תושבים ברמת השרון והרצליה: תוכנית תעש תפגע באיכות החיים ובסביבה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תושבים ברמת השרון והרצליה: תוכנית תעש תפגע באיכות החיים ובסביבה

מאות תושבים ובעלי נכסים בהרצליה ורמת השרון הביעו את התנגדותם לתוכנית מתחם תעש בפני האדריכל זאב עמית, שמונה מטעם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה לתפקיד חוקר

7תגובות

מאות תושבים ובעלי נכסים בהרצליה ורמת השרון הביעו את התנגדותם לתוכנית מתחם תעש בפני האדריכל זאב עמית, שמונה מטעם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה לתפקיד חוקר. חלק גדול מהתושבים הביע חשש כי איכות החיים ושווי הנכסים ייפגעו כתוצאה מהתוכנית, שמתפרסת על אלפי דונם וכוללת הקמת 22 אלף יחידות דיור.

המתנגדים, רובם תושבים שגרים בסמיכות למפעל תעש, עמותת "אדם, טבע ודין", החברה להגנת הטבע, ועמותת תושבים מרמת השרון ששמה אחל"ה (ראשי תיבות של "איכות חיים לתושבי השרון") מתנגדים לתוכנית הגדולה ביותר הנדונה כיום במרכז הארץ. היא כלולה בשטחים המוניציפאליים של ארבע רשויות מקומיות – הרצליה, רמת השרון, הוד השרון והמועצה האזורית דרום השרון, ושטח גלילי (אקסטריטוריאלי שאינו בתחום השיפוט של שום יישוב).

הדמיה: מינהל מקרקעי ישראל

המתנגדים, שמיוצגים על ידי עורכי דין, שמאים ואדריכלים, טוענים כי התוכנית מרחיקה את השטחים הירוקים המתוכננים מבתי התושבים בשכונות הקיימות והגובלות בתחום התכנית ובמקום זאת פורסת צירי תנועה עמוסים, שיעברו בסמיכות לשכונות שקטות, בעלות מה שהם מכנים "אופי כפרי".

המתנגדים מתלוננים גם על כך, שהמתכננים התעלמו מערכי טבע ונוף הקיימים בתחום התוכנית. "לא נעשה סקר סביבתי, שיבדוק את ההשפעה העתידית שעלולה להיות לתושבים הקיימים מהבנייה המאסיבית המתוכננת. קביעת אזורי בנייה במקום בו ישנם עצים עתיקים, צמחים ובעלי חיים המהווים פינה ירוקה בלב מה שצפוי להיהפך עקב התוכנית למטרופולין עמוס, מצביעה על חוסר מחשבה או הבנה של ערך אותם אזורים בסביבה אורבנית שיש לוודא שישומרו ויישמרו, או לכל הפחות לבחון זאת באופן מקיף", טענו מתנגדים, באמצעות השמאי ומתכנן הערים, שאול רוזנברג.

המתנגדים העלו את נושא זיהום הקרקעות שבמתחם תעש. בא כוחם של חלק מהמתנגדים, צבי שוב, טען כי "מתכנני התוכנית התעלמו מהצורך המיידי והחיוני בביצוע בדיקות וסקרי זיהום מקיפים, כבר בשלב תכנית זו וטרם תכנונה ואישורה"; כמו כמו, הציגו המתנגדים סקרים ובדיקות מסודרות של המצוי בשטח מבחינת צמחייה ואקולוגיה, ויצאו נגד הכוונה להמתין לשלב התכנון המפורט העתידי לשם ביצוע הסקרים שעשויים בסבירות גבוהה לשנות מהיסוד את המתווה התכנוני. לטענתם, גם לא נערכה בדיקה תחבורתית המתחייבת על פי התכנית הנ"ל ועל פי כל היגיון "עריכת סקרים ובדיקות רק בשלב התכנון המפורט בעתיד מהווה חשיבה לאחר מעשה שתהיה מאוחרת מדי".

פרופסור גדי הלר, אדריכל, המתגורר בסביבה הופיע אף הוא מטעם התושבים, התנגד לתוכנית ואף הציע אלטרנטיבות. לדבריו, התוכנית אינה ערוכה כיאות ותפגע קשה בחיי התושבים ובאיכות חייהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#