כך עצרו החילונים את הקומבינה החרדית בחריש - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
משנים את כללי המשחק

כך עצרו החילונים את הקומבינה החרדית בחריש

עסקנים חרדים, בגיבוי הממסד הפוליטי החילוני, קבעו איך תיראה העיר חריש: עם בתי כנסת, ישיבות ומקוואות, ובלי בתי ספר ■ המכרזים על הקרקעות נראו כמשחק מכור ■ ואולם בעקבות תלונה של עמותה חילונית על תיאום מחירים, פסל מינהל מקרקעי ישראל 12 מההצעות שהגישו החרדים

43תגובות

>> "אם צריך חקיקה, אעשה חקיקה; אם צריך לפטר מישהו, אפטר מישהו; ואם צריך להכניס מישהו לבית הסוהר, אכניס מישהו לבית הסוהר. אני הולך להגיש תוכנית גדולה לכל מוסדות השלטון, ואעשה הכל כדי שהחלום של עיר חרדית גדולה יקום".

דברים אלה אמר ביוני 2009 יו"ר הוועדה הקרואה של מועצת חריש, ניסים דהן, שהיה אחראי לקידומה המהיר של תוכנית הבנייה בחריש. התוכנית עוררה התנגדות רבה, בעיקר מצד תושבי חריש והסביבה, שבשנים האחרונות ניהלו מלחמת חורמה במטרה לעצור את הפיכת היישוב לעיר חרדית. בשבוע שעבר הוכתר מאבקם בהצלחה.

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

נמרוד גליקמן

שורה ארוכה של גופים ציבוריים התערבו במאבק בחריש, בהם תושבי המקום, תושבים ערבים המתגוררים בסמוך ותנועת אומץ. בתי המשפט טיפלו במספר רב של עתירות נגד דהן ונגד הוועדה המיוחדת שהאיצה את התוכנית. בין היתר טענו העותרים כי הוועדה מתנהלת בחוסר שקיפות ובחשאיות, בישיבות סגורות ומבלי לפרסם את פרוטוקולי הישיבות. גם זהות חבריה, נטען באחת העתירות, אינו ידוע, פרט לכך ששבעה מהם הם אנשי ציבור חרדים. אלה, נטען, מונו על ידי שר הפנים, אף שאין כמעט חרדים ביישובי המועצה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ב-2011 הצהיר שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, כי העיר חריש תהיה פתוחה לכלל הציבור, אך בשיחות פנימיות, טוענים מקורות במשרד הבינוי והשיכון, הביע אטיאס לא אחת את ביטחונו כי במכרזים לבניית יחידות הדיור יזכו החרדים. לקראת פרסום המכרזים נערכו העמותות החרדיות כמו למבצע צבאי, והרושם היה שהן יזכו במרבית המגרשים.

הכוונה היתה גלויה: העיר תוכננה כעיר חרדית לכל דבר ועניין, עם בתי כנסת, ישיבות ומקוואות, וללא בתי ספר ממלכתיים. מי שהחליט מה יתוכנן בעיר, כיצד ואיך, היו עסקנים חרדים כדהן, שקיבלו גיבוי שקט מהממסד הפוליטי החילוני. המכרזים נראו כמשחק מכור.

"מינהל מקרקעי ישראל עמד בלחצים"

ואולם, החילונים לא הרימו ידיים. הם עתרו לבית המשפט נגד התכנון העירוני שייעד את העיר לחרדים בלבד, וב-2011 הניבו הלחצים פרי, והממשלה החליטה שהקרקע תשווק לכלל האוכלוסייה כדי להקל את מצוקת הדיור. המשחק המכור לכאורה נפתח לפתע מחדש, אך העסקנים החרדים לא זיהו את השינויים והמשיכו להתנהל כאילו מדובר בהתמחרות פנימית בין העמותות שלהם.

זו היתה טעות גדולה מבחינתם. המתחרים האחרים לא היו מוכנים לשתוק, והעלו טענות קשות כלפי התנהלות העמותות החרדיות. בשבוע שעבר שמה ועדת המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל קץ להתנהלות הזאת, ופסלה הצעות שהגישו 12 עמותות חרדיות לרכישת המגרשים.

12 העמותות מיוצגות על ידי ועד הדיור החרדי המאוחד, שהוא חברה בשליטתם של חבר הכנסת ושר הבינוי והשיכון לשעבר, מאיר פרוש, סגן ראש עיריית ירושלים, יוסף דייטש, מזכיר מועצת חכמי התורה של ש"ס וח"כ לשעבר מטעמה, רפאל פנחסי, איש העסקים וראש עיריית בני ברק לשעבר, מרדכי קרליץ, איש העסקים אברהם סלונים, ונאמן ביתו של הרב עובדיה יוסף, אמיר קריספל.

עם העמותות שזכו בקרקעות, בעקבות פסילת ההצעות של העמותות החרדיות, נמנות העמותה למען דיור בר השגה בחריש ובקציר, ועדת ערבים לדיור, תמימי דרך לחריש, עמותת נאות חנן, נאות חריש, ושילת דניאל עמותה לדיור. ההצעות הזוכות במכרזים הן במחירים של 68-132 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור, כולל פיתוח.

"משמעות ההחלטה", אומר מוטי פלד מעמותת נאות חריש, "היא שחריש תהיה עיר מעורבת, עם אוכלוסייה חרדית, דתית-לאומית וחילונית. מדובר בניצחון מתוק לאחר מאבק ממושך מאוד שהובלנו. מגיע ישר כוח לכל מקבלי ההחלטות במינהל מקרקעי ישראל, שעמדו בלחצים שהופעלו עליהם וקיבלו החלטה אמיצה".

הקומבינות והתשלומים

איציק בן מלכי

במגזר החרדי התקבלה החלטת ועדת המכרזים בתדהמה. "כישלון העשור לציבור החרדי", "מכה אנושה לעמותות החרדיות", "התנהלות חובבנית של עסקנים", זעקו הכותרות באתרי החדשות החרדיים עם היוודע החלטת ועדת המכרזים של המינהל.

מכרזי חריש, שפורסמו באוגוסט 2012, כללו 4,634 דירות ב-29 מתחמים. זמן קצר לאחר מכן פנתה עמותת חריש הירוקה לוועדת המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל במחוז חיפה בדרישה לפסול את הצעותיהן של 12 עמותות חרדיות במכרזי הקרקע. לטענתם, העמותות החרדיות היו מאוגדות תחת חברת ועד הדיור החרדי המאוחד ש"פעלה כקרטל" ותיאמו את מחירי ההצעות לקרקע, מה שהגדיל את סיכוייהן לזכות במכרזים, ובכך עברו לכאורה על הוראות המכרז, על חוק המכרזים ועל חוק ההגבלים העסקיים.

"התנהלות זו ממחישה את מה שניסו שרי ש"ס לעשות בחמש השנים האחרונות ביישוב חריש", הסביר בעבר חמי בר-אור, תושב המקום, ראש המטה לעתיד חריש ושותף בהנהלת עמותת נאות חריש. "התנהלות השרים היתה בריונית, הם ניסו לשלוט על קרקע בכוח ולייעד אותה לחרדים בלבד".

"קרקע ליחידת דיור ב-10 שקלים - פחות ממנת פלאפל"

"המחיר שהצענו היה 10 שקלים לקרקע ליחידת דיור, פחות ממנת פלאפל. היינו מופתעים מאוד שזכינו", אומר נציג של אחד הקבלנים בחריש.

איציק בן מלכי

"זה היה הימור, היינו בטוחים שהעמותות יזכו, אמרנו 'אם נזכה יופי, אם לא אז לא'", אומרים בחברות הנדל"ן שזכו במגרשים בחריש. "זו הסיבה שבסופו של דבר הוגשו הצעות נמוכות מאוד על הקרקע - 1,000 שקל לבניית 94 דירות, 900 שקל לבניית 79 דירות או 9,000 שקל לבנייה של 84 דירות. כשנודעו לנו תוצאות המכרזים היינו מופתעים מאוד. אם העמותות היו נשארות במשחק, כולנו היינו בחוץ. הן הציעו מחירי קרקע גבוהים, 30-50 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור".

למרות זאת, יזמים רבים מעריכים כי הדירות לא יימכרו במחירים שהובטחו, כ-650 אלף שקל לדירת ארבעה חדרים. "אף אחד לא יודע מה יקרה, אבל לפי הערכות, המחירים יתחילו ב-850 אלף שקל, ועשויים אף להגיע ליותר ממיליון שקל".

אם תחילה רווחה ההערכה כי העמותות החרדיות שנפסלו יפנו לבג"ץ, כעת נראה כי הן יעשו הכל כדי לא לחשוף את פעילותן. עו"ד ירון שביט, מומחה בדיני מכרזים ושותף במשרד שנהב, קונפורטי, שביט ושות', מעריך כי ערעור של העמותות על ההחלטה עשוי לסכן אותן, ולכן הן יימנעו מכך. לדבריו, "אם העמותות שנפסלו יחליטו לערער על ההחלטה, יש להניח שהדבר יגביר את הסיכוי להעביר את הטיפול בנושא לבדיקת הגורמים האמונים על חקירות פליליות והגשת כתבי אישום.

"יש לציין כי תיאום בין מגישי הצעות במכרזים הוא עניין חמור, והוא בעייתי אף יותר בתחום המקרקעין. במקרקעין תמיד מתעורר החשש שמי שיכול היה להרשות לעצמו להגיש הצעה גבוהה יותר, כבר ידע, או שהיה לו יסוד סביר להניח, שהוא יקבל הקלות כאלה ואחרות בעת הגשת הבקשות להיתרי הבנייה שיהפכו את ההצעה שלו למשתלמת".

הטבות מפליגות - לחרדים בלבד

היישוב חריש שוכן בפאתי ואדי ערה, והוא חלק מהמועצה המקומית קציר-חריש. ביישוב מתגוררים כיום כ-1,300 תושבים, מרביתם חילונים. היישוב החל את דרכו כהיאחזות נח"ל, ובתחילת שנות ה-90 הוחלט על הקמת העיר חריש כחלק מתוכנית שבעת הכוכבים של אריאל שרון, שר השיכון דאז, שרצה להגדיל את ריכוז האוכלוסייה היהודית לאורך הקו הירוק.

משהוחלט על כך, יצא משרד השיכון במסע שיווק נרחב, בין היתר באמצעות מתן תמריצים ומענקים. התשתיות הונחו והקבלנים החלו לבנות, אך מאורעות אוקטובר 2000, לצד החלטת הממשלה ליישב במקום את חמולת קראג'ה, עצרו את שיווק הקרקעות והביאו להגשת תביעות של יזמים נגד משרד הבינוי והשיכון. ב-2006 מונה ניסים דהן, לשעבר ח"כ מטעם ש"ס, לראש המועצה הקרואה של היישוב, במטרה לקדם את הקמת היישוב החרדי. מאותה עת התייחס התכנון לאוכלוסייה חרדית בלבד, והתעלם לחלוטין מהאוכלוסייה הקיימת במקום.

בעיר היו אמורים לקום בתי ספר לבנים ולבנות מכל הזרמים החרדיים, ישיבות, בתי כנסת, מקוואות ומערכת תחבורה מיוחדת. לפי התוכניות שקידם משרד הבינוי והשיכון, העיר תמנה 30 אלף דירות ואוכלוסייתה תמנה 150 אלף חרדים. המכרז כלל הנחיות תכנוניות בהן כיור כפול, חדר הורים גדול המתאים לשתי מיטות, מעלית שבת ושעון שבת. כך, בזמן שראש הממשלה, שר הבינוי והשיכון ושר הפנים טענו לחסמים ביורוקרטיים ותכנוניים, חריש הוקמה במהירות באמצעות ועדה מיוחדת שעקפה את כל הליכי התכנון והסירה את כל החסמים. "שר הבינוי אמר כי תכנון עיר רגילה לוקח 15 שנה, ואילו חריש תוכננה בתוך שנתיים", אמר ראש המטה לעתיד חריש, חמי בר-אור, "האם נותנים עדיפות בתכנון לציבור החרדי?"

ואולם, הבעיה אינה רק בהליכי התכנון, אלא גם בחלוקת המשאבים החדשים. הממשלה השקיעה כמיליארד שקל בסבסוד הפיתוח ביישוב וקבעה כי הקרקע בחריש תינתן במחיר אפסי; המכרז פוטר את היזמים מהקמת מוסדות ציבור; התקבלה החלטה תמוהה ולפיה יישובים שבהם מספר הדירות גדל פי שבעה יוכרו כאזור עדיפות לאומית א' - כלומר, חריש זכתה ליהנות ממעמד שהיה שמור עד כה ליישובי פריפריה, המקנה סבסוד של 50% בעלויות הפיתוח; וסבסוד נוסף של כ-60 אלף שקל ניתן למי שיקנה דירה ויתגורר בה עשר שנים.

כעת מתברר כי ההטבות המפליגות האלה, שיועדו לחרדים בלבד, משכו לחריש מתעניינים משאר מהמגזרים במדינה - חילונים, דתיים לאומים וערבים - ויקלו על מצוקת הדיור של כלל האוכלוסייה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#