למה יותר ויותר חברות עוברות לבנייה ירוקה למרות העלויות? - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הטבע משתלם

למה יותר ויותר חברות עוברות לבנייה ירוקה למרות העלויות?

עד היום הוקמו רק מעט פרויקטים בבנייה ירוקה, אך יותר ויותר חברות מגלות עניין בנושא. אמנם מדובר בדירות יקרות יותר, אך החיסכון האנרגטי יחזיר את ההפרש ■ בנוסף, המשרד להגנת הסביבה מקדם את התחום בעזרת מענקים וקידום בנייה ציבורית על פי תקן ירוק

תגובות

שוק הבנייה הירוקה בישראל מגיע בימים אלה לצומת דרכים, שבה יוכרע אם הוא מתרחב לממדים משמעותיים, או שהוא נשאר בינתיים כנישה צרה עם השפעה סביבתית מוגבלת. כניסתו לתוקף של תקן חדש להקמת בניין ירוק הציבה יעד ברור בפני חברות הבנייה, אבל בינתיים היקף הפרויקטים בתחום זה מצומצם למדי.

בחודש שעבר קיימה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה את הכנס הראשון שלה, ובו הוצגו נתונים עדכניים על הפרויקטים בתחום זה. לדברי האדריכלית אביגיל דולב, רכזת התחום במכון התקנים הישראלי, נמצאים כיום בהליכי אישור שונים 177 פרויקטים המבקשים להיות מוכרים כבניינים ירוקים, לפי התקן שאושר לפני כשנה. כיום יש בישראל בסך הכל 22 מבנים עם תקן בניין ירוק, אך בגרסתו הישנה.

תומר אפלבאום

בניין ירוק הנבנה על פי התקן החדש מחייב ביצוע שינויים רבים, הכוללים בידוד הקירות כדי לשפר את תנאי האקלים ללא שימוש בחשמל, תכנון מתאים של תאורה והקמת תשתיות למתקנים סולאריים, ואמצעים למיחזור מים ופסולת. התקן מתייחס גם לשיפוץ מבנים קיימים, תוך הפיכתם לירוקים (Retrofit) - פעילות שכיום כמעט לא קיימת בשוק הבנייה בישראל.

רשימת הפרויקטים מלמדת שרק אחוזים בודדים משטחי הבנייה המאושרים בישראל נבנים על פי מדדים סביבתיים. עם זאת גדל והולך מספר חברות הבנייה שמגלות עניין בהקמת מבנים על פי תקן ירוק, ובהן שיכון ובינוי המעורבת בכמה פרויקטים הנמצאים כבר בשלבי אישור. חברת בנייה בולטת בתחום היא חנן מור, שהשלימה כמה בניינים העומדים בתקן הישן בשכונת מגורים בנס ציונה, ומתכננת לקדם מבנים נוספים על פי התקן המתקדם.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

רבים מהעוסקים בתחום מסכימים שעדיין יש פער גדול בין העיסוק בתחום והתוכניות הקשורות בו למספר הפרויקטים בפועל. "כמעט אין בנייה ירוקה בפועל וזה צפוי, כי שוק הנדל"ן הוא שוק מורכב הפועל ומגיב באטיות", מציינת מיכל בריטמן, העומדת בראש הוועד המנהל של המועצה לבנייה ירוקה. לדבריה, צריך לסגור את הפער, בין היתר, באמצעות תמריצים שאת חלקם צריכה ליזום הממשלה.

תקן הבנייה הירוקה מורכב משיטת כוכבים, שבה כל כוכב ניתן בתמורה לאמצעים נוספים לשיפור התפקוד הסביבתי של המבנה. לפי בדיקה שערכה התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים), תוספת העלות לעמידה בתקן לקבלת כוכב יכולה להגיע ל-5% מעלות בניית דירה של ארבעה חדרים, ועלות קבלת כוכב שני מגיעה ליותר מ-12%.

