הפוליטיקה של הדיור הציבורי - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפוליטיקה של הדיור הציבורי

התנהלות הממשלה בנוגע לדיור הציבורי לא משקפת מדיניות עקבית - אלא נובעת מלחצים פוליטיים

3תגובות

לפני שלושה ימים התהדרו במשרד השיכון בתוספת של מיליארד שקל לזירוז התחלות הבנייה ולרכישת דירות לדיור הציבורי. ההצהרה של המשרד עשתה הרבה רעש, אך בפועל מדובר בהסדרים צנועים בהרבה ממה שתואר, שאינם מהווים מעמסה תקציבית. כ-750 מיליון שקל יוקצו להקדמת עבודות תשתית ופיתוח פרויקטים, וממילא יוחזרו למדינה על ידי היזמים שיבנו באותם מקומות, כך שמדובר בהלוואה קצרת טווח; 260 מיליון שקל יוקצו לרכישת דירות במסגרת הדיור הציבורי, והם אמורים להגיע מכספי החברות המשכנות.

כיצד בדיוק יגיעו משם? 130 מיליון שקל אמורים להגיע מקופת חברת פרזות, החברה המשכנת הירושלמית, שנמצאת בהליכי פירוק; 130 מיליון שקל נוספים אמורים להגיע מקופות עמידר וחלמיש.

אילן אסייג

לפיכך ברור שאין מדובר במעמסה תקציבית, אלא בהעברת כספים, שממילא אמורה היתה לקרות בצורה כזו או אחרת. יותר מזה - באוצר מעריכים, שלא יהיה פשוט להוציא את הכספים הללו, וכי החברות המשכנות לא יתנו כספים בהתנדבות.

אבל בעוד האוצר מנסה לגמד את ההישגים של שר השיכון והבינוי אריאל אטיאס, אטיאס רושם לעצמו הישג מכיוון אחר לגמרי, והוא קעקוע מוחלט של מה שנותר ממסקנות ועדת טרכטנברג.

רבים לא התייחסו ברצינות לוועדה גם בעבר, ומקרב אנשי המחאה החברתית נטען כי מדובר בוועדת טיוח, שלא באמת נועדה לערוך את השינויים הדרמטיים שנדרשים במשק. עוד נמצא כי מסקנותיה, לפחות בתחום הדיור, תאמו במידה רבה לעמדות קודמות של הממשלה, ובמיוחד לעמדות משרד האוצר.

חיים צח

בנוגע לדיור הציבורי, הביעה הוועדה את עמדתה כי אין לרכוש דירות חדשות לנזקקי הדיור הציבורי, אלא יש לסייע להם באמצעות שכר דירה. אבל, כרגיל, גם כשמסקנות של הוועדה תאמו את עמדת הממשלה, עלה קושי ביישומן. בשנים האחרונות פעלה הממשלה כדי לקצץ במספר הזכאים לדיור הציבורי, ולאחר מכן "שכחה" לעדכן את היקף הסיוע בשכר הדירה. וכך, בעוד מחירי שכר הדירה קופצים בעשרות רבות של אחוזים, נותר הסיוע בשכר דירה 1,500 שקל בחודש בלבד. רק במאי השנה עודכן הסכום והגיע ל-3,000 שקל, וגם זה לאחר לחצים של אטיאס.

למעשה, ההתנהלות הממשלתית לא משקפת שום מדיניות עקבית בעניין סיוע לנזקקי דיור. בסופו של דבר, הפעולות בשטח אינן תוצאה של מדיניות סדורה ומנומקת, כפי שהותוותה בדו"ח ועדת טרכטנברג ובעמדת הממשלה הקודמת, אלא תוצאה של לחצים פוליטיים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#