נפרדים מהקניון: כך הופכים אזור תעשייה למתחם בילוי - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נפרדים מהקניון: כך הופכים אזור תעשייה למתחם בילוי

בימים אלה מושלמים פרויקטים בתל אביב, בראשון לציון ובמצפה רמון ■ הקהל והיזמים מגלים התלהבות

6תגובות

חובבי מדורי האוכל זכו לקרוא בשנה האחרונה על לא מעט פתיחות של מסעדות באזור התעשייה של ראשון לציון. סוהו הוותיקה נהפכה לאחת המסעדות המצליחות בישראל, חיים כהן פתח סניף נוסף לדיקסי ונראה שהסצנה במקום רוחשת ומלאה עניין. ההתעוררות במקום אינה נעצרת בתחום המזון, וגם המרחב הציבורי עובר שינויים משמעותיים כחלק מהמהפך של אזור התעשייה למתחם בילוי.

במתחם יש כ-26 אלף מ"ר של שטחים ציבוריים, שעוברים תהליך שדרוג בעלות של כ-25 מיליון שקל. לאחר סיום השיפוץ, במקום מוסכים וריח של גריז, יזכו המבקרים במרחב פתוח רוחש בפעילויות תרבות ופנאי. על תכנון התחדשות המקום אמון משרד האדריכלים מייזליץ כסיף, אותו משרד שתיכנן את פרויקט החידוש של נמל תל אביב לפני כמה שנים.

אם בנמל תל אביב האייקון האדריכלי היה דיונות מעץ, שיוצרות חוויית הליכה חדשה ומראה מזוהה למקום, בראשון לציון העיצוב יתבסס על משולשים תלת-ממדיים.

צדיק אלייקים אדריכלות נוף

פרויקט החידוש של אזור התעשייה התחיל לפני כחמש שנים. האדריכלית גנית מייזליץ כסיף, שותפה במשרד מייזליץ כסיף אדריכלים, מסבירה שבעירייה רצו לייצר במקום מרחב ציבורי אקטיבי. כדי ליצור למקום זהות ברורה וייחודית החליטו בצוות החידוש להתייחס לתרבות הרחוב כהשראה לתכנון. "יצרנו שפה עיצובית שמתאימה למקום, מעין אלמנטים רבי-פאות שיוצרים זהות למתחם ומשתנים בהתאם לפעילויות שונות", מסבירה מייזליץ כסיף.

מבחינתם של האדריכלים ושל אנשי העירייה המטרה היתה לייצר מקום שמעודד מפגשים לא פורמליים בין המבקרים במקום. לצורך כך ישנם מקומות ישיבה מסוגים שונים וכן מקומות שיכולים לארח הופעות או אירועים. מייזליץ כסיף מוסיפה כי "אנחנו כאדריכלים צריכים לייצר את התנאים למפגש דמוקרטי ופתוח, שמעודד פעילויות שונות במרחב הציבורי, להבדיל ממרחב סינתטי ומהונדס. בראשון לציון ניסינו לייצר במה שתעודד יוזמות ופעילות. זה מצע פתוח להרבה אפשרויות".

פרויקט חידוש אזור התעשייה בראשון לציון והפיכתו למתחם בילוי הוא חלק ממגמה רחבה שמתקיימת בעוד מקומות בישראל, כמו באזור התעשייה של בני ברק שעובר בימים אלה תהליכים דומים ואזור יריד המזרח הצמוד לנמל תל אביב שמתחדש באחרונה. האדריכל צדיק אליקים, שותף במשרד אליקים אדריכלים, היה שותף לתוכנית בנמל תל אביב וכעת עובד על תכנון מתחם יריד המזרח. אליקים מספר כי "התופעה קיימת בהרבה אזורי תעשייה או נמלים בעולם, שעם התפתחות הטכנולוגיה נזנחו, כמו הנמל בתל אביב, נמל ברצלונה וכן הלאה".

אליקים מספר כי בתכנון של יריד המזרח, המטרה היא להפוך אותו מאזור החנייה של מתחם הנמל לאזור בילוי בפני עצמו, שיאפשר לעוד עסקים ליהנות מההצלחה של פרויקט החידוש של נמל תל אביב. הטיפול מתמקד גם באזורי הישיבה שקרובים לעסקים, ובגישה נוחה ללא כלי רכב.

אלעד ליפמן

חידוש בפריפריה

לא רק במרכז גילו את הפוטנציאל של חידוש אזורי תעשייה. גם למצפה רמון הגיעה הבשורה, ובאחרונה הסתיים בעיר השלב הראשון של השיפוץ של אזור התעשייה הישן.

אדריכל מאור רויטמן, שותף במשרד מייזליץ כסיף אדריכלים, עובד על תכנון אזור התעשייה במצפה רמון. רויטמן מאמין שמדובר בתופעה מבורכת: "לאזורי התעשייה הישנים יש זיקה לעיר, מהרמה התודעתית ועד לרמה הפיזית, כך שטיפול בהם יכול להיות חלק מתהליך החייאת העיר. צריך לזכור שהם נמצאים בדרך כלל במרחק הליכה ממרכז העיר".

מעבר לתהליך החיובי מבחינה עירונית, לדעתו של רויטמן הצורך להתאים אזור שכבר שימש לצורך מסוים יוצר מצע מעניין להתפתחות של פתרונות לא סטנדרטיים: "זה מתחם לא סטרילי, ולכן צריך פתרונות יצירתיים יותר- מרמת הסדרי התנועה והחנייה, דרך טיפול במבנים קיימים ועד שמירה על פעילות שוטפת של עסקים שמתפקדים גם בזמן יישום הפרויקט".

למרות הפרויקט המושקע והמחשבה הרבה שהשקיעו במייזליץ כסיף, רויטמן מסייג ומסביר ש"אדריכלות לבד לא תעשה את השינוי המיוחל. אנחנו יודעים לתכנן חללים מארחים ומזמינים, אבל אי אפשר להתבסס רק על זה וצריך שיווק חכם, מיתוג ופעילות יזומה, ולשם כך צריך מינהלת לפרויקט. החברה הממשלתית לתיירות הקימה מינהלת כזו, שבראשה עומד רן וולף. הם בקשר רציף עם בעלי העסקים במתחם, ובשלב זה בוחנים מימון לשיפוץ החזיתות ופועלים למימוש פעילות תרבות יזומה".

את התפישה שהנחתה את המתכננים בנוגע לאזור התעשייה במצפה רמון אפשר לכנות "מדברית" - בנייה באמצעות חומרים שנראים מקומיים, עם נגיעות עדינות ומרחב מאוורר ונטול עומס. רויטמן אומר כי "מראש ידענו שזה לא פרויקט בזבזני או עם תקציב גדול. הוא שקט מאוד לעומת מתחמים אחרים שתיכננו כמו הרובע בראשון לציון, שהוא יותר בולט מסביבתו ומייצר שפה חדשה.

עוזבים את הקניונים וחוזרים לרחוב

טל טלמור, אדריכלית הבית של חברת אקרשטיין, עוסקת בתוקף תפקידה כבר שנים רבות במרחב הציבורי. לדעתה, בשנתיים האחרונות חלה התקדמות בהתייחסות לאזורי התעשייה: "באמצעות פיתוח סביבתי וחברתי האדריכלים יוצרים חיבור בין העיר לאזורי התעשייה הישנים ומתחילים לנצל את הפוטנציאל שלהם למטרות חדשות".

לדעתה, השינוי הוא גם חלק מהחזרה לרחוב העירוני ולחיפוש העירוניות בישראל. "בניית המתחמים האלה קשורה למהפך שחל בתרבות הצריכה של הישראלי המצוי. אם פעם כולם נהרו לקניונים, כיום יש יציאה לרחוב ולמרחב הציבורי הפתוח".

לפיתוח מרחבים עירוניים שאינם מרחבי דיור יש פוטנציאל כלכלי וסביבתי ברור, שמתחיל להתממש. אבל הבעיה עם התוכניות שמנינו בכתבה היא שהן עוד שלב בהיצמדות של הערים בישראל למודל של אזורים נפרדים לשימושים שונים במקום עירוב שימושים, שמתכננים רבים רואים בו את המפתח לעירוניות פעילה ותוססת. נותר רק לקוות שהתכנון העירוני יידע לתת מענה גם לצורך זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#