"שלמו 25 מ' ש' או שהפינוי משדה דב יתעכב" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שלמו 25 מ' ש' או שהפינוי משדה דב יתעכב"

בעלי הקרקעות במתחם: מדובר בדרישה תמוהה הסותרת את ההסכם שנחתם בין הצדדים ב–2007 ■ לטענת המדינה, אי־היענות 
לדרישת התשלום תוביל לדחיית הפינוי בשנים רבות, שכן הסכום דרוש לטובת פיצוי שדורשת רשות שדות התעופה

9תגובות

המדינה דורשת מבעלי הקרקעות במתחם שדה דב בתל אביב לשלם כ–25 מיליון שקל עבור פינוי השדה - כך עולה מדרישה שהועברה למנהלי מתחם הגוש הגדול והוצגה בדיון שהתקיים השבוע בבית משפט השלום בתל אביב. לטענת המדינה, אי היענות לדרישה תוביל לדחיית הפינוי בשנים רבות.

המדינה טוענת כי דמי הפיצוי נועדו לתשלום עבור רשות שדות התעופה ‏(רש"ת‏) בסכום של 230 מיליון שקל. גורמים מטעם המדינה מסבירים: "בית המשפט הנחה את הצדדים להגיע להבנות ולא להתייחס לעניין כאל סוגיה פרטנית־משפטית אלא כאל סוגיה מסחרית. אם הצדדים לא יגיעו להסכם, יהיה צורך להכריע בסוגיה ולמעשה לפרסם את ההסכם, מה שלא בהכרח יעמוד לטובת כל הצדדים". מהדיון שהתקיים בבית המשפט עולה כי פעילות רש"ת בשדה דב תסתיים ביוני 2016.

בעוד מנהלי הגוש - שמונו מטעם בית המשפט לייצג חלק מבעלי הזכויות בקרקע - טוענים שמדובר בדרישה חדשה, ולכן מתנגדים לה, טוענת המדינה כי מדובר בבקשה הנסמכת על הסכם שנחתם עם המנהלים ב–2007. בית המשפט יידרש כעת לפרש את ההסכם שנחתם בין הצדדים ולקבוע אם בעלי הקרקעות ישלמו בסופו של דבר 25 מיליון שקל או לא. ההחלטה תינתן בעוד כחודש וחצי.

מתחם שדה דב משתרע על שטח של כ–1,300 דונם, שכ–800 מהם הם שטח צבאי. בשנים האחרונות דובר על כך שעם פינוי המחנה הצבאי במקום, תיבנה על הקרקע כולה שכונה שבה כ–30 אלף יחידות דיור ויתבצע גם פיתוח של אזור נופש ופנאי. הסכם שנחתם ב–2007 בין המדינה למנהלי הגוש הגדול בשם בעלי הקרקעות, מחייב את בעלי הזכויות בקרקע בשדה דב לתת למדינה 50% מזכויות הבנייה בחלקה, כתמריץ לפינוי המחנה הצבאי וכתנאי לתכנון ומקסום זכויות הבניה בקרקע.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ב–2010 הוקמה ועדה בין־משרדית, ועדת גנות, לבחינת מכלול המשמעויות של פינוי שדה דב. הוועדה קבעה בזמנו שפינוי השדה יתבצע עד סוף 2018 לכל המאוחר. ההחלטה אומצה על־ידי הממשלה באוקטובר 2012, וסוכם ששר התחבורה ושר הבינוי והשיכון יגבשו חתימת הסכם תוך 60 יום בנושא פינוי השדה בין מינהל מקרקעי ישראל לרש"ת‏. עם זאת, בבקשה שהגישו לבית המשפט בעניין דרישת המדינה לתוספת תשלום טוענים מנהלי הגוש הגדול - עו"ד רחל זכאי, עו"ד אליהו מינקוביץ, עו"ד גלית רוזובסקי עו"ד משה ליפקה ועו"ד מיכאל שפטלר - כי "עד מועד זה לא נחתם הסכם בין המינהל לרש"ת".