"מדובר בתוספת עלות משמעותית", מציינת ההתאחדות בדו"ח שפירסמה בנושא. "ואולם לאורך זמן היא מחזירה את עצמה כתוצאה מחיסכון בהוצאות אנרגיה". עם זאת, ההתאחדות לא הבליטה את התועלת הכלכלית שיש בחיסכון, והמחקר שערכה התמקד בעיקר בנטל המשמעותי של הגידול בעלות רכישת הדירה. "נכון שיש חיסכון בטווח ארוך, אבל בזמן רכישה, על הקונה לבוא כבר עם כסף זמין", מציין מוטי כידור, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ.

במשרד להגנת הסביבה ובחברות הבנייה מודים שאטיות התגובה של שוק הנדל"ן ועליות הבניין הירוק אינם החסמים היחידים להקמת בניינים נוספים. "יש לנו מחסור ממשי בידע מקצועי", מודה כידור. "אנחנו מנסים להתגבר על זה באמצעות השתלמויות ורכישת ידע נוסף". לטענתו, יש בעיה נוספת של מחסור בחומרי בנייה המתאימים לתקן החדש. כמו כן, מנסים הגופים השונים לקדם בנייה ירוקה לא רק כפרויקטים בודדים, אלא כשכונות שלמות.

במשרד להגנת הסביבה מודים שגם בקרב הציבור יש חוסר ידע לגבי מהי בנייה ירוקה. המשרד מתכוון להוציא בקרוב מדריך שיפרט מתי פרויקט אכן ראוי להגדרה שכזו, ומתי מדובר בתרגיל שיווקי של קבלנים המבקשים להעלות את ערך הדירות.

בדומה לברייטמן, טוענת ההתאחדות כי יש לסייע להקמת דירות ירוקות באמצעות תמריצים שונים, שחלקם יינתנו על ידי המדינה. מי שמנסה לפעול לקידום תמריצים כאלה הוא המשרד להגנת הסביבה, בראשות השר גלעד ארדן.

במהלך הכנס אמר ארדן שמשרדו מקיים מהלך שמטרתו להביא לגידול משמעותי גם בשוק הדירות הירוקות למגורים ובמבנים ציבוריים. "מינהל הדיור הציבורי הסכים שכל הבנייה הציבורית החדשה תהיה על פי תקן הבנייה הירוקה".

ארדן הוסיף כי המשרד פועל לקביעת יעד שלפיו כל הבנייה החדשה בישראל ב-2030 תהיה של בניינים מאופסי אנרגיה. אלה בניינים שבהם כושר הייצור העצמי של אנרגיה (באמצעות חיסכון או ייצור חשמל סולארי), שווה או עולה על צריכת האנרגיה בהם. המשרד להגנת הסביבה פועל כבר עכשיו לקבלת החלטה של משרדי ממשלה, שלפיה כל בית המוצע למכירה או להשכרה יהיה בעל דירוג אנרגטי, הקובע מה מידת החיסכון והיעילות בצריכת אנרגיה בו. הצעה נוספת שהמשרד מנסה לקדם היא משכנתאות ירוקות, המבוססות על מתן תנאי משכנתה נוחים יותר למי שרוכש דירה בבניין שקיבל תו תקן.

החודש הודיע המשרד להגנת הסביבה על הענקת תמיכה כספית של 10 מיליון שקל להקמת מבנים ירוקים על פי התקן החדש, ובהם בתי ספר, מבני משרדים ומבני מגורים בכמה יישובים כמו תל אביב, ראשון לציון ומודיעין. מדובר בתקציב הניתן במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת פליטת גזי חממה. בנייה ירוקה יכולה להביא לחיסכון של 30% מצריכת חשמל, ובכך להקטין את פליטת גזי החממה. כמו כן, מתכוונים המשרד להגנת הסביבה ומשרד השיכון לסייע באמצעות תקציב בסך 7 מיליון שקל בביצוע פרויקטים של Retrofit, בניסיון לעורר גם את הכיוון הזה של בנייה ירוקה. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#