גדול זה מרשים, אך השעה מחייבת קטן - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גדול זה מרשים, אך השעה מחייבת קטן

תוכנית לפיד עונה אמנם על דרישת הגודל, אך חסרונותיה עצומים

14תגובות

עוד לפני שהתכנסה הממשלה לדיון ראשון היא כבר החליטה, על פי הפרסומים, לאמץ את תוכנית לפיד לשוק הדיור. בהסכמים הקואליציוניים סוכם כי בעשור הקרוב תיזום הממשלה בניית 150 אלף דירות להשכרה, על קרקעות חקלאיות בשולי הערים הגדולות. הקרקע תוקצה ללא תמורה, כנגד התחייבות היזם להשכיר חלק מהדירות בהנחה של 30% ממחיר השוק לאוכלוסיות מועדפות, בכלל זה שוטרים, כבאים ואחיות. לצורך ליווי הפרויקט תוקם חברה ממשלתית מיוחדת ותבוצע רפורמת בזק בהליכי התכנון, שעיקרה קידום הבנייה בוועדה אחת בלבד.

פרויקטים עצומים, מייבוש החולה ועד תעלת הימים ‏(שני אסונות אקולוגיים, אחד כבר אירע והאחר בתכנון‏), תמיד שילהבו את דמיונם של הפוליטיקאים. הם משתלבים היטב באתוס הפרחת השממה, מלווים בתקציבים גדולים ומאפשרים טקסים רבי רושם וחגיגת מינויים.

תוכנית לפיד עונה אמנם על דרישת הגודל, אך חסרונותיה עצומים. מבחינה סביבתית, זו תוכנית זוללת קרקע. בבנייה צפופה, ביחס של 15 יחידות דיור לדונם, היא תצרוך 10,000 דונם - שטח שגדול משטחה של בת ים. הבנייה בשולי הערים תיצור עוד שכונות הומוגניות ותנציח את מגמת חיזוק הפרברים, את התפוררות מרכזי הערים ואת העדפת כלי הרכב הפרטיים. הליכי התכנון המקוצרים ‏(ראה הוול"ל‏) הוכחו כבר כהוריהן של תוכניות שטוב היה אילו נגנזו.

מבחינה חברתית, התוכנית מעניקה הטבות מהקופה הציבורית לאוכלוסיות מסוימות שאינן בהכרח הנזקקות ביותר. אין חולק על תרומתם לחברה של הכבאים והאחיות, אך כך גם המורים ועובדי הרווחה, שמשום מה הושמטו מרשימת הזכאים. גם המודל הכלכלי מעורר שאלות נוקבות. כיצד נקבעו הקצאת הקרקע בחינם ושיעור ההנחה בשכר הדירה, ומה ההיגיון ביישום מודל ארצי אחיד. עם נתוני עלויות קרקע ובנייה זהות, יתחרו היזמים והמשקיעים על הפרויקטים במרכז, שעתידים להניב תשואה גבוהה, ויזנחו את ערי הפריפריה.

בקצרה, מדובר ברעיון בלתי מעובד, שנולד בתקופת בחירות, בשלב החיזור אחר הקולות, ולא זכה לדיון מקצועי וציבורי. חלופה אפשרית לתוכנית גרנדיוזית זו היא עידוד הבנייה להשכרה במסגרת תוכנית צנועה להמרת מבני משרדים ותעשיה למגורים. בכל הערים הוותיקות יש מבנים כאלה, שאינם מתאימים עוד למטרתם המקורית, שמסביבם יש תשתיות, תחבורה ציבורית ומוסדות ציבור, ושאפשר לשפצם תוך זמן קצר. מהלך שכזה, המעביר מסר חברתי בדבר חשיבות המיחזור והשימוש המושכל בקיים, ניתן לביצוע בלוחות זמנים קצרים משמעותית לעומת בניית שכונות חדשות.

המרת מבנים תשרת גם את צורכי הדיור וגם את המגמות החיוניות של ישראל הקטנה והצפופה - ובכלל זה חיזוק הערים הקיימות והפסקת זלילת השטחים הפתוחים. חולשתה היא בצניעותה: עבודות תשתית בהיקף גדול מצטלמות היטב, והבולדוזרים השועטים ומיישרים שדות וגבעות משדרים אווירת מעש ומאשררים את ההבטחה הישנה והטובה "נלבישך שלמת בטון ומלט". נקודה מעניינת למחשבה היא מדוע דבקים "הפוליטיקאים החדשים" במוכר ובידוע, ומה זה אומר על העתיד תחת לפיד.


הכותב הוא עורך דין, שותף וראש מחלקת נדל"ן 
במשרד תדמור ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#