מהסבר שניתן למנהלי הגוש הגדול עולה כי עלויות פינוי המחנה נאמדות בכ–230 מיליון שקל. עם זאת, מינהל מקרקעי ישראל אינו יכול או אינו רוצה לשלם יותר מ–205 מיליון שקל, ולכן אגף התקציבים במשרד האוצר עומד על דעתו שיתרת התשלום, 25 מיליון שקל, תשולם על־ידי המנהלים - "שכן אין לאוצר מקור תקציבי אחר לעת הזאת".

בבקשה שהעבירו מנהלי הגוש לבית המשפט נאמר: "התמורה הפנטסטית שלה התחייבו המנהלים למדינה כחלק מהתוספת להסכם בשיעור של 50% מזכויותיהם בתוכנית, הנאמדות לעת הזאת ב–1.5–2 מיליארד שקל, משפה הוצאה שתידרש לשם מימוש פינוי השדה ותכנון חדש למתחם. בכלל זה היא כוללות את התמריץ, ככל שנדרש כזה, לפינויו בהתאם להחלטת הממשלה".

גם עורכי דין המייצגים בעלי קרקעות פרטיים הביעו התנגדות נמרצת לדרישה. עו"ד דורון כוכבי כתב לבית המשפט: "אנו עומדים בפני בקשה תמוהה שיש בה כדי לפתוח את אותו הסכם שאושר על־ידי בית המשפט. אין סיבה לכך, מכיוון שהמדינה, שעשתה ועושה שימוש במשך עשרות שנים באותם מקרקעין, לא רק שתזכה בנתח מופלג של זכויות, אלא תתנער מהתחייבותה לפעול ביעילות ובמהירות כדי לקדם הזזה של השדה מחד גיסא, ואישור תוכניות בנייה בהיקפי זכויות משמעותיים מאידך גיסא".

לדברי עו"ד מירי דונין, המייצגת בעלי קרקעות במתחם, "אין מקום לחייב את הבעלים בהוצאות פינוי המדינה מהמקרקעין, ולכן יש לדחות את דרישותיה אלה על הסף. סך של 25 מיליון שקל, שהוא סכום נכבד לכשעצמו לבעלי המקרקעין, הוא סכום זניח ביחס לתקציב המדינה ובעיקר זניח ביחס להכנסות העצומות שיזרמו לקופתה ממימוש זכויותיה בפרויקט. הדרישה כעת היא חצופה, לא לגיטימית ומקוממת".

מתגובת המדינה כפי שהועברה לבית המשפט עולה שגם לטענת נציגיה לרש"ת לא מגיע פיצוי בגין הפינוי, אך הדבר נדרש להאצת קידום פיתוח המקום. "גם כיום עמדת המדינה היא כי לא מגיע לרש"ת הסכום שעליו היא עומדת כתשלום עבור פינויה. עמידה על עמדתה יכולה להביא לכך שהיא תנהל מאבק בנושא זה.

"ידוע כי הליך כזה יעכב את הפינוי, וברור כי טובת העניין שהיא שהסכום ישולם ולא יתנהל הליך. הדרישה הראשונית של המדינה מהמנהלים היתה לתשלום של 38 מיליון שקל, אלא שבמהלך השיח עם המנהלים הגיעה המדינה למסקנה כי ניתן להסתפק בדרישה של כ–25 מיליון שקל בלבד ואילו המדינה תשתתף מעבר לחלקה היחסי בהוצאות הפינוי.

"המדינה לא התחייבה מעולם לשאת בעלות הפינוי לבדה. יתרה מזאת, בהסכמים בין המנהלים למדינה לא נכתב מי נושא בעלות הפינוי. המדינה ציפתה ומצפה גם כעת לשיתוף פעולה בין הצדדים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#