יש צדק בנווה צדק

מישהו בעירייה שכח שנווה צדק היא לא רק מוקד תיירותי, אלא שכונה

מיטל להבי
מיטל להבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיטל להבי
מיטל להבי

בזכות מאבק תושבים עיקש, נחשפה ונמנעה עסקת נדל"ן להקמת שני מגדלים ברחוב אלחנן בתל אביב, בסמיכות לשכונת נווה צדק, שסגרה העירייה על חשבון תושביה. בפסק דין תקדימי וחשוב, ביטל בית המשפט המחוזי בתל אביב את העסקה שנרקמה בין היזמים לעירייה, שממנה נעדרו לחלוטין תושבי המקום וזכויותיהם.

העירייה ניסתה למכור ליזמי הפרויקט תוספת זכויות בנייה, בתמורה לפינוי שטח ציבורי ולהרחבת כביש שישמש את הבנייה החדשה. שימוש בזכויות בנייה כאמצעי מיקוח מול קבלנים, על חשבון תפישה תכנונית לטובת הציבור כולו - הוא פרקטיקה פסולה אך נפוצה ברשויות מקומיות רבות. הפעם מאבק התושבים מנע אותה, אבל מה יקרה בפעם הבאה?

הסיכום בין העירייה ליזמים, שהוסתר מהציבור ומוועדות התכנון ונחשף בהליך המשפטי, נראה תמים לכאורה: היזמים קיבלו זכויות בנייה מוגדלות, ובתמורה התחייבו לשאת בעלויות הפינוי של מתחם בית ספר חרדי המצוי בשכונה, שהיה מיועד לפינוי.

נווה צדק
שכונת נווה צדק, תל אביבצילום: דן קינן

לפי העסקה שנרקמה, תוספת הזכויות היתה אמורה להיות בתמורה לעלות הפינויים לכאורה של בית הספר, הריסת חלקו להכשרה לכביש, והשמשת חלקו הנותר לבית ספר קטן יותר לתושבי השכונה. הרווח ליזמים מהעסקה ברור: תוספת של עשר קומות במגדל המצוי בבנייה ומגדל נוסף לצדו. ואולם בעוד שהיזמים היו צפויים לגרוף סכומי עתק מהבנייה הנוספת ולחסוך באמצעות הפטור מהיטלי פיתוח, העירייה היתה חוסכת לכל היותר בעלויות הפינוי של מתחם בית הספר, שהסכם החכירה שלו הסתיים ממילא.

באותה עסקה בין העירייה ליזמים - שממנה כאמור נעדרו לחלוטין התושבים - העירייה לא הציגה כלל את החשיבות בצורך התחבורתי בהרחבת רחוב יצחק אלחנן בחלקו, מעבר לצורך לשפר את הכניסות והיציאות לחניוני המגדלים. כלומר המרוויחים מהתחייבות היזמים הזו היו היזמים עצמם, ולא כלל תושבי השכונה הגרים בה כיום. כמו כן, לא נבחנה חשיבות הרחבת הכביש אל מול הותרת בית הספר על כנו ומניעת הריסתו למען בית ספר קטן יותר. למעשה, לא נוספו כאן שטחים ציבוריים, אלא נגרעו כאלה. כל זאת בזמן שבשכונה ובסביבתה יש מחסור חמור בשטחי ציבור.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

נראה שמישהו בעירייה שכח שנווה צדק היא לא רק מוקד תיירותי, אלא שכונה. גרים בה תושבים: משפחות, קשישים וילדים. כמו לכל תושב, גם להם מגיעים שטחים ציבוריים ושירות עירוני מינימלי. אלא שבשיטת הסלמי, של אישור נקודתי לתוכניות גרנדיוזיות רבות, העירייה אישרה עוד גורד שחקים ועוד אחד, והתמונה המלאה שהתגלתה היתה טבעת חנק לשכונה. תמונה נוספת שהתגלתה היתה גזילת שטחים ציבוריים - מהמעטים שנותרו בשכונה.

העסקה המפוקפקת הזו חשפה שהעירייה תופשת את זכויות הבנייה שבכוחה לתת ליזמים כשטרות כסף שבכוחה להשתמש בהם לתשלום עבור עבודה ציבורית שיבצע יזם פרטי. זו עסקה מימונית לכל דבר, שבמקרה הזה נעשתה בניגוד לאינטרס הציבורי באופן מובהק. עסקות מסוג זה יכולות להיות לגיטימיות, לו יתבצעו מתוך ראייה תכנונית רחבה ובהתחשב בצרכי התושבים ובשקיפות. המקרה הזה הוא הוכחה לכך שחייבים לשתף את התושבים בתכנון. זה ימנע עוגמת נפש רבה לתושבים - וגם ליזמים.

-

הכותבת היא יו"ר סיעת מרצ וסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו לשעבר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker