7 שנות חיסכון הספיקו לדירה המיוחלת

כשנפתח המחבוא היה שם מספיק כדי לקנות את הווילה ברעננה

אבי גולדברג

עד כמה שלא תשטיחו את המרקם החברתי, עד כמה שלא יהללו את שורדי תוכניות הריאליטי, רקדני הפריים טיים והולכי הרכיל, בסוף תמיד תצוץ מאי שם התחושה שזה לא זה, שאני המיוחדת, תמי, איני משתייכת לקהילת זמרי החתונות, לאשפי המנגלים, לנוהגים במיצובישי לנסר ולנופשים באנטליה.

שבע שנים עבד חיים בקו חלוקת חלב ומוצריו למסעדות, לבתי מלון ולאולמות שמחה. המשאית שלו יצאה לפני עלות השחר למחלבה, הצטיידה במוצרים טריים, ולקראת הצהריים הוא חזר עייף לביתו. שבע שנים צבר חיים את הרווחים ושמר אותם בכדי להגשים את מטרתו.

ואז, בשנה השמינית, מכר את קו החלוקה והסתובב מדי בוקר הלוך ושוב לאורך הרחובות אלנבי, נחלת בנימין, בן יהודה והמלך ג'ורג' בתל אביב בחיפוש אחר חנות בדמי מפתח שבה יקים את המסעדה שלו, מקום שאליו יגיע בבוקר ויכין סלטים, חומוס ואת השווארמה הכי טובה בעיר.

בית השווארמה שפתח חיים היה הצלחה מסחררת, מעבר לציפיותיו. הקופה הרושמת לא הפסיקה לרשום וההכנסות היו במזומן בלבד. שבע שנים עבד חיים בבית השווארמה, ובכל ערב הביא הביתה את פדיון היום. אשתו תמי סידרה את השטרות, וכרכה אותם בגומייה עבה - כל עשרת אלפים בנפרד, וכל מאה אלף בשקית חומה. חלק הופקד בבוקר בבנק וחלק נכנס למחבוא.

כשנפתח המחבוא היה שם מספיק כדי לקנות את הווילה ברעננה, יחד עם משכנתא נדיבה שהבנק העניק ברצון. הילדים הלכו לבית ספר טוב והשכנים נהגו בג'יפים שחורים. קלאסה, כמו שתמי חלמה כל השנים.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"הכול דבש", כך אמרה תמי לחיים כשחזר כל יום יגע, לאחר שעמד שעות על רגליו מול השיפוד הלוהט, והסיר ממנו מנות נאות על יעה נירוסטה. ככל שהשיפוד רזה כך שמנה הקופה, יום אחר יום.

היה משהו לא מוחשי תחילה, איזו מורת רוח שהעיבה על הבית היפה, כמו פירות הפיקוס שהתפוצצו על גג רכב השטח הנוצץ של תמי ופגמו בברק הרחצה שעבר הרכב אך לא מכבר. היתה איזו הרגשה לא טובה של חוסר שייכות וריחוק מצד השכנים. גם הילדים הרגישו לא בנוח כשנשאלו "מה אבא עושה?" לא, הוא לא אנליסט ולא היי-טקיסט, לא עו"ד ולא חשב חברה - הוא עומד כל היום על רגליו ופורס שווארמה.

עד שיום בהיר אחד הציעה תמי לחיים לצאת מעסקי השווארמה, ולהחליף את עיסוקו למשהו מכובד יותר. חיים לא הבין במה מדובר. "מה לא מכובד בשווארמה?", שאל. הוא לא קיבל תשובה עניינית, אבל לשם שלום בית נסגר בית השווארמה המשגשג ועל חורבותיו ששופצו תמורת 2 מיליון שקל נפתחה מסעדת יוקרה.

הפתיחה היתה מהממת. היחצ"ן שקיבל תשלום אסטרונומי הביא את כל המי ומי שסעדו על חשבון הבית, והמליץ שלא לחייב סלבריטאים במשך כל השנה הראשונה בה תפעל המסעדה. המלצרים הציעו יינות בוטיק מכרמי עמק האלה והגולן במחיר של 200 שקל לבקבוק ומנות קטנות של השף במחירים מטורפים.

שישה חודשים הצליח חיים לספוג את הגירעונות שנוצרו, אך כל חסכונות השווארמה נגוזו. הילדים סיפרו שאבא "שף", ותמי דיווחה לשכנים כי בעלה הוא בעלים של מסעדת יוקרה, אבל בתום שנה כבר לא הספיקו הכנסות המסעדה לכסות את המשכנתא על הווילה.

כשהתעשת חיים, כבר היה בבור עמוק של הפסדים. מכירת הווילה היתה הכרח לא יגונה. תמי הזילה דמעות, הילדים סירבו ללכת לחוגים, אבל חיים ניחם אותם - "אפתח שוב את בית השווארמה". זרם הדמעות של תמי רק גבר: "לא מספיק הלכה הווילה, אתה רוצה לחזור לשווארמה?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker