מי ישלם על זה?

ארנונה 2013: הרשויות מתכוננות לבחירות ומחפשות כיסים עמוקים

91 רשויות מקומיות פנו למשרדי האוצר והפנים בבקשה לערוך שינויים בתעריפי הארנונה, כמה חודשים לפני הבחירות המוניציפליות ■ התושבים יידרשו לשלם פחות, אך החברות הפועלות בתחומן ישלמו יותר - והעלייה הזו עלולה להתגלגל על הלקוחות שלהן, שהם בעיקר אותם תושבים

רז סמולסקי

בסוף אוקטובר ייערכו הבחירות לרשויות המקומיות, וראשי הערים כבר מחזרים אחר ציבור הבוחרים, למשל באמצעות הפחתות בארנונה. 91 רשויות הגישו 357 בקשות לשרי האוצר והפנים לבצע הפחתות בארנונה למגורים בשיעור ממוצע של 11%. זה אולי לא נשמע כמו בשורה גדולה למשלמי הארנונה, אך מדובר במהפך, שכן בשנים שעברו ביקשו העיריות להעלות את הארנונה.

אשדוד. הנחה על מרתפים ריקיםצילום: אילן אסייג

עיריית קרית ביאליק הגדילה לעשות, וביקשה לתת פטור מלא מתשלום ארנונה לזוגות צעירים למשך שנה. רשויות אחרות היו מעודנות יותר, וביקשו הפחתות לכל מיני מרכיבים בארנונה שידועים כמעוררי עצבים אצל משלמי המס. עיריית חולון ביקשה להפחית את הארנונה המשולמת על מרתפים, על מבואות כניסה לבתים ועל שטחים מקורים ומרוצפים מחוץ לבית. עיריית ראשון לציון ביקשה להפחית ב-15% את הארנונה לבניינים שמשפצים את החזית שלהם או מתקינים מעלית, ואילו עיריית אשדוד מבקשת לתת הנחה בשיעור של 67% למרתפים שריקים ביותר מ-80% משטחם.

ה"מסחר" סביב תעריפי הארנונה מתרחש כל שנה בתקופה הזו ‏(בשליש הראשון של השנה‏). בעיקרון הוא לא אמור להתרחש כלל, שכן כל עיר קבעה את תעריפי הארנונה לסיווגים השונים של הנכסים כמו מגורים, תעשייה, מסחר, משרדים ובנקים, ותעריף הארנונה אמור להתעדכן באופן אוטומטי, על פי נוסחה קבועה. אלא שבפני הרשויות פתוחה האפשרות להגיש בקשה מיוחדת לשרי האוצר והפנים לשנות את תעריף הארנונה באופן החורג מן הנוסחה. השינוי הוא כלפי מעלה או כלפי מטה. את הבקשות יש להגיש עד סוף פברואר, ובחודשים שלאחר מכן מתקיים דיון בין־משרדי, שבו נקבע אם לאשר את הבקשות או לסרב להן.

ההעלאה הממוצעת של ארנונה על פי הבקשות שהגידו רשויות מוניציפליות

באופן מסורתי, העיריות מבקשות להעלות את הארנונה לתושביהן. לעתים הן מבקשות להפחית בארנונה, כשיש להן אינטרס לעשות כן כמו בשנת בחירות, או למשל כשהן מחזרות אחר חברות היי־טק - ואז הן מבקשות להפחית את תעריף הארנונה לתעשיות עתירות ידע.

עורכי הדין עדי מוסקוביץ ודודי דביר ממשרד עדי מוסקוביץ, המתמחה במיסוי מוניציפאלי, ניתחו את הבקשות החריגות שהוגשו השנה לשינוי תעריפי הארנונה, ומצאו כי 91 רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאה או הפחתה חריגה בארנונה - מתוכן 40 עיריות, 27 מועצות מקומיות ו-24 מועצות אזוריות. כשני שלישים מהבקשות הן להעלאה חריגה בארנונה ושליש להפחתתה. שיעור ההעלאה הממוצע המבוקש של המועצות האזוריות הוא כ-56%.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

לדברי מוסקוביץ ודביר, "השפעת הבחירות ניכרת. אם בשנים הקודמות היה ניתן לזהות בקשות להעלאה בארנונה למגורים, הרי שהשנה מרבית הבקשות הן להפחית את הארנונה בשיעור של 11% בממוצע. מעבר לכך, במועצות אזוריות שבהן כבר נערכו בחירות, שיעורי ההעלאה המבוקשים גבוהים יותר והבקשות להעלאת הארנונה מתייחסות גם למשקי הבית".

עו"ד עדי מוסקוביץצילום: ארז עוזיר

הפוליטיקה סביב הארנונה מדיפה ריח רע. ראשי העיריות שמתמודדים לקדנציה נוספת, משתמשים בכספי ציבור כדי לקדם את עצמם: הם מקלים את הנטל על משלמי המס - הקלה שמשולמת מהקופה העירונית. כאמור, קרית ביאליק מבקשת להקל על הזוגות הצעירים באמצעות מתן פטור מלא מארנונה. מוסקוביץ ודביר מעריכים כי הבקשה הזו תידחה, כי היא אינה עומדת בדרישות החוק, ולכן העירייה לא תפסיד את תשלומי הארנונה של הזוגות הצעירים - אבל ראש העירייה יוכל להשתמש בבקשה הזו לצורכי תעמולת בחירות. עיריית תל אביב יזמה בקשה מקורית משלה - לקבוע שדירות ריקות ישלמו ארנונה כפולה. זוהי בקשה חוקית, אך קשה ליישום. אולי ניתן לאכוף אותה באמצעות הלשנות או על ידי קריאת מונים של חשמל ומים בדירות הריקות.

לא רק החוקיות של הבקשות מוטלת בספק, אלא גם היישום שלהן. בקרית ביאליק מבקשים לתת את הפטור לזוגות צעירים שמוגדרים על פי התנאים הבאים: בעלי דירות שגילם לא עולה על 32 ונשואים עד שנה. ברור שמדובר בקבוצה צרה מאוד של זכאים, אך לצורך מסע הפרסום שאומר שהעירייה דואגת לזוגות הצעירים - זה מספיק. אגב, העלות הכספית של הפטור מוערכת על ידי העירייה בכמיליון שקל.

כדי לקבל את האישור לבקשות החריגות, העיריות צריכות להעלות נימוקים משכנעים כדי לשנות את תעריפי הארנונה או כדי להמציא סיווגים חדשים. קרית ביאליק "עטפה" את הבקשה בצורך חברתי, שבאופן ציני התעורר רק השנה ולא בשנה שעברה. לדבריה, "עיריית קרית ביאליק מעוניינת לתת העדפה לזוגות צעירים וזאת בשל הזדקנות האוכלוסייה בעיר, הצורך החברתי והרצון למשוך זוגות צעירים לעיר - דבר אשר ישפיע באופן ישיר על הגדלת הילודה ועל גידול האוכלוסין בעיר".

ממוצע השינוי בארנונה בבקשות שהוגשו על ידי הרשויות המקומיות

בראשון לציון ביקשו להפחית את הארנונה בבנייני מגורים מסוג מסוים בכל העיר ב-2%, וזאת לאור כך ש"מדיניות העירייה היא להביא להפחתה בנטל המס על תושביה באמצעות הפחתת תעריפי הארנונה למגורים". כדי לשכנע שהיא מסוגלת לשאת בנטל, שלהערכתה נאמד ב-8 מיליון שקל בהכנסות העירייה, היא מציינת בבקשה כי "העירייה היא עירייה עצמאית שאינה נסמכת על שולחן הממשלה ואינה זכאית למענקי איזון, תקציבה מאוזן ואין לה גירעונות... עוד יצוין כי ההפחתה המבוקשת הוטמעה בתקציב ל-2013, שנערך באופן מאוזן ושמרני". האיתנות הפיננסית הזו אינה מפריעה לעירייה להעלות את תעריפי הארנונה של תחנות הדלק ב-315%.

גם תושבי חולון ישמעו בחודשים הקרובים את ראש העיר מתהדר בהפחתת הארנונה למגורים עבור התושבים. כשבוחנים את הבקשה, ניתן לראות שמדובר בהפחתה שאינה חלה על כל העיר אלא רק על אזור מסוים בה ‏(אזור א'‏), ורק על חלקים מסוימים בדירה: מבואת כניסה בשטח של עד 10 מ"ר - שעליה מבקשת העירייה להחיל פטור מלא מארנונה; שטחים מקורים ומרוצפים מחוץ לדירה ‏(כמו פרגולה‏) - שעליהם היא מבקשת להחיל תעריף של 40 שקל למ"ר; ועל המרתפים שילמו תושבי חולון ארנונה של 75% משטחם, ואילו כעת העירייה מבקשת להפחית את התשלום ל-50% משטח המרתף בלבד.

כדי להבין את המשמעות של תעריף בסך 40 שקל למ"ר, צריך לבדוק אילו תעריפים גבתה עיריית חולון בצו הארנונה שלה מ-2012. התעריף הנמוך ביותר הוא לדירות קטנות ששטחן עד 30 מ"ר, והוא 43.31 שקל למ"ר. התעריף עולה ככל ששטח הדירה עולה, ומגיע ברף העליון ל-92.28 שקל למ"ר.

הנימוק הרשמי שסיפקה עיריית חולון לבקשתה לממשלה כדי להסביר את ההפחתה במסי ארנונה, היה כי "מדובר בבקשה להפחתת תעריפים בשטחים של מבני מגורים שאינם מנוצלים כלל, או שטחים שהשימוש בהם הוא אינטנסיבי פחות מהשימוש שנעשה ביתר חלקי דירת המגורים. שטחים אלה מחויבים על פי התעריף השולי הגבוה, ובכך נוצרת הכבדה חסרת היגיון כלכלי על הנישומים". אגב, ההקלה על הנישומים מוערכת על ידי העירייה ב-1.8 מיליון שקל, ותחולק בין 5,818 נישומים - 309 שקל בחודש לכל אחד.

קרית ביאליק. מבקשת להקל על זוגות צעיריםצילום: אבישג שאר ישוב

בכל שנה מנסות הרשויות להגדיל את ההכנסות מארנונה ולגוון אותן. מאחר שהבחירות לרשויות המקומיות מתקרבות, הן מקלות על מגזר המגורים ומקשות על המגזרים שיתנקמו בהן פחות בבחירות, או על מגזרים שלא יכולים להעתיק את המיקום שלהם לעיר אחרת גם אם הארנונה בה זולה יותר.

דוגמה נהדרת ללקוחות שבויים הם הבנקים, שהם זללנים של שטחי נדל"ן. מהבקשות החריגות עולה כי הרשויות ביקשו הוזלה ממוצעת של 14% למשרדי הנהלה של בנקים וארכיונים, ומצד שני ביקשו לייקר ב-21% בממוצע את תעריפי הסניפים. הסיבה לכך היא שההנהלות גמישות במיקום שלהן והעיריות באזור המרכז מחזרות אחריהן, אך סניפי הבנקים, שנותנים שירותים לקהל הלקוחות, צריכים להיות בכל עיר. לכן הרשויות יכולות להכביד את הארנונה ללא חשש מבריחת עסקים לערים שכנות.

"הפריפריה מתמקדת במה שנתפש בעיניה ככיסים עמוקים: חברות תשתית, דלק ותקשורת, ששיעור ההתייקרות המבוקש (על ידי הרשויות, ר"ס) הממוצע של תעריפיהם נע בין 84% ל-113%", אומרים מוסקוביץ ודביר. "שורה של רשויות מקומיות מבקשות להטיל ארנונה גבוהה יותר על מתקנים סולאריים, תעשייה ומלאכה ומסחר, ממוצע התייקרות בבקשות אלה הוא 26%. ניכרת גם הכבדה על מתקני מים וביוב, במטרה להוציא מהתאגידים ומחברת מקורות כספים נוספים דרך מחיר המים. סקטורים נוספים הסובלים מהכבדה של הארנונה הם רשתות שיווק, קרקעות למסחר וחניונים לא בתשלום".

הבעיה בהעלאת הארנונה על גופים עסקיים היא שבסופו של דבר היא מתגלגלת ללקוחות הסופיים. רשתות השיווק, הסלולר והבנקים מגלמים את כל העלויות הנוספות האלה על הצרכנים הסופיים. כך שאם מצד אחד תורגש הקלה קטנה בתשלום הארנונה למגורים, היא תתקזז בצורה של עלייה במחירי המוצרים.

עו"ד דודי דבירצילום: ללא קרדיט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker