סדר חדש

הערים החמות והדועכות של שוק הנדל"ן

בעוד שמקומות כמו ת"א, ירושלים, פ"ת ונתניה ממשיכים להוביל את מצעדי המכירות והבנייה, כמה יישובים שסומנו בעשור האחרון כסיפורי הצלחה מיצו את עתודות הקרקע שלהם, ואת מקומם תופסים יישובים אחרים

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי

הסערה הגדולה שפקדה את שוק הנדל"ן בשנים האחרונות הביאה לשינויים משמעותיים מאוד במפת הנדל"ן. יישובים שלא היו קודם לכן על המפה, נהפכו לאתרי בנייה מבוקשים; ואילו מקומות אחרים שהיו פופולריים בעבר נדחקו מעט לאחור. בנוסף, היו מקומות שהבליחו לשנים ספורות, אך דעכו מהר מאוד, מסיבות כאלה ואחרות.

השוואה בין מפות הנדל"ן של 2004 ל-2012 לא מציגה שינויים רבים בדפוסים הגיאוגרפיים של מכירת דירות. תל אביב וירושלים היו ברשימת הנמכרות אז כמו גם היום, ואליהן הצטרפו שתי ערים - פתח תקוה ונתניה - שהתאפיינו בעשור האחרון בתנופת בנייה. ב-2004 נחשבה אשדוד, שבה הוקמו פרויקטים במרינה, אחת הערים הנמכרות בישראל, אך כיום היא נדחקה אל מחוץ לרשימה. עוד מקום בולט מ-2004 הוא מודיעין עילית, שבה היתה אז תנופת בנייה לציבור החרדי ומאז יצאה מהמפה.

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

ואולם מכירת דירות היא רק פרמטר אחד שיש לבדוק בקשר לדינמיות של שוק הדירות. הפרמטר השני הוא הנפקת היתרי הבנייה, שמהווה עדות להליכי תכנון ובנייה מתקדמים שבתוך זמן קצר יבשילו לשיווק פרויקטים ולבנייה חדשה. פעמים רבות יש זהות בין רשימת המקומות שמככבים בראש סולם המכירות לאלה שבראש סולם היתרי הבנייה, והסיבה ברורה: מכירות רבות הן עדות לביקושים.

המקומות המעניינים יותר הם אלה שבהם אין זהות בין הפרמטרים. מדובר כנראה במקומות שנמצאים בתהליכי מעבר, לקראת פריחה או שפל בשוק, ולכן מעניין במיוחד לבחון אותם. לצורך ההדגמה, בחרנו כמה מקומות שבלטו בשינויים קיצוניים בשנים האחרונות. כשמדובר ביישובים בירידה, אין הכוונה לירידת מחירים או בביקושים או באיכויות היישוב, אלא לירידות בבנייה ובתוכניות חדשות.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי


בדרך למעלה

אשקלון: הרקטות מעזה לא עצרו את תנופת הבנייה

אשקלון מוזכרת בשנים האחרונות בשני היבטים עיקריים: ספיגת רקטות מעזה וההתפתחות המהירה שלה. לכאורה מדובר בסתירה, אבל במציאות הנדל"נית הישראלית הכל יכול להיות. ובמחשבה שנייה, נתוניה האובייקטיביים של העיר - עתודות קרקעיות גדולות מאוד שעד לאחרונה לא נוצלו; ריחוק סביר ‏(כ–50 ק"מ, כמו חדרה‏) מתל אביב; קיצור משמעותי של זמן הנסיעה ברכבת בין שני המקומות לאחר השלמת מסילת הברזל שתקשר בין תל אביב לאשדוד דרך איילון, בקטע שעובר בחולון ובראשון לציון מערב; ומחירי הדירות הנמוכים יחסית - העיר מהווה אטרקציה של ממש.

עיקר הבנייה הוא בשכונת ברנע הצפונית, והביקושים אליה מגיעים מזוגות צעירים במרכז שמעוניינים לרכוש דירות חדשות במחירים נמוכים יחסית, ומצד משפרי דיור מערים סמוכות, בהן אשדוד, שבשנים האחרונות פתחה פער מחירים גדול מאשקלון. אשקלון עצמה היתה פעילה נדל"נית משנות ה–90. בין 1995 ל–2003 ניתנו בה 7,602 היתרי בנייה - 960 בשנה בממוצע. ב–2004 קטן מספר ההיתרים והוא נע בין 300 ל–500 בשנה, עד שב–2009 נרשמה פריצת דרך ובעיר הונפקו היתרים ל–758 דירות. 2010 היתה שנת השיא, עם 1,724 היתרים.

אשקלוןצילום: לימור אדרי

ב–2011 וב–2012 ירד מספר ההיתרים כמעט במחצית, לכ–850 ב–2011 ו–860 מתחילת 2012 ועד אוגוסט, אך עדיין מדובר בכמויות נאות, שמבטיחות שגם בשנים הקרובות העיר תמשיך להתפתח.

במקביל, הקבלנים הפועלים בעיר מכרו 300–500 דירות בשנה ב–2004–2006. ב–2007 הם הצליחו למכור 505 דירות, ב–2009 המספר קפץ ל–699, שנה מאוחר יותר זינק ל–1,217, ובין ינואר 2011 לספטמבר 2012 נמכרו בעיר 1,249 דירות.

יבנה: השיווקים של המינהל הזניקו את העיר

יבנה לא מרבה להופיע על מפת הנדל"ן הלאומית. אחת הפעמים הבודדות שבהן צצה שם היתה בתחילת שנות ה–80, עם הקמת שכונת נווה אילן. 600 בתים צמודי קרקע שהוקמו לאנשי קבע היו ההתחלה, ולאחר מכן הוקמו השכונה למשפחות שוטרים והשכונה הרגילה. מאז ועד לשנים האחרונות, יבנה לא כיכבה בצמרת הנדל"ן. אם לבחון לפי היתרי הבנייה שהונפקו בעיר, ההתפתחות בה היתה אטית בשני העשורים האחרונים. בין 1995 ל–2003 הונפקו בה בממוצע היתרים ל–115 דירות בשנה, ובין 2004 ל–2008 מספרם קטן לכמה עשרות בלבד בשנה.

יבנהצילום: דודו בכר

הדברים השתנו בצורה חדה עם שיווק הקרקעות של המינהל בשכונה הדרומית, יבנה הירוקה. השכונה תשתרע על כ–850 דונם ותכלול כ–3,000 דירות - מה שמבטיח לעיר שגם בשנים הקרובות היא תמשיך להיות על המפה. ב–2010 הונפקו בה היתרי בנייה ל–460 דירות, ב–2011 הונפקו היתרים ל–629 ובשמונת החודשים הראשונים של 2012 ל–291 דירות.

מכירות הדירות זינקו מיד, ומ–2011 ועד לספטמבר נמכרו בעיר 660 דירות חדשות - יותר מפי שניים מבנווה אילן. הציבור גילה את יבנה ונוכח לדעת שהיא לא רחוקה מתל אביב, והמחירים בה שפויים. לאור זאת, עיקר הביקוש בה מגיע מזוגות צעירים, הרואים בה חלופה זולה לראשון לציון, נס ציונה ורחובות, וכן מצד משפרי דיור מאשדוד ואשקלון.

באר שבע: הרוכשים שבו לאתרי הבנייה אחרי 2007

2007 היתה שנת המעבר של באר שבע. עד אז, העיר הדרומית עברה שנים של משבר קשה ומתמשך בבנייה, שהחל בסוף שנות ה–90 וליווה אותה לאורך רוב העשור הקודם. היציאה מהמשבר היתה בזכות העובדה שבתחילת שנות האלפיים הוצפה העיר בקרקעות לאלפי יחידות דיור. קבלנים הסתערו על המכרזים, בעיקר בשכונות רמות ונווה זאב.

באר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ

הקבלנים הביאו בחשבון שמבצעי הטבות לרוכשים ולזוגות צעירים - כולל הנחות משמעותיות במיסוי - יגבירו מאוד את הביקושים לדירות בעיר. ואולם בתחילת שנות האלפיים בוטלו המבצעים, ומיד לאחר מכן נפסק זרם הרוכשים למשרדי המכירות, והקבלנים נותרו עם מלאי של מאות דירות שלא יכלו להיפטר מהן. רבים מהם נקלעו לקשיים, וחלקם אף הגיע לחדלות פירעון. המצב גרם לירידות של 30%–40% במחירי הדירות, שנוצרו הן בגלל עודפי ההיצע והן בגלל הביקושים שרשמו ירידה חדה מאוד.

ב–2004–2005 נמכרו בעיר כ–250 דירות בממוצע, וב–2006 צנח מספר הדירות החדשות שנרכשו ל–113. כמות היתרי בנייה שהונפקו בין 2004 ל–2006 נעה בין 200 ל–300; וב–2007, בעקבות השפל במכירות של 2006, הוצאו רק 89 היתרי בנייה. ככל הנראה הקבלנים היו באותה שנה במצב ירוד במיוחד, ולא הגישו בקשות רבות להיתרי בנייה לפרויקטים.

ואולם ב–2007 הרוכשים שבו לאתרים, ומכירת הדירות זינקה ל–163 - כמעט פי שלושה לעומת 2006, ואילו ב–2010 היא הגיעה לשיא של 551. ב–2010 זינק גם מספר היתרי הבנייה שהונפקו בעיר לשיא של השנים האחרונות - 861, ובתקופה שבין ינואר 2011 לספטמבר השנה נמכרו 731 דירות חדשות בבנייה פרטית.
מספר היתרי הבנייה שהוצאו בתקופה האחרונה מבטיחים שגם בזמן הקרוב באר שבע תמשיך בפריחה הנדל"נית שלה. הסיבות לכך הן שבשנים האחרונות נמחקו עודפי ההיצע, וביקושים חדשים הגיעו לבאר שבע - חלקם על ידי משקיעים וחלקם על ידי רוכשים לצורכי מגורים.

חדרה: מנסה להדביק את הפער מהשכנה מדרום - נתניה

חדרהצילום: איציק בן מלכי

במשך שנים נחשבה חדרה עיר בעלת פוטנציאל נדל"ני, אבל מחוץ למפת הנדל"ן. עיר חוף שנמצאת באמצע הדרך בין תל אביב לחיפה, ממוקמת לצד כביש החוף החדש וכביש החוף הישן, מצוידת בתחנת רכבת ונגישה לכביש 6, היתה אמורה כבר מזמן להפוך לשם דבר בשוק הנדל"ן בישראל. העובדה שהדבר לא קרה קשורה ככל הנראה למנהיגות המקומית ולהתייחסות הארצית לעיר, שהותירו אותה בפיגור רב מאחורי השכנה הדרומית, נתניה.

אולם מ–2007 דברים החלו להשתנות בעיר. הדבר בא לידי ביטוי תחילה בקפיצה גדולה מאוד במספר היתרי הבנייה, שבאותה שנה זינק ל–176, לעומת 106 היתרים שניתנו ב–2006. מאז מספר ההיתרים עולה בחדות, עד שמינואר 2011 ועד אוגוסט 2012 ניתנו לא פחות מ–1,442 היתרים - מספר מכובד ביותר.

הקפיצה במכירת דירות חדשות נרשמה ב–2010, שבה בוצעו 279 מכירות של דירות חדשות, לעומת 111 ב–2009. בין תחילת 2011 לספטמבר 2012 נמכרו 903 דירות חדשות - שיא של עשור לפחות לעיר הזו.

המכירות בחדרה הן בעיקר בחלק המערבי של העיר, שהחל להיבנות לפני כשבע שנים על ידי חפציבה, אבל המכירות בתקופתה דישדשו. רק בשנים האחרונות המקום נהפך לפופולרי מאוד. אזור אחר של העיר פורח הודות לחברת שיכון ובינוי, שבונה ומפתחת שכונה שבה כ–1,000 דירות בין שכונת ניסן לבית אליעזר, בחלק המזרחי של העיר. בשני המקומות החלו גם יזמים קטנים יותר לפעול במרץ, ובימים אלה העיר משנה את פניה. ההיתרים ל–1,442 דירות שהוצאו בשנה ושלושת רבעי האחרונות מעידים על כך שהעיר תישאר גם בשנים הקרובות על מפת שוק הנדל"ן.

בדרך למטה

רמלה: לבנות בתוך ולהרגיש לא שם

רמלהצילום: עופר וקנין

עד 2009, מכירת הדירות החדשות ברמלה התמצתה בעשרות כל שנה. לא משהו מפתיע מדי עד כאן. העיר נמצאת אמנם במיקום מעולה, אבל היא לא היתה מבוקשת עקב חתך סוציו־אקונומי נמוך של תושביה, מחסור בתשתיות חינוך ודימוי גרוע.

ההמשך היה הדרגתי: ב–2009 העיר הגיעה למכירה בכמות תלת־ספרתית של 152, ומאז ועד לשנה שעברה לא ירדה ממנה. ב–2010 נמכרו בעיר 363 דירות, וב–2011 נמכרו 296. השנה נרשמה ירידה חדה, ובשלושת הרבעונים הראשונים של 2012 שווקו בעיר 61 דירות בלבד. האם זה סימן שתור הזהב של העיר הזו הגיע לסיום?

ייתכן. הסיבה להצלחה של רמלה היא שימוש בעיקרון "לבנות ברמלה ולהרגיש לא שם". הדבר נעשה באמצעות מצליח, שהיה פעם מושב עצמאי, ואילו כיום הוא שכונה בעיר.
מצליח מנותק פיסית מרמלה. הוא נמצא מעברו השני של כביש 40 הבינעירוני, ובסמוך לכביש 431. לכן הוא נגיש מאוד לכל צירי התנועה החשובים - כבישים 2 ,1 ,6 ו–4. בין הראשונות לאתר את הפוטנציאל הגלום במצליח, היו החברות אלמוג כ.ד.א.י וחפציבה - ומי שעמד בראשה, בועז יונה - שרכשו קרקעות במחיר זול במקום, במסגרת מכרזי מינהל מקרקעי ישראל ב–2004–2006, והחלו להקים שם את השכונה. ליזמים אחרים לקח כמה שנים עד שהבינו את הרווח הטמון בקרקעות האלה, ובסוף העשור הקודם הם בנו במקום. מ–2008 ניתן לראות גידול בהיתרי הבנייה, שהגיע לשיא ב–2010 - אז הונפקדו היתרים ל–822 דירות. מאז נרשמה ירידה תלולה, ומינואר 2011 ועד אוגוסט השנה הוצאו בעיר היתרים ל–308 דירות בלבד.

במקביל, כפי שנכתב, גם המכירות בעיר ירדו בשנה זו לשפל, ושני האינדיקטורים מורים על כך שהפריחה הרמלאית כנראה מוגבלת בזמן. אחרי שיא היתרי הבנייה שהונפקו בעיר ב–2010, ב–2011 ירד מספרם ל–290, ואילו עד אוגוסט השנה הוצאו רק 18. הדבר מעיד על כך שקיים עוד של מלאי דירות חדשות לא מכורות, אבל די מהר הוא ייגמר.

באר יעקב: בעיה תכנונית עצרה את התנופה

לפני שנתיים ערכנו משאל בין קבלנים לגבי "ערי המחר", וחלקם הגדול ענו שבאר יעקב תהיה עמוק ברשימה. כיום באר יעקב נראית כמי שמיצתה את עצמה, לפחות לשנים הקרובות.

באר יעקבצילום: איליה מלניקוב

המושבה, שנמצאת בסמוך למחנה צריפין, נס ציונה, רמלה וראשון לציון, נותרה במשך שנים מחוץ למודעות ולמפת הנדל"ן, וכשאמרו "באר יעקב" התכוונו בעיקר לבית החולים הגריאטרי השוכן במקום. ואולם הדברים השתנו במחצית השנייה של שנות האלפיים. לפני כשבע שנים אירגן מרכז הבנייה הישראלי סיור יזמים למקום, ואז הכריז ראש המועצה, נסים גוזלן, כי ישנה תוכנית להקים לא פחות מ–8,000 יחידות דיור בכל חלקי המושבה, כולל במושבה תלמי מנשה, שקרקעותיה סופחו לבאר יעקב.

וכך נהפכה באר יעקב, למשך כמה שנים, ללהיט נדל"ני אמיתי: בעוד שב–2005 הנפיקו בה היתרים ל–55 דירות בלבד, ואילו ב–2006 זינק מספר ההיתרים ל–244 וב–2008 הגיע ל–839. ב–2009 עוד הוצאו היתרים ל–706 דירות, אבל מאז המספרים ירדו במידה ניכרת. ב–2011 הוצאו היתרים ל–252 דירות, ובין ינואר לאוגוסט השנה הוצאו היתרי בנייה ל–31 דירות בלבד. מבחינת מכירת דירות, באר יעקב לא מופיעה בשנים האחרונות בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‏(הלמ"ס‏) - דבר שיכול להעיד על ירידתה המוקדמת מעל מפת הנדל"ן.

