מנכ"ל דניה סיבוס: "טוויטר ופייסבוק עשו לנו רע - הלקוחות דורשים יותר" - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל דניה סיבוס: "טוויטר ופייסבוק עשו לנו רע - הלקוחות דורשים יותר"

היזמים טענו כי יש להוזיל את עלויות מחירי הדירה באמצעות הפחתת היטלי והסכמי פיתוח עליהם נדרשים היזמים לשלם לרשויות המקומיות

14תגובות

"הרשתות החברתיות, טוויטר ופייסבוק עשו לנו רע מאד. בסופו של דבר הלקוחות דורשים איכות וזה עולה לנו כסף". כך אמר היום מנכ"ל דניה סיבוס, רונן גינצבורג, בכנס ועידת הנדל"ן העשירית של מרכז הבניה הישראלי המתקיימת במלון מרידיאן בים המלח.

בפאנל שעסק בנושא מימון וכח אדם בענף הבנייה, דנו המשתתפים בגורמים לייקור מחיר הדירה. לדברי גינצבורג, הגורם המרכזי הוא שכר הדירה של העובדים שאף עולה על שכר העובדים הישראלים. "שכר העובדים משקף 30-40 אחוז ממחיר עליית הדירה", אמר גינצבורג, "העובדים הזרים זה מצד אחד חבל הצלה שהולך ומתקצר. עם זאת, עובד סיני מרוויח למעלה מ-20 אלף שקל לחודש. העוזר שלו מרוויח כ-14 אלף שקל לחודש. זה שכר שגבוה יותר משכר המהנדסים שלי וזה לא הגיוני. למרות זאת, אם יביאו לפה עובדים זרים, כבר מחר בבוקר מחיר הדירה הסופי יירד בשיעור של בין 6-10 אחוז. הבעיה היא שכל הנושא הזה מעורבים אינטרסים פוליטיים ולבעיות בדיור אסור להיכנס לשם".

שכונת יד אליהו
אייל טואג

יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, איציק מויאל חושב אחרת. לגישתו, שכר העובדים אינו הגורם לעליית מחירי הדיור, אלא המסים. "כדי להקטין את מחיר הדירה יש להקטין את שיעור המסים המהווים 57% ממחיר הדירה. זה לא שכר העובדים, כפי שנטען כאן. אם באמת משלמים 60 שקל לשעה לעובד אז ברור שרכיב השכר הוא הגורם המייקר, אם כי ניתן להעסיק עובדים בשכר נמוך יותר".

עו"ד מלכה אנגלסמן שהשתתפה בפאנל תמכה בעמדת היזמים וטענה כי יש להוזיל את עלויות מחירי הדירה באמצעות הפחתת היטלי והסכמי פיתוח עליהם נדרשים היזמים לשלם לרשויות המקומיות. "יש רצונות להקטין בחיובים של עלויות הבניה, במציאות הדברים הללו לא מתבצעים", אמרה אנגלסמן, "הסכמי הפיתוח המוטלים על קבלנים עליהם הם נדרשים לחתום, הם תמיד יקרים וגבוהים יותר מהיטלי הפיתוח הנהוגים באותה רשות, שגם עליהם הם נדרשים לשלם. לעיתים הרשות המקומית גם מוסיפה לאותם הסכמי פיתוח את החובה שלהם לשלם היטלים ואגרות. יש לבדוק הסכמים אלה לפני שחותמים ומתחייבים עליהם. רצוי גם לבדוק את התעריפים שהרשות גובה, האם הם תואמים לחוקי העזר העירוניים".

מנהלת אגף תשתיות ונדל"ן בבנק דיסקונט, מיכל כספי-שפירא, מעבירה את הכדור לפתחם של הקבלנים. לגישתה, לא המימון הוא הבעיה, אלא "העיניים הגדולות" של הקבלנים. "הבנקים דווקא מאד אוהבים לממן פרויקטים, הבעיה היא חריגה במימון של הקבלנים". לעניין גזירות בנק ישראל שהחליט להגדיל את ההון העצמי בדירות להשקעה אמרה כספי-שפירא, כי ספק אם הדבר ישפיע על התנהגות המשקיעים. "לאחרונה היתה גזירה מסוימת בנושא דירות למשקיעים. אנחנו לא מרגישים האטה בפרויקטים. יכול להיות שהגזירה תשפיע על קבוצות הרכישה שממוענות לרוב, לציבור המשקיעים".

הכותבת רונית מרום, היא בעלת המשרד רונית מרום עיצוב ואדריכלות פנים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#