כל אחד יוכל לגור בחריש - בתנאי שהוא יהודי - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כל אחד יוכל לגור בחריש - בתנאי שהוא יהודי

לאטיאס יש תכונה מרכזית אחת: הוא יכול להתסכל לך ישר בעיניים ולומר את הדבר הכי אבסורדי, בלי לחייך ובלי להתבלבל

11תגובות

לשר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, יש תכונה מרכזית אחת: הוא יכול להתסכל לך ישר בעיניים ולומר את הדבר הכי אבסורדי, בלי לחייך ובלי להתבלבל.

כך הוא סיפר לנו שהוא לא מפלה את החרדים לטובה ברכישת דירות מסובסדות, אף שקבע שהקריטריון המרכזי לחלוקת אותן דירות הוא מספר שנות הנישואים. כאילו אנחנו לא יודעים שהצעירים החרדים מתחתנים בגיל 18-19, כאשר החילונים עדיין משרתים בצבא ולא חושבים אפילו על חתונה.

ששון תירם

כעת הוא מספר לנו שהעיר החדשה חריש "פתוחה לכלל האוכלוסייה". הוא אומר זאת בסבר הפנים הרציני והמכובד שלו, אף שכל מי שמסתכל על תוכנית העיר, מבין מיד שהיא מיועדת לחרדים בלבד. מדובר בבניינים שלא יעלו על שש קומות, כדי שהחרדים לא ייאלצו להשתמש במעליות שבת; מדובר בבניינים שלא כוללים חניה תת-קרקעית, כי לחרדים יש מעט מכוניות פרטיות. התקן בעיר יהיה פחות מחניה אחת לכל דירה. מדובר בתכנון שמשאיר 45% מהשטח למבני ציבור רבים כמו גנים, בתי ספר, בתי כנסת ומקוואות, שדרושים לאוכלוסייה הדתית מרובת הילדים. מדובר בדירות שלכל אחת מהן מתוכננת "מרפסת סוכה" - ועוד כל מיני פטנטים שיבהירו לחילונים כי אין להם מה לחפש בחריש.

וברגע שמדובר בעיר חרדית, מחירי הדירות שם יהיו נמוכים מאוד, כחצי מיליון שקל לדירה. מינהל מקרקעי ישראל ישתף פעולה וימכור את הקרקע בזול, וגם סטנדרט הבנייה יהיה מינימלי.

אף חילוני לא ייגש לקנות דירה בחריש, כאשר ברור לו שלא יוכל לקיים את אורח חייו בחופשיות. למשל, הוא לא יוכל להיכנס במכונית לשכונת מגוריו בשבת, כי המועצה המקומית (שכיום היא ועדה קרואה שמנוהלת על ידי נסים דהן, פעיל ש"ס), תכריז שלא תהיה תחבורה בשבת, כדי שלא לפגוע ב"רגשות הציבור". זה לבד מספיק כדי להפוך את חריש לעיר שתמכור דירות בזול למגזר היחיד שמעניין את אטיאס - החרדים.

הבחירות יוקדמו

כל הסימנים מלמדים שהבחירות הבאות יוקדמו לרבעון הראשון של 2013. הסיבה לכך היא שאין סיכוי שראש הממשלה, בנימין נתניהו, יצליח לשכנע את השותפות הקואליציוניות שלו - ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו ועצמאות - להצביע בממשלה ובכנסת בעד תקציב הגזירות של 2013.

גם נתניהו עצמו חושש לעשות מה שנחוץ, כלומר לקצץ 14 מיליארד שקל בתקציב, ולהעלות עוד את המסים. הוא גם יודע שחברי הכנסת מהליכוד יתנגדו לקיצוצים ולמסים, כי הם פוזלים לפריימריס. קשה לו מאוד לעבור ממדיניות של "להיטיב עם העם" לפילוסופיה של "משוגעים רדו מהגג".

עובדה היא שדיוני התקציב ל-2013 נדחו. הם היו צריכים להיערך ב-2 בספטמבר, כאשר ב-13 בספטמבר היתה הממשלה צריכה להצביע. כלומר, עוד לפני ראש השנה היה התקציב צריך לעבור בממשלה. אבל זה כבר לא יקרה. אמנם באוצר מקווים שהדיונים יתקיימו "אחרי החגים", אבל אין אף תאריך באופק. כלומר, כולם מבינים שהממשלה הבאה היא זו שתגיש את תקציב 2013.