מדוע התרחשה הדעיכה המהירה? הבעיה העיקרית של באר יעקב היא תכנונית. הפשרת הקרקע התעכבה במשך שנים, ורק באחרונה קודמה תוכנית ל–3,700 דירות. פוטנציאל שמוערך ב–1,600 דירות נוספות נמצא במחנה צריפין, שהיישוב אמור לקבל חלק ממנו, אבל מימוש הפוטנציאל הזה יארך עוד שנים רבות. במהלך השנה הקרובה אמורים לפעול במקום כמה קבלנים, וחברת רוטשטיין למשל, תתחיל בשיווק פרויקט בן 900 דירות ביישוב - אבל זו אינה התנופה של לפני חמש שנים. לפיכך, נראה כי באר יעקב מיצתה את פוטנציאל הקרקעות הנוכחי שלה, והיא צפויה לכמה שנות היעלמות ממפת הנדל"ן - עד הגל הבא.

גבעת שמואל: ארבע דירות חדשות ברבעון השני

הנה נתון מפתיע: בשמונת החודשים הראשונים של השנה הונפקו אפס היתרים בגבעת שמואל לבנייה למגורים - כך מנתוני הלמ"ס. על פי הלמ"ס, ברבעון השני של השנה נותרו בעיר ארבע דירות חדשות בלבד למכירה. אלה שני נתונים שמנוגדים לגמרי למציאות הבנייה האינטנסיבית שהיתה מוכרת בעיר - זו שהביאה לכך שמספר תושביה זינק מ–10.4 אלף ב–1995, ל–23.1 אלף ב–2011.

גבעת שמואלצילום: דודו בכר

ואולם רוב הקפיצה נרשמה בסוף שנות ה–90 ותחילת שנות האלפיים, בעיקר הודות לשכונת רמת הדר החדשה, וזו כנראה מאבדת והולכת מעתודות הקרקעות שלה.
השכונה, שנמצאת במזרח העיר, משתרעת על 520 דונם ותחומה בין דרך המלך, ורחובות ש"י עגנון, הזיתים, זבולון המר ואורי צבי גרינברג. היא החלה להיבנות באמצע שנות ה–90, ומתגוררים בה כיום כ–9,500 תושבים. בשכונה יש גם בניינים שבהם יש יותר מ–20 קומות, והיא מאופיינת בעיקר בתושבים מהזרם הדתי־לאומי.

בין 1995 ל–2003 הוצאו בעיר היתרים לכ–320 דירות בממוצע בשנה. מאז ירד הקצב השנתי לרמות של עד 126 דירות בשנה, כשהשפל נרשם ב–2006 - 23 היתרים. ב–2008 נרשם חריג של 338 היתרים לדירות, אבל מאז מספרם דועך והולך.

מבחינת מכירות של דירות חדשות, גבעת שמואל לא הרשימה בעשור האחרון. היקפי המכירות השנתיים של דירות חדשות נעו לאורך ברוב שנות האלפיים סביב עשרות דירות בלבד, למעט 2008, שבה נמכרו 133 דירות; ו–2009, שבה נמכרו 201 דירות חדשות. ב–2011 נמכרו בעיר 21 דירות חדשות בלבד, ואילו בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה נמכרו בה שש דירות בלבד.

לגבעת שמואל יש עתודות קרקע רבות, אך חלק ניכר מהן מיועדות למשרדים ומסחר, ואילו לגבי האחרות העיכובים הם סטוטוריים בעיקר. יש תכנון לפרויקט גדול של פינוי־בינוי, על קרקע שהיתה בזמנו של חברת מגדל הזוהר, של דרור חוטר ישי ודוד אפל. ואולם עד למימוש פרויקט זה - כמו פרויקטים אחרים - יש עוד זמן רב, ועד אז הבנייה בגבעת שמואל עתידה לעבור רגיעה קלה.

כפר יונה: ממשיכה להתפתח - אבל לאט

כפר יונהצילום: אילייה מלניקוב

כפר יונה היה אחד היישובים שרשמו זינוקים בעשור הקודם, הודות למינהל מקרקעי ישראל שקידם בו שיווקי קרקע אינטנסיביים. החל מסוף שנות ה–90 ועד לפני שבע שנים שווקו קרקעות למאות בתים צמודי קרקע ולמאות דירות בבנייה רוויה. השיא היה בין 2003 ל–2005, כשחברות כמו חפציבה, פנורמה צפון ובונה הצפון רכשו קרקעות במקום, ושיווקו דירות בחלק הדרום־מזרחי של היישוב. על פי משרד השיכון, בין 2003 ל–2009 שווקו בו כ–950 דירות בבנייה רוויה. לא פלא אם כך שמ–1995 אוכלוסיית כפר יונה כמעט שילשה עצמה, מ–7,000 ל–19.5 אלף תושבים, וממועצה מקומית בעלת תדמית שלילית, היישוב נהפך למבוקש.

ואולם בשנים האחרונות הדברים התמתנו בהרבה. השכונה הדרומית התבססה, והיא מורכבת כיום מבנייה רוויה בחלק המזרחי, מצמודי קרקע שהוקמו בבנייה סטנדרטית על ידי חברות קבלניות, ומפרויקטים של בנייה עצמית בחלקים שונים של היישוב. העתודות בחלק זה של כפר יונה נראות כמי שמוצו לעת עתה.

עיקר הפיתוח ביישוב נמצא כיום בחלקו הצפוני, שנמצא מצפון לכביש 57 ‏(כביש הרוחב שמוביל מכביש 6 לנתניה‏). באזור זה מקדמת קבוצת יצחקי הקמת 900 דירות, אבל מדובר בפרויקט יחיד. כפי שנראה כעת, המשך הפיתוח של כפר יונה בשנים הקרובות יהיה אטי בהרבה מאשר בעשור הקודם.

קריית אונו: ההיסטריה של רייספלד כנראה לא תחזור

קריית אונו נהפכה למותג בשנים האחרונות, עם מחירי דירות גבוהים במיוחד - הרבה מזה הודות לשכונות רייספלד, שהוקמה בשנות ה–90 על שטח של 400 דונם דרומית לרחובות וולך והרצפלד, צפונית לרחוב שלמה המלך, מערבית לרחוב הזמיר, ומזרחית לשדרות בן גוריון ושכונת קרית קריניצי של רמת גן. העירייה ובעלי הקרקעות העיקריים בשכונה - שיכון עובדים ואזורים, יזמו תוכנית להקמת שכונה שכוללת חלקים בבנייה רוויה לצד צמודי קרקע, שהפכה את השכונה לאחת המוצלחות בשנות ה–90. השכונה שידרגה את כל קרית אונו.

קריית אונוצילום: תומר אפלבאום

ואולם מאז הקמתה, עברו הרבה שנות נדל"ן. כיום מוקמות בעיר שתי שכונות: בצפון פסגת אונו, עם מגדלים של עד 20 קומות; ובדרום העיר נבנית שכונת עבר הירדן. ואולם מדובר בשתי שכונות קטנות יחסית, וקשה לבנות עליהן לעתיד הקרוב. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‏(הלמ"ס‏), מלאי הדירות החדשות למכירה בעיר ירד ברבעון השני של השנה לשפל של שלוש שנים לפחות, והגיע ל–87 דירות בלבד. מצד אחד זה אומר שהעיר מבוקשת מאוד ושדירות חדשות נמכרו בה במהירות יחסית, ומצד שני זה אומר שלא נותר הרבה בעיר לשנים הקרובות.

מבחינת דירות שנמכרו, שיא המכירות של השנים האחרונות נרשם ב–2008, שבה נמכרו 392 דירות. מאז המספרים רק ירדו, והגיעו לשפל של 64 דירות בלבד בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הנוכחית. עם כמויות שכאלה נראה שהסוס הנדל"ני המקומי נגמר - לפחות במצב הנוכחי של שוק הנדל"ן.

עיון בפרמטר השני, של היתרי הבנייה, מראה שבעיר עדיין קיים מצבור תכנוני, בצורת היתרים ל–695 דירות שניתנו ב–2011 ועד אוגוסט 2012. מצד אחד מדובר במספר לא זניח, אבל גם לא גדול מאוד מצד שני. כרגע נראה כי לא נותרו בעיר הרבה עתודות קרקע, ושהעתיד הקרוב של הנדל"ן המקומי נמצא בפרויקטים של פינוי־בינוי שבאחרונה החלו להתקדם בעיר. ואולם מי שמצפה להיסטריה בנוסח מה שהיה בזמנו בשכונת רייספלד, צפוי לאכזבה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker