בעיה. אם הסבים והסבתות היו ממשיכים למות בגיל 65, לא היתה בעייה ולא היתה מחאה", אמר פישמן בפאנל בנושא שוק הנדל"ן, בכנס הנדל"ן השנתי של משרד ארנסט אנד יאנג בשיתןף משרד עורכי הדין שטיינמץ, הרינג וגורמן.

עוד אמר פישמן כי "הבעיה היא לא הקרקע, הבעיה היא מהקרקע והלאה. המדינה והעיריות מביאים לאינפלציה בהוצאות הדיור. כשיזם רוצה לבנות, סוחטים ממנו עוד ועוד מטלות, שכולן מגולמות במחיר הדירה. אנחנו משלמים שוחד כדי שהעירייה תסכים לתוכניות בנייה. המדינה לא טובה יותר. עכשיו העלו את המע"מ ב-1%. זה יוריד את המחירים? המדינה סוחטת את הלימון הזה עד הקצה, היא חיה מזה. היא מקבלת 20-15 מיליארד שקל מזה והיא לא תוותר על זה".

כתבות נוספות ב-TheMarker

כך מוזילים את תעריפי הסלולר ב-80% תוך 6 שנים

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

פותחים-סוגרים: חוקי ההישרדות האכזריים של תעשיית הסטארט-אפים

ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים, ערך ניתוח של שוק הדיור, בו הציג נתונים לפיהם בשנת 1987 עלה בית ממוצע בארה"ב 62 חודשי שכר בממוצע בארה"ב, ובישראל 60. כיום בארה"ב 59, ובישראל 131 חודשים.

שאולי לנדנר

עם זאת, טען שיינין במפתיע כי כלל לא קיים מחסור בדירות בישראל.  "מאיפה אני יודע שאין מחסור בדירות? משום שמחירי שכר הדירה יורדים ריאלית משנת 2000, ולכן אין עודף בדירות. ככה לימדו אותי בשיעורי כלכלה ואני לא מוותר על זה". לדבריו, "בעשור הראשון של שנות ה-2000 בנו מעט, אבל במקביל אוכלסו דירות ריקות בשל עודף היצע בשנים הקודמות".

שיינין טען כי עליית המחירים נובעת ממדיניות חלמאית: "אין שום סיבה בעולם שמחיר הדירה יהיה שונה כאן מארה"ב, וזה הכל מדיניות חלמאית של המדינה. לכן אני טוען שאנחנו לא נמצאים בשיווי משקל.  בסך הכל, ברגע שמחירי הדירות או הריבית תחזור להיות ריבית נורמלית, האטרקטיביות של ההשקעה בנדל"ן תיעלם. אם מינהל מקרקעי ישראל יידע לשווק 50 אלף יחידות דיור ללא מחיר מינימום, האטרקטיביות תיעלם".

עוד אמר שיינין כי "ישראל היא בסך הכל מדינה-עיר בין אם נאהב זאת או לא. אנחנו ממציאים פריפריה. ברגע שתהיה תשתית תחבורתית רצינית יפסיקו לדבר על מצוקת דיור במרכז".

אלכס חפץ, מנהל מכלול המקרקעין של קק"ל, התייחס לצעדיו האחרונים של שר השיכון לניתוק קק"ל מהמינהל: "קק"ל נדחפת החוצה על ידי השר, מתוך מחשבה של ליצור תחרות. התחלנו לעבוד על הפרדה עם כל המשמעויות. אני מודיע לך שלטווח הקצר והבינוני זה ייצור יותר אי ודאות, בלגאן שלם. ירידת מחירים בטח לא יהיה. מחירי הנדל"ן לא ירדו בעקבות המהלך".

בתגובה לשאלת המנחה דרור מרמור האם לא נכון כי קק"ל היא מנגנון שמחזיק את עצמו ותו לא, אמר חפץ: "המשפט הזה שווה בדיקה. צריך להבין את המשמעויות של איזה שחקן קק"ל יכולה להיות ולאיפה שר השיכון דוחף אותנו. היום נושא הקרקעות לא מנוהל בצורה יעילה. כאשר מקימים עוד קבינט, עוד ועדה ועוד רפורמה - וזורקים את כל מה שנעשה קודם, רחוק לא נגיע. איפה שיש כשל, שוק הממשלה צריכה להתערב. איפה שלא - עדיף לממשלה לא להתערב".

לדברי חפץ, במסגרת ההיערכות להיפרדות, מכינה קק"ל תוכניות לשיווק דירות באזורי הביקוש: "אנחנו בונים תוכניות שיווק שיענו על הצרכים. אם זה יהיה בשליטתנו, נוכל לשפר את הדברים".

עופר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי, האשים את מנגנוני התכנון בסחבת: "יש לי היום קרקע עם אלפי דירות פוטנציאליות, אבל הן תקועות בוועדות. הלוואי שהייתי יכול לבנות יותר, ואז גם הייתי מרוויח יותר. היום אנחנו בונים כ-2,500 דירות במקביל. הלוואי שהייתי יכול להכפיל את ההספק, אבל אנחנו תקועים באינספור חסמים בירוקרטיים".

קלרה צברגל, ראש מערך הנדל"ן בבנק הפועלים, אישרה כי מזה תקופה חלה ירידה בהיקף הבקשות למימון מצד הקבלנים: "אני בהחלט רואה פחות יזמים שרוצים לרכוש קרקע. מרבית הקרקעות שיוצאות הן לא באזור הביקוש. אנחנו בהחלט רואים ירידה בווליום של הפעילות. אנחנו רואים שיזמים חוששים יותר, וגם יש פחות הון. מעולם לא מימנו פרויקט בהנחה של עליית מחירים. אנחנו תמיד לוקחים בחשבון ירידות. בשנים האחרונות המחירים הפתיעו אותנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#