האמת היא שתקציב גזירות כה קשה יכולה להעביר רק ממשלה חדשה. ממשלה בשנת כהונתה האחרונה רואה מול עיניה את הבחירות, והחברים בה לא מסוגלים להצביע בעד צעדים לא פופולריים כמו פגיעה בשכר במגזר הממשלתי, קיצוצים בקצבאות הילדים, דחייה בתשלומי דמי ההבראה במגזר הציבורי וקיצוצים בכל משרדי הממשלה - בביטחון, ברווחה, בחינוך ובתשתיות. הפוליטקאים יחששו שהבוחר יתנקם בהם בקלפי, ולכן לא יצביעו בעד.

לעומת זאת, ממשלה חדשה שרק הוקמה, מסתכלת על אופק של ארבע שנים - מה שמאפשר לה להטיל גזירות בשנה הראשונה, מתוך תקווה שהמצב הכלכלי ישתפר במהלך הקדנציה, כך שכעבור שלוש-ארבע שנים הציבור כבר לא יזכור את הגזירות של תחילת הקדנציה.

חבל שנתניהו הסכים ב-9 במאי, ברגע האחרון, לחתום עם שאול מופז הסכם להקמת ממשלת אחדות. זו היתה ברית זמנית שהתפוצצה כעבור חודשיים, ב-17 ביולי. הברית היתה זמנית, אך נזקיה עצומים - כי בלעדיה היינו נמצאים ממש עכשיו בעיצומה של מערכת בחירות, כאשר יום הבוחר כבר נקבע ליום ג' הבא, 4 בספטמבר.

כך היתה קמה ממשלה חדשה שהיתה מגישה את תקציב הגזירות ל-2013 במועד, ואז היינו נכנסים ברגל ימין לשנה הבאה, תוך שמירה על היציבות והימנעות מהידרדרות למצבן של יוון, ספרד ופורטוגל.

מתמחים בפאניקה

גם שר הביטחון, אהוד ברק, מבין שהבחירות יוקדמו. לכן הוא מדבר על איראן. הוא רוצה שהציבור יבין שרק הוא - בעל הניסיון - מסוגל לנהל מערכה כה מסובכת. לכן צריך להצביע "עצמאות".

במסגרת מסע הבחירות שלו, הוא נהפך גם לפופוליסט. בישיבת הממשלה שעסקה בתקציב הביטחון הוא אמר שההשקפה הכלכלית של ראש הממשלה מיושנת ושאבד עליה הכלח, כי אפשר להרחיב גם את תקציב הביטחון וגם לתת לחברה ולרווחה, בעזרת הנפקת איגרות חוב מיועדות. כלומר, מבחינתו אין בעיה להגדיל את ההוצאה והחוב, אף שזה מעשה מסוכן.

גם שני השרים האחרים של עצמאות זורעים פאניקה בציבור. משרד החקלאות שבראשות אורית נוקד, הוציא באחרונה דו"ח שמנבא העלאות מחירים חדות של מוצרי המזון. שירות התעסוקה, שתחת שלום שמחון, שר התמ"ת, הוציא נתונים על פיטורים, ושמחון התראיין כמי שיש לו תוכניות ופתרונות למלחמה באבטלה המסוכנת. הוא אף צופה שהאבטלה תעלה ותגיע ל-9% - ובכך יוצר פאניקה ואווירה של משבר, כאשר האשמה מוטלת כמובן על ממשלת הליכוד, שהוא כלל לא קשור אליה; הוא רק שר ותיק שמכהן בה מתחילת הקדנציה.

איפה שוודיה ואיפה ישראל

כאשר אצלנו העלו באחרונה את מס החברות מ-25% ל-26%, החליט ראש ממשלת שוודיה, פרדריק ריינפלט, להוריד את מס החברות בארצו החל בינואר 2013, ב-2.3%. כך יירד מס החברות בשוודיה מ-26.3% ל-24% בלבד.

ריינפלט עושה זאת כדי להפוך את שוודיה ליותר תחרותית, כדי שהחברות שם ירוויחו יותר, ובכך יותר חברות ירצו להקים את בסיסן בשוודיה.

ריינפלט אומר שמטרת הצעד היא "לייצר עוד מקומות עבודה ולעודד משקיעים להשקיע בשוודיה"; ומדובר באחת המדינות הבודדות באירופה שכמעט לא ניזוקה ממשבר החוב שפוגע ביבשת.

אגב, גם אצלנו מס החברות היה צריך לרדת ל-24%, אך בעקבות ועדת טרכטנברג שונה התוואי, ומס החברות הועלה - עם כל הנזקים שהוא גורם לצמיחה ולתעסוקה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם