היתר בנייה לחדר על הגג

מעשה בבית עץ שנבנה על עץ תות בתל אביב מקרשים שנותרו ממדורת ל"ג בעומר

אבי גולדברג
אבי גולדברג

מה מקור האישור שנותנת העירייה לתושביה להקים חדר על גג הבניין? מעשה שהיה: לפני שבנייה בעץ משכה את לבן של הבריות, שכן לו בתל אביב בית עץ קטן בגודל של 2X2 בערך. הבית נסמך על ענפיו החסונים של עץ התות באחד מרחובותיה הצרים של העיר העברית הראשונה. רחובות אלה, שעולים ממערב למזרח, ראשיתם למרגלות המלך ג'ורג' כמתחייב ממעמדו, וראשם אצל אחד העם, כפי שראוי לעיר עברית.

לא מדובר בבית של ממש אלא בקופסה מהסוג שנערים בנו בימי החופש הגדול מלוחות עץ וקרשים שנותרו להם לפליטה ממדורת ל"ג בעומר. את הקרשים העלו למרומי העץ בעזרת חבלים שסחבו מקן התנועה ושחוברו זה לזה בעזרת לבנה שאותה דפקו בראשי המסמרים החלודים שאספו ליד אתרי בנייה שמילאו את העיר הצעירה. כך, תוך ימים, הוקם לו "פנטהאוז" שאליו הובילו שלבי עץ אופקיים שמוסמרו לגזע החסון. לא היה צורך במטבח בבית העץ מכיוון שקבוצת הקבלנים הצעירים שבנתה אותו ניזונה מפרי עץ התות הכהה שנמצא במרחק יד מחלונות הבית או צלתה תפוחי אדמה במדורה שלמרגלותיו.

האידיליה הנערית הנ"ל נמשכה לה מראשית תמוז על פני אב ואלול ואולי היתה נמשכת עד לימי תשרי הראשונים, אך הופרה על ידי פקיד מחלקת הארנונה של העיר. הפקיד היה איש נמוך קומה שגם בקיץ, בדרכו לבית העירייה בסמוך לביתו של המשורר הלאומי, לבש מקטורן וענב עניבה הדוקה על צווארו, עובדה שכנראה בשילוב עם חומו של אב-אלול גרמה לו לריגזת בוקר. אך אין די בריגזת בוקר גרידא בכדי להוציא את אדון פקיד הארנונה משלוותו. רק פריו של תות העץ העסיסי שנזרק ממרומי הבית ונמרח ישירות על העדשה הימנית של משקפיו וניתז על לובן חולצתו הוציא אותו מכליו לחלוטין.

לאחר שקילל את דיירי הבודקה הרעוע שעל העץ ביידיש עסיסית מתובלת בניבים מרוסית ומפולנית נמוכה, הגיע כעוס לחלוטין למשרדו, תלה את מקטורנו וניגש למלאכת הנקם. הוא שלף מארון המדפים שכיסה את כותלו המזרחי של משרדו - מרצפה עד תקרה - תיק קרטון המלופף בגומיות עבות, אופקית ורוחבית, ועל שדרתו רשומה בטוש שחור כתובת המגרש שבו גדל עץ התות. עיין בו הפקיד בקפדנות ודיפדף במסמכים השמורים בו.

"לא", קרא בקול, "אין כאן כל היתר בנייה".

הוא חבט בכף ידו על שולחנו וקרא: "ניצה, תביאי לי בבקשה את פנקס הרפורטים, יש עבריינים בעירנו והם לא ינוקו!" עד הצהריים השלים פקיד הארנונה כתיבת רפורט מלא ובו תיאור בית העץ שנבנה ללא היתר והוראה להרוס אותו מיד ולהשליש אגב כך קנס בסך 75 לירות לקופת העירייה. בנוסף, יצא וחישב את הארנונה המגיעה לעירייה בגין השימוש בבית מאז הקמתו ב-ג' תמוז ועד היום, סך של 19 לירות ו-44 גרוש. ואז, בניגוד להרגלו לשוב לביתו לסעודת הצהריים שהכינה לו אשתו, חזר אל המגרש החולי שבמרכזו נטוע עץ התות הגדול, הוציא הדו"חות שכתב ונעץ אותם בנעץ מבריק אל גזע העץ, תוך שהוא מרים מבטו מעלה אל מרומי התות ושואג "נו, נראה אתכם עכשיו דרדקים חצופים. זורקים פרי בשל על פקיד עירייה!"

חלפו להם ימים והאדון המכובד סגן ראש העיר העברית הראשונה התפרץ בסערה לחדרו של פקיד הארנונה, שמיד הבין כי צרה נפלה עליו. ואכן, הטיח הסגן המכובד, שהיה במקרה בעלי המגרש שבו גדל לתפארה עץ תות עבות, את הדו"חות בפני פקיד הארנונה ושאג: "מהיום אתה מאפשר לכל מי שחפץ להקים חדר על הגג לעשות כן", יצא ולא יסף.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