העליון: ארכה של 3 שנים להגשת תביעות בגין הפקעת קרקע מקום המדינה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העליון: ארכה של 3 שנים להגשת תביעות בגין הפקעת קרקע מקום המדינה

ברקע החלטת בית המשפט עומדת הפקעת מקרקעין שנעשתה על-ידי עיריית פתח תקווה לצרכי ציבור ב-1962

4תגובות

בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים פסק החלטה תקדימית לפיה ניתן להגיש תביעות פיצויים לרשויות מקומיות ולמע"צ בגין הפקעות מקרקעין שנעשו גם לפני 40 שנה, זאת בתוך 3 שנים מהיום, אף שחלה התיישנות על חלק מהתביעות. לאחר תקופת מעבר זו תינעל ההזדמנות ולא ניתן יהיה להגיש עוד תביעות פיצויים בגין הפקעה, במקרה ותמה תקופת ההתיישנות.

"מדובר בהחלטה משמעותית מאד שתאפשר להגיש תביעות גם על הפקעות שנעשו בשנות ה-60 וה-50", מסביר עו"ד משה קמר שהגיש את תביעת הפיצויים לבית המשפט העליון, "רק אצלי שוכבים עשרות תיקים שחיכו "במקרר" לפסק הדין הזה וכעת אוכל להגישם. כמוני יש עוד מספר עורכי דין המטפלים במאות תביעות דומות. הרשויות המפקיעות ובהן רשויות מקומיות ומע"צ לא יוכלו לטעון טענה של התיישנות על כל התיקים שיוגשו במהלך שלוש השנים הבאות".

"חוק ההפקעות" הנקרא 'החוק לתיקון דיני רכישה לצרכי ציבור 1943, מקנה לבעל מקרקעין זכות לקבל פיצויים כעבור 90 בשל פגיעה קניינית מהיום שרשות תפסה חזקה במקרקעין. ברקע החלטת בית המשפט עומדת הפקעת מקרקעין שנעשתה על-ידי עיריית פתח תקווה לצרכי ציבור ב-1962. את המקרקעין ברחוב קפלן סמוך לבית חולים בילינסון בפתח תקוה, החזיק בין היתר אדוארד ארידור. אף שהעירייה הפקיעה את המקרקעין לצרכי ציבור, במהלך השנים העבירה את המקרקעין לחברת שיכון עובדים (היום שיכון ובינוי) שבנתה במקום פרויקט מגורים.

את תביעת הפיצויים הראשונה הגיש ארידור ב-1985 על ידי עו"ד משה קמר, מומחה לדיני תכנון ובנייה והפקעות מקרקעין נגד עיריית פתח תקווה. בתביעה טענו אלה כי יש לדחות את התביעה בגין התיישנות. בית המשפט דחה את הטענה ופסק פיצויי הפקעה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

מספר שנים מאוחר יותר נפטרו גם אחיו ואחותו של ארידור, גם הם היו בעלי זכויות במקרקעין סמוכים ולא תבעו פיצויים. ארידור שהיה היורש היחיד הגיש ב-2002 על-ידי עו"ד קמר תביעה נוספת על השטחים שירש מאחיו.התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי, וזה דחה אותה בטענה של התיישנות. שנה לאחר מכן, ב-2003, הגיש עו"ד קמר ערעור לבית המשפט העליון וב-2006 ניתן פסק דין של בית המשפט בהרכב של שלושה שופטים מישאל חשין, השופטת עדנה ארבל, והשופט אשר גרוניס, אשר דנו בעיקר בנושא תחולת חוק ההתיישנות. כיוון שכל אחד מהשופטים החזיק בעמדה שונה ולא ניתן היה להוציא מסקנה אחת ברורה מתוכן, הועבר התיק לדיון מורחב בהרכב של שבעה שופטים.

פסק הדין שניתן לפני כשבוע הוא בהרכב נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, המשנה לנשיא השופטת מרים נאור, השופטת עדנה ארבל, השופט סלים ג'ובראן, השופטת אסתר חיות, השופט חנן מלצר, והשופט עוזי פוגלמן. גם דיון זה עסק בעיקרו בנושא תחולת חוק ההתיישנות. דעת רוב השופטים אימצה לבסוף את דעתו של השופט גרוניס לפיה מירוץ ההתיישנות מתחיל מיום תפיסת החזקה בנכס, על-ידי הרשות המפקיעה, אם כי בית המשפט נתן פתח של שלוש שנים מהיום להגשת תביעות בגין פיצויי הפקעה על הפקעות שנעשו בעבר, כאמור.

"עד כה שררה אי בהירות בשאלת התיישנותן של תביעות לפיצויי הפקעה. אי בהירות זו באה לידי ביטוי באופן מובהק בחילוקי הדעות בין חברי בפסק דין נשוא ההליך. בנסיבות אלה סבורני כי יש לקבוע תקופת מעבר בת שלוש שנים החל ממועד פסק דין זה שבה לא תחול ההלכה החדשה שקבענו. ביחס לתביעות שתוגשנה בתקופה זו, כמו גם ביחס לתביעות לפיצויי הפקעה שעודן תלויות ועומדות וטרם ניתן בהם פסק דין חלוט , לא תתקבלנה טענות של התיישנות", קבע נשיא בית המשפט העליון.

עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#