"מוכרים את העתיד, לא את ההווה - והעתיד תמיד ורוד יותר"

"הישראלים בסוף קונים הכל: הם אוהבים לצעוק, לבקש הנחות, אבל בסוף אפשר למכור להם הכל"

אבי גולדברג
אבי גולדברג

40 שנה חלפו מאז התרוממו בהססנות ראשוני בנייני המגורים החדשים מעבר לנחל הירקון, במרחק של מאות מטרים ממנחת המטוסים של שדה התעופה דב, ובקו עשן ישיר לארובה המכוערת שפלטה ענני פיח שנישא אל המרפסות החדשות. מיטב המוחות בעיריית תל אביב לא הצליחו למצוא שם הולם לרובע החדש, ושירבטו על התוכניות את האות : "ל'" או בשמה המלא "תוכנית ל'", ברוח הימים ההם כשהכל היה בתכנון והכל זמני עד שיינתן שם חדש לשכונת הבטון שראשוני בתיה נבנו במרץ.

כזוג צעיר השתכנו באחת מהדירות שנבנו בחופזה ונמכרו בלהט הבום הנדל"ני שבין מיתון שנות ה–60 להפוגת נדל"ן נוספת של מלחמת יום הכיפורים, בקיצור דירה בין שתי מלחמות בשכונה בעלת שם זמני. באותם ימים היו הקבלנים חלקי לשון להפליא והקדימו את משווקי העל בהבטחות סרק של "כאן יקום". כשהתבוננו מהמרפסת הנבנית אל הארובה הפולטת במערב והמנחת הרועש ממזרח, ואל עבר שדה קוצים שמדרום ואל האוטובוסים שחלפו על כביש חיפה מצפון, כמעט ויתרנו על נפלאות הנוף.

מיהר הקבלן הגוץ לרכך את לבנו בהכרזות: "הארובה זמנית והיא תפסיק לפעול מיד כשהתחנה החדשה בחדרה תגיע לתפוקה מלאה - עניין קצר ימים; והמנחת המשמש את מטוסי ההרקולס שמנועיהם רבי העוצמה מופנים אל עבר בתיה הראשונים של השכונה, גם הוא עומד להיסגר תוך כמה חודשים, על פי הבטחת ראש העירייה. שדה הקוצים שמאחורי הבניין הוא שטח שבו תקום הבריכה לרווחת דיירי הבית, והמקדימים יכולים להירשם כבר עתה כמנויים".

השנים חלפו, ואנו נטשנו את הנוף מול הארובה, את הטרמינל ואת המגרש הקוצני שעליו נבנה בית קומות נוסף ולא בריכת שחייה. השם הזמני "ל'" נהפך לקבוע כמו הכותל המערבי. ברחובה של עיר פגשתי את הקבלן הגוץ שהיה עתה גם קשיש. לאחר ניסיונות מספר להזכיר לו את אותן שנים יפות שבהן בנה את העיר הלבנה וצייר לה עתיד ורוד, נזכר בי וצחק.

נחל הירקון בשנות העשריםצילום: שמעון קורבמן

"תראה, המגרשים של השכונה עמדו ריקים עשרות שנים, אף אחד לא רצה לבנות מול שדה תעופה ואף אחד לא האמין שהארובה שנבנתה על ידי חברת החשמל ובית ההלוויות הסמוך לה, שבנתה חברה קדישא, והסירחון שעלה מהירקון, יביאו קונים לדירות - אז קיבלנו, קבלני תל אביב, את המגרשים בחצי מחיר, והתחלנו למכור את העתיד. והעתיד תמיד ורוד יותר מההווה, והישראלים בסוף קונים הכל. הם אוהבים לצעוק, לבקש הנחות, אבל בסוף אפשר למכור להם הכל.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"אז מה אם שדה התעופה עדיין שם, ומה אם הארובה פועלת במרץ? זה הרי זמני כמו השם ל'. אני מבטיח לך שכשבעירייה ימצאו סוף־סוף שם לשכונה, אני אקיים את ההבטחות לסגור את השדה ואת הארובה". לפני שנפרדנו, הוסיף הקשיש כבדרך אגב וה־"ל'" על שום מה? על שום שבאותם הימים שאלו אותנו בעירייה למה? למה שמישהו יקנה שם דירה?".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker