ראשי ערים: עיריות שדוחפות לבנייה למגורים ייכנסו לקשיים כלכליים

ראש עיריית אשקלון בכנס השנתי של התאחדות בוני הארץ באילת: "3,700 יחידות דיור אוכלסו בשנים האחרונות באשקלון. המשמעות היא צורך בתקציבים רבים לתשתיות. וזה בא בעיקר מהכיס שלנו" ■ ראש עיריית ראש העין: הרשות נאלצת לממן תשתיות רבות, בהם מוסדות חינוך ומבני ציבור, מכיסה"

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

ראשי הערים אשקלון וראש העין, שבשניהן נרשמת בשנים האחרונות בנייה של אלפי יחידות דיור למגורים, האשימו במהלך סוף השבוע את הממשלה בכך שאינה מתקצבת את הערים המתפתחות באופן שיספק מענה לצרכי האוכלוסייה המתרחבת. באופן זה, טענו השניים, נאלצת הרשות לממן תשתיות רבות, בהם מוסדות חינוך ומבני ציבור, מכיסה, דבר היוצר קשיים כלכליים ניכרים לרשות המקומית. הדברים נאמרו במהלך בפאנל בנושא התפתחויות עירוניות, שנערך בסוף השבוע בכנס השנתי של התאחדות בוני הארץ באילת, בהנחיית עורך דסק הנדל"ן של TheMarker, אריק מירובסקי.

"אנחנו, כראשי עיר, לא בונים רק בניינים. אנחנו בונים חברה, קהילה. אי אפשר לבנות בניינים בלי מוסדות ציבור ומוסדות חינוך", אמר ראש עיריית ראש העין, משה סיני. "לכן, רשויות שכן רוצות לבנות בתחומן, ייאלצו לממן את בניית מוסדות הציבור מכיסם ויגיעו לפשיטת רגל. אני מצפה משר השיכון שיירתם בצורה עניינית לעזור לראשי רשויות שרוצים לפתח את מדינת ישראל".

לדבריו הצטרף ראש עיריית אשקלון, בני וקנין: "3,700 יחידות דיור אוכלסו בשנים האחרונות באשקלון. המשמעות היא צורך בתקציבים רבים לתשתיות. וזה בא בעיקר מהכיס שלנו. כאן המדינה אינה ממלאת את תפקידה". וקנין הביא כדוגמא מבנה בית ספר שאמור להיפתח בשנת הלימודים הבאה, המונה 21 כיתות: "רק השבוע הגיע האישור לתקציב בית הספר מהמדינה. האם אפשר עכשיו לבנות אותו בתוך ארבעה חודשים? כנ"ל לגבי מוסדות תרבות כמו מתנ"סים או גני טרום חובה. הכל נופל על העירייה. רשויות שרוצות לדחוף לבנייה למגורים, מוצאות עצמן במאבקים מאד לא קלים על מנת לממן מוסדות ציבור".

עוד טען ראש עיריית אשקלון כי כאשר העירייה בראשותו מפרסמת מכרזים לבניית מבני ציבור, אין היענות גבוהה מצד הקבלנים. לטענה זו השיב סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, אשר גרין, כי בכך יש להאשים דווקא את התנהלותן של הרשויות המקומיות: "יש יותר מדי חסמים שמציבות הרשויות בפני הקבלנים באמצעות תנאי סף בלתי סבירים שהן מבקשות, כמו סיווג קבלני גבוה מאוד לעבודות פשוטות. בצורה כזאת מונעים למעשה מקבלנים רבים וטובים עם יכולות טובות להשתתף במכרזים".

בנוסף, טען גרין כי רבות מהרשויות נוקטות בשיטת "מכרזי מחירון", במסגרתם מכתיבות העיריות מחירים תחת למחירי העלות לביצוע פרויקטים בתחומן, "ולאחר מכן כשהיזם נכשל או אף פושט רגל, מגלגלים עיניים ושואלים 'מה קרה?'. הדוגמה הטובה ביותר היא היכל התרבות באשדוד, שבנייתו נמשכה בשל כך 12 שנים. זה מה שקרה גם באצטדיון בנתניה, שעוכב גם הוא ב-5 שנים, גם כן בגלל דרישות מחיר מתחת למחירי המחירון", אמר גרין. לדבריו, בדרך זו, מביא הניסיון להוזלת העלות להוצאה סופית גבוהה בהרבה מצד העירייה בשל הצורך להחליף יזם שפשט רגל באמצע התהליך.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי
צילום: אליהו הרשקוביץ

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker